רם כספי: "טורבוביץ' מרוויח רק 450 אלף שקל, השאר זה אופציות"

"אם חברה משתוללת עם השכר שלה, צריך פשוט להעניש אותה ולמכור את המניות שלה" - כך אמר עו"ד רם כספי בכנס המנהלים השנתי של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) שעסק בשכר הבכירים במשק. "אני לא אומר שהתקשורת לא צריכה לבקר את שכר הבכירים, אבל יש להציג את התמונה השלמה ולא רק מה שמוכר אג'נדה".

כספי, שמייצג רבים מבעלי ההון במשק, ניצל את הכנס כדי לגונן על לקוחותיו: "מאוד קל לתקוף את שכר הבכירים, אולם קשה להגן, ולכן ביצעתי בדיקה שבה לקחתי את השכר של כמה מנכ"לים בחברות גדולות ופירקתי אותו לגורמים. בדו"חות מציגים עלות שכר שונה לחלוטין מהברוטו והנטו שהציבור מכיר".

לדבריו, "עלות העסקתו של יורם טורבוביץ', יו"ר דלק אנרגיה, עמדה ב־2010 על 25.6 מיליון שקל (כ־2 מיליון שקל בחודש), אולם השכר השנתי שלו נטו הוא רק 450 אלף - והיתרה באופציות.

"עקיבא מוזס, מנכ"ל כיל, הוא מנכ"ל מוכשר שעלות העסקתו אשתקד עמדה על 21.6 מיליון שקל. השכר השנתי שלו נטו כפול פי עשרה משכרו של טורבוביץ' - כ־4 מיליון שקל - אולם הוא עדיין בגבול הסביר. בסופו של דבר מדובר באופציות, והמנכ"ל יראה את האופציות רק אם שווי החברה יעלה. קחו לדוגמה את ארז ויגודמן, מנכ"ל מכתשים אגן. הוא קיבל אופציות, אבל בגלל עסקת כימצ'יינה - כאשר מחיר המימוש של האופציות מחוץ לכסף - הן לא שוות כלום".

"מנכ"ל מרוויח פרומיל מהעלות שהוא מייצר"

דבריו של כספי זכו לתמיכה מצדו של דני גולדשטיין, יו"ר פורמולה ויז'ן. "אני מגיע מהצד שקובע את משכורות הבכירים השכירים. אני רוצה להבין למה בעל השליטה שמשלם את שכרו של המנכ"ל ירצה לשלם לו שכר מופרז. השאלה היא אם צריך להסתכל אל מנכ"ל כאל עוד עובד של החברה כמו איש הניקיון. ניקח לדוגמה את שכרו של עקיבא מוזס. ב-22 שנות הניהול שלו בכיל המניה זינקה ב־%1,000 - ומי נהנתה מהעלייה הזו? גברת כהן מחדרה. אז מה צריך להיות התגמול שלו? הוא הרי מרוויח פרומילים בודדים מהרווח שהחברה הזו מייצרת".

גולדשטיין גם לא מבין למה טוענים לאי־שוויון בנוגע לשכר הבכירים. "אף אחד לא מתלונן על כדורגלן שמרוויח הרבה כסף או על אופרה וינפרי שמרוויחה פי כמה מהבחורה שמסדרת לה את האולפן. אני חושב שצריך להסתכל על מנכ"ל כמשאב שהחברה רוכשת בדיוק כמו קרקע או טכנולוגיה. הטיפול היום בפערי השכר הוא פופוליסטי".

פרופ' אמיר ברנע התנגד לטענותיהם של כספי וגולדשטיין ותקף את התגמול המקובל כיום לבכירים: "היום, כדי שדירקטוריון חברה יאשר שכר למנהלים, כל מה שהוא צריך זה לפנות למשרדי רואי החשבון שיוציאו השוואות על שכר של חברות דומות במשק. המשרדים פשוט שואלים את הפירמות איזה שכר הן רוצות לתת ומארגנים להן השוואה של חברות שמעניקות שכר דומה".

הח"כ לשעבר חיים אורון התקומם אף הוא נגד הטענות וציין כי "אף מנכ"ל לא יתנגד לתוספת של מיליון שקל בשכרו, אבל יהיו לו אלף תירוצים למה לא לחלק מיליון שקל ל־200 עובדיו בטענה שזה יפגע בתחרותיות וברווחיות של החברה".

"תמכתי בחוק החברות עם פרפרים בבטן"

ברנע התייחס גם לתיקון 16 בחוק החברות, המתנה אישור עסקאות בעלי עניין בהסכמה של לפחות מחצית מבעלי המיעוט בחברה (בניגוד לקבלת אישור של שליש מבעלי המיעוט כפי שהיה עד כה). "תמכתי בחוק זה אבל עם פרפרים בבטן", אמר ברנע כאשר השאלה שהטרידה את מנוחתו היתה כיצד יגדירו מיהם בעלי המניות שאינם נגועים בניגוד עניינים והצבעתם תאושר. "אנחנו משק קטן שבו לגופים המוסדיים - שהם הכוח המרכזי בהצבעות באסיפות בעלי המניות - יש ממשקים רבים לבעלי השליטה. השאלה היא: האם גוף מוסדי שיש לו נגיעה כזו רשאי להצביע כבלתי נגוע תוך הסתמכות על כך שוועדות ההשקעה שלו הן אובייקטיביות ועם חומות סיניות?

"אתמול התכנסה האסיפה הכללית של חברת בריטיש ישראל כדי לאשר את המיזוג עם מליסרון ומכירת אחד הקניונים שלה על רקע דרישת הממונה על הגבלים עסקיים. חברת מגדל היא בעלת מניות מרכזית בבריטיש כשהיא מחזיקה רבע מחלקו של הציבור בחברה (7.5%). האם היא זכאית להצביע? אולי לא, מכיוון שהיא שותפה של מליסרון בקניון רמת אביב. גם כלל ביטוח איננה ניטרלית משום שהיא מבטחת חלק ניכר מהנדל"ן של בריטיש. אם מגדל וכלל ינוטרלו כנגועות, מי יצביע? גברת כהן מחדרה? ומה תדרוש הגברת כדי להצביע בעד?".

בכך תקף ברנע את רשות ני"ע שיזמה את התיקון לחוק וציין כי "דווקא העלאת דרישת הרוב הלא נגוע בתיקון 16 עלולה לפעול באופן שלילי כי אם הגדרת הלא נגוע תהיה גורפת, היא עלולה לתת כוח למיעוט בצורה שלא עקבית עם טובת החברה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהגופים המוסדיים הם בעלי יכולת הבנה טובה יותר של החברה מבעלי מניות קטנים".