אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכה קלה בכנף של האנרגיה הגרעינית צילום: עמית שעל

מכה קלה בכנף של האנרגיה הגרעינית

המחסור באורניום לצריכה השוטפת של הכורים בעולם ימשיך לדחוף למעלה את מחירו, למרות הרוחות המנשבות מיפן

07.04.2011, 07:43 | אריה גורן

התאונה בכורים הגרעיניים בפוקושימה שביפן, כתוצאה מרעידת האדמה והצונאמי שבא בעקבותיה, עוררה בקרב רבים חשש כבד מפני שימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל. השאלה הבוערת היום היא כיצד ישפיע האסון ביפן על מחירי האורניום, מקור האנרגיה לתחנות כוח גרעיניות, והאם השקעה באורניום עדיין כדאית.

תדלוק צוללות

האורניום הוא יסוד מתכתי כסוף לבן, רדיואקטיבי, כבד מאוד ורעיל. באמצעות שיטות הפרדה שונות (צנטריפוגות, דיפוזיה) מעשירים את תערובת האורנים כך שתכיל בין 3% ל־5% של איזוטופ אורניום 235 לייצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות, ויותר מ־85% לייצור פצצות אטום.

כמות החשמל שאפשר לייצר מק"ג אחד של אורניום 235 שקולה לכמות החשמל שאפשר לייצר מ־3 מיליון ק"ג פחם.

השימוש באנרגיה גרעינית אינו מוגבל רק לייצור חשמל: כ־150 כלי שיט, בעיקר צוללות אך גם נושאות מטוסים ושוברות קרח, מונעים על ידי ריאקטורים גרעיניים קטנים. כלי השיט המונעים בדלק גרעיני יכולים לשוט במשך זמן רב ללא צורך בעצירה לתדלוק.

54 כורים חדשים בסין

בתחילת 2011 פעלו בעולם 442 כורים גרעיניים ב־30 מדינות, שסיפקו כ־14% מתצרוכת החשמל העולמית, ו־65 כורים גרעיניים חדשים היו בשלבי בנייה. לפי החברה הקנדית קאמקו, מפיקת האורניום ממכרות הגדולה בעולם, עד 2020 יפעלו בעולם 104 כורים גרעיניים חדשים.

רוב הכורים הגרעיניים החדשים ייבנו במדינות המתפתחות במהירות, כדוגמת סין והודו, שבהן קיים מחסור גדול בחשמל. בתחילת 2011 פעלו בסין 13 כורים גרעיניים, ועל פי ההערכות, עד 2020 תבנה סין 54 כורים גרעיניים חדשים. בהודו פועלים 19 תחנות כורים גרעיניים, ומעריכים שתבנה 13 כורים גרעיניים חדשים עד 2020.

השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל נפוץ מאוד - 13.8% מכלל ייצור החשמל העולמי מגיעים מאנרגיה גרעינית. אנרגיה גרעינית אחראית ל־75.2% מייצור החשמל בצרפת, ל־53.5% בסלובקיה, ל־51.7% בבלגיה, ל־32% ביפן (לפני התאונה) ול־20.2% מכלל ייצור החשמל בארה"ב.

בעבר כבר אירעו שתי תאונות בכורים גרעיניים. ב־1979 אירעה תאונה בתחנת הכוח הגרעינית בתרי מייל איילנד שבפנסילבניה, ארה"ב. האירוע הסתיים ללא קורבנות בנפש, אך בעקבותיו נבחנה מחדש כדאיות ייצור החשמל בתחנות כוח גרעיניות ונעצרו זמנית פרויקטים חדשים. האסון בתחנת הכוח צ'רנוביל שבאוקראינה ב־1986, שנחשב לתאונה הגרעינית החמורה ביותר אי פעם, גרם למותם בטרם עת של כ־4,000 בני אדם ולזיהום סביבתי חמור ביותר.

האם מחיר האורניום ירד בגלל התאונה ביפן? התשובה לכך היא כנראה שלילית, וקרוב לוודאי שמחיר האורניום יעלה אפילו בעתיד הקרוב. הסיבה לכך פשוטה: תפוקת האורניום העולמית ממכרות אינה מספיקה לצריכה השוטפת של הכורים הפעילים כיום בעולם. אפילו אם ייעצרו כל הפרויקטים להקמת כורים חדשים, תרחיש שלא צפוי לאור הצריכה העולמית הגוברת של חשמל, עדיין צפוי מחסור באורניום.

 

מפצצות אטום לחשמל

תפוקת האורניום העולמית ממכרות ב־2009 הסתכמה ב־50,773 טונות, בעוד שצריכת האורניום להפעלת כל תחנות הכוח הגרעיניות בעולם עמדה על 68,646 טון.

מיחזור האורניום היה אחראי לכיסוי המחסור. מקור מרכזי במיחזור האורניום הוא ההסכם בין רוסיה לארה"ב מ־1993, שזכה לשם המפוצץ "מגה־טון למגה־ואט", ועיקרו הפיכת חלק גדול מהאורניום בפצצות האטום של רוסיה מתקופת המלחמה הקרה לדלק המיועד לתחנות כוח אמריקאיות. כיום למעשה 10% מייצור החשמל בארה"ב מגיע מפירוק ראשי חץ גרעיניים, שנמצאו בעבר בראשי הטילים הבין יבשתיים שכוונו מברה"מ לארה"ב.

אז איך כדאי להשקיע באורניום? קרן הסל הקנדית Uranium Participation Corporation (סימול: U) נסחרת בבורסת טורונטו מ־10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר הקרן עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום.

ב־13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global קרן סל שמטרתה לחקות ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות

החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. קרן הסל נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול NLR, ודמי הניהול בה הם 0.65% לשנה.

חברת Cameco הקנדית, הנסחרת בבורסת ניו יורק (CCJ) ובבורסת טורונטו (CCO), הפיקה כ־20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות ב־2010, ובבעלותה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום, מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה.

השורה התחתונה: ניתן להשקיע באורניום באמצעות תעודות סל העוקבות אחר מחיר האורניום או מדד האנרגיה הגרעינית, או דרך חברת Cameco, בעלת רזרבות המכרות העשירות בעולם.

הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות