דו"ח טכנולוגי: גוגל מרגלת בטוויטר?

משחקי ריגול

בין גוגל, שמתמסדת בעקביות והופכת לתאגיד מסתייד, ובין חברות טכנולוגיה קטנות וזריזות יותר - פייסבוק, בעיקר - מתנהלת בשנה האחרונה מלחמה שקטה על עובדים. החברות הקטנות יותר מוצאות את העובדים היותר מוצלחים של גוגל, מציעות להם משכורת ובונוסים שמנים יותר, ומעבירות אותם לשורותיהן. התופעה רחבה כל כך עד שהיו כבר דיווחים על עובדי גוגל שדיווחו לבוסים שלהם שהם קיבלו הצעות מפייסבוק או חברות אחרות רק כדי שגוגל תשדרג, באופן כמעט אוטומטי, את התנאים שלהם.

עכשיו, טוען מייקל ארינגטון - כמעט כרגיל אצלו, ללא כל ביסוס שהוא יכול להציג - שלאחרונה הציעה גוגל לאחד העובדים שלה סכום מפלצתי כדי שלא יערוק לטוויטר, כל זאת בלי שהעובד בכלל הודיע שהוא אפילו חושב על זה.

עכשיו, יכול להיות שגוגל הצליחה למצוא מכשיר שקורא מחשבות, או כלי שמנתח את פעולותיהם של העובדים ומסוגל לחזות מי מהם שוקל עריקה או צפוי לשקול עריקה. בהנחה הסבירה שזה לא קרה, הסיבה לכך היא כנראה שיש לגוגל מקור בטוויטר. שורה של אנשים בשירות המיקרו-בלוגינג, טוען ארינגטון, אמרו לו שזה בדיוק מה שקרה, ושגוגל עשתה טעות של חובבנים בריגול נגדי: פעלה על סמך מידע שלא אמור היה להיות לה, ובכך חשפה את העובדה שיש לה חפרפרת.

התוצאה, לפי ארינגטון, היא זעם רב בטוויטר. לא דווח אם טוויטר גייסה מומחה ריגול נגדי כדי למצוא את החפרפרת, ואנשי היח"צ של טוויטר נמנעו מלהתייחס לטענה של מייסד טק-קראנץ'. שוב, בהתחשב בעובדה שמדובר בסיפור שאין שום אפשרות סבירה לאמת, יש לקחת את הטענות של ארינגטון בחשד הנדרש. אבל אם יש פה אמת, זה אומר שמישהו בגוגל לחוץ. מאוד.

סטיב ג'ובס, מאחוריך

 

במשך שנים התהדרה גוגל בכך שהמוצרים שלה פתוחים ביחס למוצרים של חברות אחרות, כשהדוגמה המתבקשת היא מוצרי אפל, שהפגינו פתיחות שדומה לזו של מבצר טיגרט. מערכת ההפעלה אנדרואיד, למשל, תוארה שוב ושוב כגן פתוח בהשוואה לחפיר המבוצר שמציגים האייפון והאייפד.

אבל אנדרואיד מתחילה לגלות סממנים של גן סגור: גוגל דורשת מהיצרנים לנגן לפי החליל שלה ולקבל אישור מוקדם ממנה לכל שינוי משמעותי שהם עורכים במערכת ההפעלה. היא גם נמנעת, עד כה, מלפרסם את הקוד של הגרסה החדשה של אנדרואיד לטאבלטים, האניקמב.

עכשיו מגיע רמז נוסף לכיוון החדש. שירות המוזיקה הפופולרי גרובשארק הופתע לגלות שגוגל סילקה את האפליקציה שלו מהמרקט, חנות האפליקציות של אנדרואיד. גוגל סירבה לנמק את ההחלטה, פרט לאמירה ש"אנחנו מסירים אפליקציות שמפירות את תנאי השימוש שלנו". היח"צ של אפל לא היה כותב זאת טוב יותר.

תעשיית ההקלטות לא היתה מרוצה, בלשון המעטה, מהשירות של גרובשארק: הוא מאפשר למשתמש להעלות מוזיקה לרשת, לחברים שלו לשמוע אותה. ההחלטה על השלכת האפליקציה מהמרקט מגיעה בימים שבהם מופעל לחץ כבד מהרגיל על גוגל, כדי לגרום לה להגביר את מלחמתה בפיראטיות.

אלה גם הימים שבהם גוגל  נערכת לקראת השקת שירות מוזיקה משלה (שגרובשארק עשוי להתחרות בו), והימים שבהם היא מנסה למשוך יוצרי תוכן לערוצי יוטיוב יעודיים משלה. אלה, בקיצור, הימים שבהם גוגל ממש לא רוצה לעצבן את תעשיית התוכן.

אז היא מתחילה לפסול אפליקציות שקודם לכן פעלו בלי הפרעה. עכשיו נשאר לראות אם היא תעשה את הצעד המתבקש הבא: תפעיל את כפתור ההרג שלה כדי להעלים את האפליקציות ממכשירי אנדרואיד שכבר התקינו אותן.

העוקץ הניגרי, גרסת 2011

ההנחה המקובלת היא שרק אנשים שלא מבינים איך נראה העולם הדיגיטלי נופלים קורבן למזימות עוקץ ניגרי. רק טמבלים יכולים להאמין שאיזה דיקטטור בשנקל צריך דווקא אותם כדי להעביר את הונו הגנוב ממולדתו אל מחוצה לה.

אבל בשנים האחרונות העוקצים הפכו למשוכללים הרבה יותר, ומצליחים להוציא כסף בעזרת התחזויות מתוחכמות יותר. שיטה מקובלת היא התחזות לאדם מוכר שכביכול נשדד כשביקר במדינה אחרת, וזקוק בדחיפות לכסף. בהתחלה הנסיונות האלה היו מגושמים: שר החוץ הבריטי לשעבר, למשל, כנראה לא היה פונה בתחינות למקורביו, אלא עושה את דרכו אל השגרירות הקרובה. אבל הם משתפרים.

אחד הכתבים של סינט, שהוא לגמרי לא טמבל, נתקל לאחרונה בבקש כזאת מעובדת הייטק שהוא הכיר. המייל שקיבל נראה לו, כמובן, חשוד. אז הוא ביקר בעמוד הפייסבוק שלה. הוא שאל אותה מה מצבה, והיא ענתה מיד "לא טוב", וחזרה על הסיפור שכתבה במייל.

זה כבר התחיל להיות אמין יותר, אבל הבכיינות שבה נתקל נראתה לו מוזרה בהתחשב באישיות של העובדת הנ"ל, כפי שהכיר אותה. אז הוא שאל "מהיכן אנחנו מכירים", קיבל תשובה לא סבירה, ושאל "האם נפגשנו דרך אפל?". הוא קיבל תשובה חיובית. מאחר שהאישה מעולם לא עבדה באפל הוא הבין שמישהו הצליח להשתלט לא רק על חשבון המייל שלה אלא גם על חשבון הפייסבוק, וניתק מגע. הוא יצר קשר טלפוני עם העמיתה, שהכחישה את הסיפור מכל וכל, והצליחה להשתלט בחזרה על המייל ודף הפייסבוק שלה.

אבל זה היה ניסיון מתוחכם מאד, מול אדם חשדן מאד. אנשים חשדנים פחות היו עלולים ליפול. לתשומת ליבכם.

התמכרות רשת? יכול להיות שיש דבר כזה

 

מחקר נרחב, שבא אחרי מחקר ראשוני מצומצם בהיקפו, מאשש מסקנה מטרידה: כשאנשים נדרשים להתנתק מטכנולוגיה, זה גורם להם לחוות תופעות המזכירות את אלו של גמילה מחומרים ממכרים.

אלף סטודנטים מעשר מדינות ברחבי העולם התבקשו להתנזר משימוש באמצעי תקשורת במשך 24 שעות - לא רשת, לא מוזיקה, כלום. בחלק מהמקרים הדרישה הזו היתה בלתי אפשרית: האנשים היו צריכים להשתמש בהם לצורכי עבודה. אבל כמחצית מהאנשים שלא הצליחו לעמוד בה דיווחו שהם פשוט לא היו יכולים יותר.

האחרים, אלו שהצליחו לעמוד במטלה, דיווחו על תחושות של בדידות, מצוקה, מבוכה, שעמום - והתמכרות. וזה היה אחרי 24 שעות בלבד. חלק ניכר מהמשתתפים דיווחו כי הופתעו בעצמם מהתגובה שלהם, וקינאו באנשים שהיו חופשיים מההתמכרות הזאת. לא מעט נסקרים העידו על כך שהם חשו צורך כמעט פיזי להתחבר מחדש.

החוקרים ממליצים לצעירים לפתח יכולות שהולכות והופכות לחשובות יותר: לערוך את זרם התקשורת שלהם ולהתנתק ממנו בעת הצורך. רופאים ופסיכולוגים כבר מתחילים את הדיון הנדרש מאוד בתופעה הזו, ובדרכים שבה ניתן לטפל בה.

קצרצרים

טוויטר ממשיך להפוך לתאגיד, למגינת ליבם של רבים: אחרי שאילץ את עיריית סן פרנסיסקו לתת לו הטבת מס על חשבון עובדיה והשירותים שהיא נותנת לציבור, מציע עכשיו השירות לאנשי פרסום שיטה חדשה לפתות אנשים להוציא כסף על דברים שהם לא צריכים. במילים תאגידיות יותר, טוויטר יציע להם לבצע פילוח גיאוגרפי, כלומר להציע למשתמשים פרסומות על סמך מיקומם.

מצד שני, מחקר חדש טוען שמעקב אחרי מה שנאמר בטוויטר אודות מניות מגלה שהמידע שם מאפשר מעקב מדויק למדי אחר ביצועי המניה. החוקר אומר שלא מדובר בגביע הקדוש שיהפוך את המשתמש למיליונר בשלושה צעדים פשוטים, אבל שמדובר בתחליף לא רע ומדויק למדי לאנליסטים. עבדכם הנאמן, שעוד באירופה היה סקפטי, תוהה אם יש קשר לעובדה שאנשים שכותבים בטוויטר כנראה קוראים גם כן הערכות של אנליסטים.

זן נדיר של פאנבוי, כזה שסוגד דווקא למוצרים של מוטורולה, זוהה בטבע. כזכור, מוטורולה מנסה כבר חודשיים לשכנע אנשים להתעניין בטאבלט שלה, ה-Xoom. עקב שורה של סיבות, שסביר להניח שאחת מהן היא שה-Xoom אולי קסום אבל המכשיר המתחרה גם מהפכני, זה לא כל כך מצליח: רק כ-100 אלף לקוחות הטביעו כסף טוב על הגרוטאה. עכשיו מנסה הפאנבוי לשכנע אותנו שזו דווקא הצלחה.

משטר הגולגלות של בייג'ינג בפאניקה: קבוצות שרובן יושבות מחוץ להישג ידה של המשטרה החשאית מנסות לשכנע אנשים בסין לצאת להפגנות שקטות. ההצלחה עד כה חלקית, בלשון המעטה. הקבוצות הגולות שמקדמות את המחאה סובלות מבעיות אופייניות: ניתוק מהמצב בשטח, מרירות מצד הפעילים שעדיין נמצאים בארץ הבית, והחשד שחלק מהם עלולים להיות מודיעים של המשטר. מעבר לכך, הם נמצאים בבעיה ייחודית לפעילי-רשת: כדי להפוך לפעיל רשת, אדם צריך להיות בעל אמצעים מסוימים (מחשב וחיבור רשת), ובעל כישורים מסוימים (אוריינות רשת). חלק ניכר מהאוכלוסיה, ודאי במדינה כמו סין שעד לאחרונה היתה חקלאית ברובה המכריע, עדיין לא שם. ועדיין, הם מצליחים להפחיד את המשטר.

פעם, אם רצית לחוות את דעתך על ספר ולא היה לך טור משלך בעיתון, היית מוזמן בנימוס לדפוק את הראש בקיר. אחר כך הגיעו הבלוגים, מה שהעניק למבקר הספרות הזועם כלי חדש משלו. ולבסוף הגיע הכלי היעיל מכולם: ביקורות באמזון ובחנויות אחרות. מספיק ביקורות שליליות על הספר שלך, והסיכוי שהוא יהיה רב מכר ישתווה לסיכוי לשלום כולל במזרח התיכון. לאחרונה החלו רוכשי ספרים דיגיטליים לנצל את החנויות המקוונות של אמזון ובארנז אנד נובל כדי להביע את מחאתם על מחירי חלק מהספרים: כאלה שחורגים מהנורמה המקובלת, כעשרה דולר לספר, מקבלים במהירות ערימה של דירוגים שליליים. אחרי הכל, אין באמת סיבה לשלם על ספר דיגיטלי מחיר של ספר בכריכה קשה: ההוצאה לא צריכה להדפיס את הספרים, לשנע אותם ולדאוג שהם יופיעו בחלונות הראווה עם המלצות המוכרים.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"