אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרב על הבית: היום סוף השימוע בוועדת חייק צילום: התאחדות התעשיינים

הקרב על הבית: היום סוף השימוע בוועדת חייק

הקרב בין חברות התקשורת מתחמם ככל שמתקרב מועד פרסום ההמלצות הסופיות של ועדת חייק. בבזק מפחדים מסחבת שתטיל עליה מקלות ללא גזרים. מתחרותיה טוענות: "בזק היא עדיין מונופול ותחזיר במהירות את נתח השוק שאיבדה"

10.04.2011, 06:57 | גילעד נס

חוסר בהירות, חוסר היגיון, מתן חשיבות רבה מדי לחברות הקטנות והתעלמות מהזמן הדרוש להיערכות - אלו רק חלק מהטענות שמעלות חברות התקשורת כנגד מסקנות הביניים של ועדת חייק. היום אמורה הוועדה לסיים את תהליך קבלת התגובות מחברות התקשורת, ולהתחיל בגיבוש המסקנות הסופיות. אלה יועברו לשר התקשורת משה כחלון ולשר האוצר יובל שטייניץ.

את הוועדה מינו השרים לפני כשנה כדי שתסדיר את מבנה שוק התקשורת הקווית, בהמשך להמלצות ועדת גרונאו מ־2008. במסקנות הביניים שלה חוזרת ועדת חייק על המלצתה של ועדת גרונאו, ליישם שוק סיטונאי בתחום תשתית האינטרנט בישראל. לצרכן הסופי שינוי זה יפשט את הממשק מול חברות האינטרנט, בעיקר על ידי האחדה בין המוצר שמוכרת חברת התשתית (בזקו־ HOT) למוצר שמוכרת ספקית הקישוריות (נטוויז'ן, בזק בינלאומי, סמייל וחברות קטנות יותר).

אם כפיית השוק הסיטונאי על השחקניות הגדולות - בזק ו־HOT - מהווה סוג של מקל, ועדת חייק הכינה עבורן גם גזר בדמות ביטול עתידי של ההפרדה המבנית בתוך קבוצות תקשורת גדולות. הפרדה זו אוסרת על יחידותיה של קבוצת בזק לשתף ביניהן פעולה. גם HOT כפופה למגבלות מסוימות, אם כי באופן מופחת, מה שמאפשר לה להציע חבילות טריפל של אינטרנט, טלפון וטלוויזיה. גזר נוסף לבזק הוא ביטול הדרגתי של הפיקוח הממשלתי על תעריפיה.

הנושא מורכב עוד יותר כיוון שהוועדה התייחסה לשני נושאים נפרדים - השוק הסיטונאי וביטול ההפרדה המבנית - בכפיפה אחת. כך למשל, בזק תומכת בביטול ההפרדה המבנית, אך מתנגדת ליישום השוק הסיטונאי ללא הבהרות נוספות.

למרות הביקורת על עמימות מסקנות הביניים של הוועדה, חלק מבכירי החברות הגדולות דווקא מחמיאים על התנהלותה. מנכ"ל שהופיע בפני הוועדה מספר כי "בניגוד להתנהלות של משרד התקשורת והוועדות הקודמות, שהכריזו על עיקרון 'התחרות מעל לכל', הוועדה הזו ניסתה לחשוב מה יעשה טוב לצרכן, והבינה שיצירת תחרות היא דרך, לא מטרה".

"אם המדינה רוצה להוריד מחירים ב־50%, שתוציא צו"

 

הוועדה המליצה כי במסגרת עיקרון השוק הסיטונאי בתשתיות התקשורת, בזק ו־HOT יידרשו למכור גם לחברות מתחרות את זכות השימוש בחיבורי התקשורת שלהן במחירים סיטונאיים. מטרת השינוי היא להוזיל את מחירי הגישה לאינטרנט ללקוחות, ולבטל את הסרבול שבחלוקה לספק תשתית ולספק אינטרנט. ספק האינטרנט ימכור את שני המוצרים ישירות ללקוח, לאחר שירכוש מספק התשתית את החיבור במחיר זול יותר מהמקובל כיום.

מנכ"ל בזק אבי גבאי. בחברה חוששים כי משרד התקשורת יכה במקל - אך יתעכב עם הגזר , צילום: אלדד רפאלי מנכ"ל בזק אבי גבאי. בחברה חוששים כי משרד התקשורת יכה במקל - אך יתעכב עם הגזר | צילום: אלדד רפאלי מנכ"ל בזק אבי גבאי. בחברה חוששים כי משרד התקשורת יכה במקל - אך יתעכב עם הגזר , צילום: אלדד רפאלי

נראה כי בזק ו־HOT מתייחסות למהלך כאל עובדה מוגמרת. עם זאת, היישום עדיין לוט בערפל ומעורר את זעמן. מסקנות הביניים לא קבעו האם הן יידרשו לאפשר לחברות אחרות להציב ציוד תקשורת בארונות התקשורת השכונתיים (בזק) או בליבת המערכת (HOT), או שהחברות האחרות יחכרו מהן את מקטע התשתית ללא התערבות פיזית ברשת. "לא ברור לי איך קבוצה של אנשים חכמים ישבה שנה והוציאה מסקנות שפשוט הועתקו מכתב המינוי שלה, כמעט ללא שינוי", טוען גורם בשוק התקשורת. בנוסף, לא ברור האם כל גוף יוכל לרכוש חיבורים שכאלה במחיר סיטונאי, או שמשרד התקשורת יגדיר סוג רישיון חדש. בחברות התשתית חוששים ממצב שבו גורמים קטנים לא יעמדו בהתניות בסיסיות של איכות שירות, וכך תיפגע תדמית החברות הגדולות.

בעיה נוספת הנה תאריך היעד ליישום השוק הסיטונאי. מסקנות הביניים של הוועדה לא קבעו מועד, אך במדינות אחרות נעה תקופת הזמן בין שנה וחצי לשנתיים ממועד הכרזתו של הרגולטור. ההערכות האופטימיות ביותר בשוק הישראלי מנבאות שוק סיטונאי פעיל לכל המוקדם בתחילת 2013.

מנכ"ל HOT הרצל עוזר. בחברה טוענים כי ההחלטה על שוק סיטונאי במתכונת הנוכחית תוציא אותה מפעילות ישירה מול הצרכן הסופי, צילום: עמית שעל מנכ"ל HOT הרצל עוזר. בחברה טוענים כי ההחלטה על שוק סיטונאי במתכונת הנוכחית תוציא אותה מפעילות ישירה מול הצרכן הסופי | צילום: עמית שעל מנכ"ל HOT הרצל עוזר. בחברה טוענים כי ההחלטה על שוק סיטונאי במתכונת הנוכחית תוציא אותה מפעילות ישירה מול הצרכן הסופי, צילום: עמית שעל

באותה שנה אמורה לפעול בישראל לפחות רשת דור רביעי סלולרית אחת - של פרטנר- שמהירותה צפויה להציב תחרות למהירויות הפס הרחב הקרקעי של בזק ו־HOT. בקרב החברות הנייחות יש כבר מי ששואל מדוע לא ייושם עיקרון השוק הסיטונאי גם על תשתית הפס הרחב של חברות הסלולר. לכאורה, החלטה שכזו כבר התקבלה, כאשר כפתה המדינה על חברות הסלולר לארח מפעילים וירטואליים על רשתותיהן. עם זאת, גם אלו שחתמו על הסכמים עם חברות הסלולר עדיין מנסים למצוא את הדרך לספק חבילות אינטרנט בהיקפים גבוהים, עקב רשלנות בניסוח סעיף רלבנטי בחוק ההסדרים.

בבזק וב־HOT טוענים כי ההחלטה על שוק סיטונאי במתכונת הנוכחית תוציא אותן מפעילות ישירה מול הצרכן הסופי. כאשר נטוויז'ן תרכוש מבזק חיבור תשתית אינטרנט בהנחה של 20%–30% מהמחיר לצרכן הסופי, בזק תתקשה למכור אותו חיבור במחיר מלא. אם בזק תוריד את המחיר לצרכן הסופי, תדרוש נטוויז'ן הנחה. בשלב זה תידרש בזק להחליט האם היא ממשיכה להוריד במחיר, או מוותרת על הפעילות מול הצרכן הסופי. בזק צפויה לטעון כי יש להגביל את יכולתן של ספקיות האינטרנט במשא ומתן מול חברות התשתית. "אם המדינה רוצה להוריד את מחירי האינטרנט ב־50%, שתוציא צו שמורה על כך", אומר גורם בשוק התקשורת. "להציג מראית עין של קביעת תהליך הוגן בין ספק תשתית לספק אינטרנט, זה לקבוע עובדות מבלי להצהיר על הכוונה האמיתית".

בכיר בבזק: "רוצים הזדמנות להתחרות כמו כולם"

 

נראה כי הבעיה העיקרית ביחסי חברות התקשורת והגוף המפקח עליהן היא חוסר אמון. הדבר ניכר במיוחד בטענתה של בזק כי יש לקבוע את יישום השוק הסיטונאי ואת ביטול ההפרדה המבנית באותו תאריך. בזק חוששת שמשרד התקשורת יכה במקל, אך יתעכב במתן הגזר — ויש לה סיבה טובה לחשוש. ועדת גרונאו המליצה לשר התקשורת הקודם, אריאל אטיאס, להעניק לבזק הקלות מסוימות בעת שנתח השוק שלה בתחום הטלפוניה הפנים־ארצית ימשיך ויירד. בזק הגיעה לנתחי השוק הרלבנטיים, אך במשרד התקשורת לא מיהרו לבצע את מתן ההקלות. בשיאו של התהליך חל פער של כמעט שנתיים בין הגעתה של בזק לאבן הדרך שנקבעה, לבין יישומה של ההקלה. "לא ניתן שיחזרו על השערוריה הזו", מזהיר גורם בכיר בבזק, "כל החלטה של הוועדה חייבת להכריז על הדרך שתמנע סחבת מצד המשרד". בכיר אחר בשוק התקשורת אומר כי "מוועדת גרונאו לא יצא שום דבר. אם ועדת חייק רוצה שהדו"ח שלה לא ימצא את עצמו גנוז במגירה, היא חייבת לקבוע כללים יותר ברורים, ואת הדרך לביצוע שלהם".

בחברות המתחרות בבזק, כצפוי, ממליצים לוועדה לדחות את ביטול ההפרדה המבנית כמה שניתן. "בזק היא עדיין מונופול, ואת כל מה שאיבדה בנתח השוק שלה בשנים האחרונות היא תחזיר במהירות ברגע שייתנו לה לפעול כקבוצה מאוחדת", טוען גורם באחת החברות.

הנושא קריטי במיוחד עבור החברות הקטנות שאינן חלק מקבוצת תקשורת עתידית, כדוגמת טריפל סי או אקספון (אף שזכייה במכרז התדרים מחר תאפשר לה למכור גם שירותי סלולר ותחזק את כוחה). "אקספון הורידה את מחירי השיחות הבינלאומיות ומחירי האינטרנט, והאחרות יישרו קו", אומר גורם המקורב לחברה, "מסקנות הוועדה חייבות לכלול דרכים שימנעו את היעלמותן של חברות קטנות, אחרת הצרכן ירוויח אולי בטווח הקצר, אבל בעוד שנתיים כל קבוצות התקשורת יתחילו להעלות מחירים".

גם בקרב חברי ועדת חייק התעורר ויכוח בנושא. גורם בוועדה תקף את הדרישות להקל עם החברות הקטנות: "האם ייתכן שרגולטור יתערב באלמנטים הבסיסיים ביותר של הכלכלה? אם אני מקים מסעדת המבורגרים אחת - מישהו בכלל חושב שיש לי זכות לדרוש מהמדינה לאפשר לי לקנות את חומרי הגלם מהספקים באותו מחיר שמשלמת מקדונלד'ס?".

מתחרי בזק: "היא תרמוס את התחרות גם בשוק הפרטי"

 

במסקנות הביניים של ועדת חייק נקבע כי יש מקום להסיר את הפיקוח מתעריפי המקסימום שיכולה בזק לגבות, ובהמשך להסיר גם את הפיקוח מתעריפי המינימום. ההיגיון מאחורי המהלך הראשון נגזר מכך שהתחרות תמנע מבזק להעלות מחירים. הרצון לבטל את תעריפי המינימום מוסבר בניסיון לעורר מלחמת מחירים קשה יותר: "כאשר מחיר המינימום של בזק מוגבל, כל מה שצריכה המתחרה לעשות הוא להציע מחיר שנמוך באגורה אחת, כך שכרגע המחירים תקועים", מסביר גורם בוועדה.

בבזק כמובן מקדמים בברכה את השינוי, וכצפוי החברות האחרות מתנגדות להסרת הפיקוח. "בזק רומסת את התחרות בשוק העסקי, ואם יסירו את הפיקוח מהתעריפים בשוק הפרטי, היא תרמוס את התחרות גם שם", מזהיר בכיר באחת החברות. בבזק לא מתרגשים מההאשמה. "עד מתי יקשרו לבזק את הידיים? כשהיא תגיע ל־10% נתח שוק? אנחנו רוצים הזדמנות להתחרות כמו כולם", אומר בכיר בבזק.

זהו, למעשה, סיכום גישתה של בזק מול גישת שאר החברות, כמעט בכל הנושאים העומדים על הפרק. נתחי השוק שלה בשוק הטלפוניה והאינטרנט נעים סביב ה־60%, בעוד שבתחום הטלוויזיה (באמצעות yes) היא שולטת על 40%. האם כאשר מנסים לשרטט את מבנה הרגולציה העתידי יש להתחשב בנתחי השוק שלה ולפעול להמשך ירידתם, או להתייחס אליה כאל כל קבוצה אחרת ולהסיר את ההגבלות? זו השאלה העיקרית שבה ועדת חייק תתבקש להכריע. 

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה