קפיצת מדרגה כלכלית בפשיעה הבינלאומית: "עבריינים מנצלים הכלים הגלובליים"

הכסף לא מניע רק את הכלכלה העולמית אלא גם את הפשיעה הבינלאומית. "הכפר הגלובלי הגיע גם לכאן, אנו מזהים מיזוגים בין ארגוני פשיעה, מיקור־חוץ, שכירת כוח אדם במדינות זרות, העברות כספים. אנו רצים אחרי מסמכים וחשבונות בנק בכל העולם. עבריינים מנצלים את הכלים הגלובליים. יושבים בישראל ובאמצעות אינטרנט וטלפון מרמים קשישים בארה"ב ומוסדות פיננסיים בצרפת כדי לקבל 18 מיליון יורו בלי לצאת מהארץ. הפשע משתלם כי במקרה הטוב יוכיחו אולי 10% ויבוא להעיד אולי אחוז אחד. אבל אנחנו הוכחנו שהפשע לא משתלם". כך אמר עו"ד גל לברטוב, מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בכנס בנושא הסגרות וחיקורי דין שערכה לשכת עוה"ד.

דן כהן בשיחות המסדרון

ההוכחה שלברטוב התכוון אליה היא שיתוף הפעולה הישראלי בהסגרת עבריינים מבוקשים. לברטוב הזכיר את פרשות מאיו ועייש - עברייני "טלמרקטינג" שישבו בתל אביב והונו קשישים ברחבי ארה"ב כשהודיעו להם על זכייה כספית וגבו מהם מאות ואלפי דולרים תמורת קבלת הזכייה.

השופט שנמלט לפרו, דן כהן

בכנס השתתף בין היתר עו"ד איתן מעוז שמייצג את דן כהן, השופט שנמלט לפרו וישראל ביקשה שיוסגר לידיה, ובקהל היה עו"ד נתי שמחוני שמייצג את משה רוטשילד, איש העסקים וטייס חיל האוויר לשעבר שמבוקש בפרו על עבירות שוחד הקשורות לסחר נשק. האפשרות שפרו לא מסגירה את כהן, כל עוד ישראל לא מסגירה את רוטשילד, הועלתה ב"שיחות המסדרון" בכנס אך לא על הבמה. ב"כלכליסט" דווח על פרסום בפרו שלפיו לברטוב הודיע ללימה כי ירושלים מוכנה לשתף פעולה עם פרו בהעמדתו לדין של רוטשילד תמורת העמדת כהן לדין בפרו. בפרקליטות דחו את טיעוני ההדדיות. ראשית, בגלל שפרו מעולם לא ביקשה להסגיר את רוטשילד. שנית, הדדיות היא כאשר אזרח ישראלי ניצב מול אזרח פרואני וכאן מדובר בשני אזרחים ישראלים, ושלישית מערכת המשפט בפרו אישרה את הסגרת כהן בלי להעלות טיעון זה. ההסגרה נבלמה בידי הנשיא וגורמים בממשלה, מה שמחזק את ההשערה שהשפעה פוליטית שיחקה לטובת כהן ולא הדדיות משפטית.

לדברי עו"ד יובל ששון ממיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין ושות' "אין לפסול על הסף כי שיקולים לבר־משפטיים, כיחסי החוץ של מדינת ישראל, עלולים להתערב בשיקולי הרשויות בבוחנן בקשות הסגרה. כך לדוגמה, קביעה של הרשויות בישראל שאוקראינה היא מדינה ששיטת המשפט שלה מושחתת, יכולה לפגוע באינטרסים כלכליים משמעותיים של המדינה. עם זאת, אסור להסכים למצב שבו שיקולים אלה יפגעו בזכויות מבוקשים להסגרה. אם נכונים הפרסומים שמדינת ישראל שוקלת את הסגרתו של משה רוטשילד לפרו בתמורה להסגרת השופט בדימוס דן כהן מפרו לישראל, הרי שלטעמי הדבר נופל בבירור במסגרת סייג תקנת הציבור שבחוק ההסגרה".

עו"ד יובל ששון. שיקולים לבר-משפטיים | צילום: דן לב

"פעם היינו מרוכזים רק במתרחש כאן"

ניצב בדימוס דוד צור, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרה, הזכיר שאירועי 11 בספטמבר היו נקודת המפנה. האמריקאים החליטו שמוקד חשוב במלחמה בטרור הוא המאבק בהון השחור שמממן אותו. וברוח האמרה הידועה FOLLOW THE MONEY החלו לכפות על העולם גם אכיפה פנימית וגם שיתוף פעולה בינלאומי. גם הכניסה ל־OECD חייבה את ישראל ליישר קו עם נורמות בינלאומיות בנושאים כהלבנת הון, קניין רוחני, איסור שוחד לפקידי ממשל זרים ועוד. ישראל נשכרת משיתוף הפעולה הזה, למשל בלכידת, הסגרת ושפיטת כרישים כרוזנשטיין והאברג'ילים. "הלחץ האמריקאי חיובי", אומר צור, "פעם היינו מרוכזים ומפוקסים במה שקורה כאן. היום, אנו סוגרים תיקים בשיתוף פעולה עם הרשויות הזרות באופן שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים. אנו צריכים את האמריקאים בגלל שלהם יש כלים שלנו אין וגם בגלל שהפשיעה מבוצעת אצלם".

כרגיל, במפגשים בין פרקליטות לסנגורים, מוצפות המחלוקות הקלאסיות שבין "דורסנות" האכיפה לבין זכויות המבוקשים, למשל, בשיקולי המעצר במהלך בירור בקשת ההסגרה. לברטוב: "שיקולי המעצר כאן מחמירים יותר. אם מבוקש להסגרה יימלט, ישראל תיחשב כמי שהפרה התחייבות בינלאומית שלה". מעוז השיב: "לא יכול להיות שזה יהיה שיקול בעידן החוקתי. צריך לבדוק כל מקרה לגופו, לא יכול להיות שהסכמים בינלאומיים יפגעו ללא הצדקה בזכויות אדם".