אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אין כמו בבית? לא בניהול השקעות

אין כמו בבית? לא בניהול השקעות

חוששים להגדיל את החשיפה לחו"ל? הנה כמה עובדות שיאתגרו לכם את המחשבה

10.04.2011, 07:28 | אלה גולן

כולנו מכירים את הריגוש המתלווה לנסיעה לחו"ל. ההכנות, ההגעה לשדה התעופה, העלייה למטוס והנחיתה בארץ זרה, שופעת אטרקציות ומקומות בילוי חדשים ומסעירים. אך עם כל הריגוש, כשהחופשה מסתיימת, גלגלי המטוס נחבטים על הרצפה, משתחררת איזו אנחת רווחה, ובלב, בשקט, מודים שאין, אין כמו בבית.

תחושה זו מאפיינת גם את עולם ההשקעות, שם היא נקראת הטיית הבית (Home Bias). משמעות הטיה זו היא הנטייה לתת משקל רב מדי למוכר ולידוע על פני חלופות אחרות שפחות מוכרות ועל כן נתפסות כזרות ומאיימות. אולם, כיום, התפיסה הכלכלית החדשנית מסבירה שהפן האמוציונלי מוביל את התנהגות המשקיעים, וגובר לא אחת על הפן הרציונלי.

פרופורציות!

הטיית הבית נכונה, כמובן, גם לשוק ההון הישראלי, ובאה לידי ביטוי בנטייה של המשקיעים להפנות את כספם לשוק ההון המקומי, וכמעט להתעלם מהשווקים הגלובליים. מבחינה רציונלית מדובר בהטייה תמוהה, שכן מוסכם על כל הכלכלנים שפיזור השקעות הנו תנאי הכרחי לבניית תיק השקעות יציב ומאוזן. המשקיע הישראלי מכיר את הצורך בגיוון ופיזור, אך הוא עושה זאת על ידי גיוון בין המוצרים השונים בתיק, ופחות על ידי פיזור בין שוקי העולם. האם השקעה בלעדית בשוק ההון הישראלי על שלל מוצריו יכולה להחזיק תיק מאוזן ויציב לאורך זמן?

כדי להתמודד עם שאלה זו נבדוק כמה עובדות בסיסיות: בישראל חיים כ־7.5 מיליון איש, כאשר אוכלוסיית העולם כולו צפויה להסתכם בסוף 2011 בכ־7 מיליארד איש. מכאן, שבחישוב גס, אוכלוסיית ישראל מהווה 0.1% מהעולם. והנה עובדה נוספת: משקל שווי השוק המצרפי של החברות הנסחרות בישראל הוא 0.4% ממשקל החברות בעולם. עובדה שלישית ואחרונה קשורה למניית העם טבע, המניה מספר אחת בקנה מידה ישראלי, אך מדורגת במקום ה־189 בלבד במונחי שווי שוק לעומת חברות "בלו צ'יפ" אחרות בעולם.

ניתן לנטרל את הסיכון של המטבע

 

מנתונים אלו עולה כי בעת השקעת רוב הכסף בשוק המקומי, אנו מתעלמים מיותר מ־99% משוקי ההון בעולם, ויוצרים תיק ריכוזי ביותר החשוף מהותית לכל אירוע קטן שמתרחש באזורנו. רוב המשקיעים מסבירים כי הטיית הבית שלהם נובעת מהיכרות טובה עם השוק המקומי לצד החשש מסיכון של המטבע. עם זאת, הם לא מודעים כי הטיית הבית חושפת אותם לסיכונים אחרים, שהעיקרי שבהם הוא ריכוזיות וחוסר יכולת ליצור פיזור השקעות אמיתי.

הסיכון של המטבע הוא הסבר רציונלי להשארת הכסף בארץ, אולם יש לכך פתרון. אם נחזור לדוגמת הטיול, כפי שבעת נסיעה רוכשים ביטוח, ניתן גם לבטח את ההשקעה בחו"ל על ידי גידורי מטבע, חלקיים או מלאים, שיכולים לסייע לנטרל לפחות חלק ניכר מהשפעת המטבע על ביצועי הנכסים בחו"ל.

ועכשיו תענו אתם: האם באמת אין כמו בבית?!

הכותבת היא סגנית ראש החטיבה לניהול נכסי לקוחות, בבנק הבינלאומי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
נו ברור, אבל לא נותנים לאזרח הקטן להשקיע
רק רומסים אותנו, אם החוקים והעמלות להשקעה בחו"ל היו אטרקטיביות לאזרח הקטן. איזה באסה! רציתי להשקיע 170,000 שקל באוסטרליה, אבל נתקלתי בעמלות וניהול ומס ועוד לפני שבכלל הכסף מושקע... כבר מפסיד. ואתם המנהלים צוחקים לכל אורך הדרך אל הבנק. למה אני צריך לממן חצי מהבנק כדי להרוויח?
יותם  |  10.04.11
3.
רוב המשקיעים לא רואים עצמם חיים מחוץ לישראל זו הסיבה כנסו
רוב המשקיעים ה"פשוטים" לא רואים עצמם חיים מחוץ לישראל זו הסיבה שבגללה הם לא משקיעים בחו"ל בואו נחשוב רגע. כל הזמן אנחנו מאויימים כאן על בסיס קבוע ( אל תתנו קונטרה זה מיותר) ורואים עצמנו (אני כמשקיע פוטנציאלי שיש לו כסף נזיל) חיים כאן גם בהמשך. אז מה יעזור אם תהיה לי השקעה בחו"ל כאשר כל מה שחשוב לי כאן ילך לעזאזל? ואני אחד שיש לו אפשרות לעוף מכאן בגלל עבודה, כסף, אזרחות זרה ועוד... אבל לא מעוניין :)
אלון , ת"א  |  10.04.11
2.
נדל"ן ביפן. (לא, זו לא היסחפות (-:...)
צידה המערבי של יפן, זה שניצל מפגיעת הטוסנאמי, מלא בהזדמנויות השקעה מדהימות. שוויו של שוק הנדל"ן היפני מאבד מערכו כבר קרוב לשני עשורים. ולא אין סיכוי ממשי שהמגמה תתהפך. אז אם כ"כ גרוע איך טוב אה ? התשובה היא מחירי השכירות. השכירות ביפן כבר מזמן (קרוב לעשור) נמצאת קרוב ל או ממש בנקודת האיזון אשר מתחתה לא משתלם לבנות בניה חדשה. שעורי ההחזר על דירות/בנייינים מיד שניה נעים בין 13% ל20% לשנה. כל זאת במיקומים מרכזיים בערים כמו אוסקה (4 מיליון אנשים), קובה, קיוטו וכיו'ב. היפנים שלא כמקביליהם הישראלים חיים בשכירות ברובם. הם אינם ניידים כאמריקאים (כלומר אינם מחליפים דירה שכורה כל שנה שנתיים), והחוק היפני אשר הגן בעבר על שוכרים וחייבי משכנתא שונה כך שפינוי מהיר של מפגרים בתשלום אפשרי באופן נטול בלבולי מח. והכי יפה - חוזקו של המטבע היפני הופך דמי שכירות של דירה קטנה בת כ50מ"ר לבוננזה אמיתית. הירשאיי מאסיי.
אמיר  |  10.04.11