"התחזקות השקל קשורה למצב במשק, לא לספקולנטים"

"ישנן כמה סיבות התומכות בהתחזקות השקל, וכולן קשורות לנתונים הבסיסיים המצוינים של המשק הישראלי, ולא לפעילותם של ספקולנטים. כשבודקים בראי ההיסטוריה את הקשר בין חוזקו של מטבע, התנאים הפונדמנטליים באותה מדינה ופעילות הספקולנטים, רואים שאין מתאם ישיר בין התחזקות של מטבע לספקולציה בשוק המט"ח", כך אומר בילאל חפיז, ראש מחלקת אסטרטגיית מט"ח של דויטשה בנק בלונדון בראיון ל"כלכליסט".

"ישראל במצב מעולה"

לדברי חפיז, שהשתתף בוועידה שעסקה בתחזיות של בכירי הבנק הגרמני בתחום המט"ח והמגמות בכלכלה העולמית, "כלכלת ישראל במצב מעולה, והשקל ימשיך להתחזק אל מול הדולר עד לרמה של 3.35—3.4 שקלים לדולר בשלושת עד ששת החודשים הקרובים".

אחת הסיבות שמונה חפיז להתחזקות השקל היא העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, שהסתכם ב־2010 בכ־6.7 מיליארד דולר, בהמשך לעודף של כ־7.1 מיליארד דולר שנרשם ב־2009, כך על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש שעבר. סיבה נוספת לטענת חפיז היא סביבת ריבית עולה. "מדינות שבהן שיעור הריבית עולה הן מדינות עם כלכלה בריאה, ובשבוע שעבר העלה הבנק המרכזי בישראל את הריבית בשיעור הגבוה מציפיות השוק, ואותת שהשיקול המרכזי העומד לנגד עיניו הוא המלחמה באינפלציה", הסביר חפיז. "לכן אני מעריך ששיעור הריבית בישראל יעלה עד סוף 2011 לרמה של 4%, כשסימן השאלה היחיד שעדיין מרחף הוא היקף ההתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח".

האם נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך להתערב בשוק המט"ח?

"כן, אולם בהיקף נמוך יותר מאשר זה הנוכחי. בנק ישראל יאפשר לשקל להתחזק, בגלל האינפלציה ובגלל העלות של ההתערבות בשוק המט"ח. שיעור האינפלציה כבר עבר את היעד של 3% שהציב לעצמו בנק ישראל, והתחזקות השקל תוביל לירידה באינפלציה שכן מחירי הייבוא יירדו ככל שהשקל ייתחזק. הסיבה השנייה היא משנית, אבל חשובה לא פחות — כשסטנלי פישר מתערב בשוק המט"ח על ידי קניית דולרים עליו לדאוג שכמות הכסף הנומינלית במשק לא תגדל, כי זה עלול להאיץ את האינפלציה שאותה הוא מנסה למנוע. כדי להימנע מכך הוא יבצע פעולת עיקור באמצעות הנפקת מק"מ שאותו הוא מוכר לציבור, ובכך הוא סופג חזרה את הכסף שזרם לשווקים".

חפיז מעריך שהדולר יציג חולשה מול רוב המטבעות, ובעיקר מול אלו של השווקים המתעוררים. "שיעור הריבית בארה"ב עדיין נמוך, והגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב הולך וצומח", אומר חפיז. "שני אלמנטים אלו שליליים מאוד עבור המטבע האמריקאי והם ימשיכו לתמוך בהיחלשותו של הדולר, אולם בהמשך השנה אנחנו עשויים לראות את הצמד דולר־יורו נסחר בטווח של 1.3—1.4 דולרים ליורו לעומת 1.41".

המגמה של היחלשות הדולר ברורה מאוד אל מול המטבעות של השווקים המתעוררים, כולל סין, אולם לגבי יפן התמונה עדיין לא ברורה לחלוטין", מוסיף חפיז. "בסופו של דבר הין יתחזק אל מול הדולר לרמה של פחות מ־80 ין לדולר. הסיבה היא שהמשקיעים היפניים ימשיכו להזרים כסף הביתה, ויימנעו מלהוציאו החוצה להשקעות בחו"ל".

גוש היורו תלוי בספרד

באילו מטבעות כדאי להשקיע?

"המטבעות שיצליחו ונחשבים להזדמנות השקעה הם אלו שמגיעות ממדינות שבהן הנתונים הבסיסיים חזקים — צמיחה כלכלית, עודף בחשבון השוטף וסביבת ריבית עולה. במדינות אלה גם אם הסביבה משתנה, המטבע לא ייחלש. בשווקים המפותחים אמליץ על המטבעות של אוסטרליה, קנדה ושבדיה, ובשווקים המתעוררים על דרום קוריאה וסין".

מה הערכתך לגבי מצב משבר החובות הריבוני בגוש היורו?

"פורטוגל ואירלנד סובלות מבעיות מהותיות, אך סימן השאלה הגדול ביותר שמרחף מעל גוש היורו קשור לספרד — אם ספרד לא תצליח להתאושש, מדובר בבעיה רצינית שתשפיע על כל גוש היורו ועל המטבע עצמו. להערכתנו המצב בספרד ישתפר והיא לא תצטרך עזרה, אך פורטוגל תקבל סיוע מקרן החילוץ האירופית. השאלה היא האם השווקים יתמקדו רק במצבה של פורטוגל, או ידביקו את המצב הקשה שלה גם לספרד. כיום השוק לא מעריך שיש קשר בין שתי המדינות".

להערכתו של חפיז, גוש היורו אינו עומד בפני פירוק. "שבירת גוש היורו עלולה להוביל למיתון עולמי, בעיקר בגלל חוסר היכולות של סקטור הבנקאות להתאושש מכך. אם הגוש יפוצל, הרי שכל מדינה תאמץ לעצמה את המטבע הישן שלה, מצב שימנע אפשרות לדעת מה יקרה לרזרבות המט"ח בבנקים וכיצד ייראו דפי המאזן שלהם, כיוון שלא ברור האם המטבעות הישנים — מרק גרמני או לירטה איטלקית — יעברו פיחות או ייסוף אל מול היורו. זה ייצור גם לחץ על הבנקים האמריקאיים, והתוצאה עלולה להיות קריסת ליהמן ברדרס מספר 2".

"פורטוגל תזדקק לסיוע"

האם נגיד הבנק המרכזי האירופי צפוי בקרוב להעלות את הריבית בגוש היורו?

"בשבוע הבא צפוי נגיד הבנק המרכזי האירופאי להכריז על החלטת הריבית לחודש אפריל, ואני מעריך שהוא יעלה אותה. עם זאת, אני לא חושב שמדובר בהתחלתה של העלאה סדרתית. כפי הנראה הריבית באירופה תעלה פעמיים עד סוף השנה".

חפיז מתייחס גם לחוסנו של גוש היורו, כפי שהוא משתקף במצבו של סקטור הבנקאות ביבשת. "סקטור הבנקאות בגרמניה בסדר למרות שסבל מבעיות, בעיקר של הבנקים המלווים בתקופת המשבר העולמי. בספרד לבנקים המקומיים עדיין יש בעיות נזילות, אך המדינה הקימה קרן לחילוץ מוסדות פיננסיים, והיא תתמוך בהם עד שיחלימו מהמשבר. הבעיות הגדולות ביותר הן באירלנד, שם הבנקים הולכים לכיוון של הלאמה, ובפורטוגל, שכנראה תיאלץ להושיט יד לסיוע".