כסף טרי

אחד הדברים הבולטים ביריד האמנות "צבע טרי", שנפתח ביום שני שעבר והסתיים בשבת, היה ריבוי תערוכות היחיד שהוצגו בגלריות המסחריות. זהו מראה שאינו שכיח בדוכנים בירידים, שם בדרך כלל נהוג להציג מגוון גדול של עבודות ושל יוצרים. את המהלך החל אמון יריב מגלריה גורדון, שהציג ביריד הראשון, שהתקיים במתחם קסטיאל, תערוכת יחיד ליעקב דורצ'ין.

ביריד הנוכחי כבר היה אפשר לזהות מגמה: בגלריה גורדון הוצגה תערוכת יחיד של מיכל נאמן; בגלריה רוזנפלד הסמוכה תערוכת יחיד של יריב ובה תצלומים חדשים; גלריה נגא בחרה להציג עבודות ישנות וחדשות של אורי גרשט, ובהם צילומים אחרונים מיפן; גלריה בינט הציגה תערוכת יחיד של נפתלי רקוזין, ובה ציורי ספריות; גלריה קונטמפוררי הציגה תערוכה של בני אפרת וגלריה רוטשילד - תערוכת ציורים של סימון אדג'יאשווילי.

"זו גישה שמוכיחה את עצמה", אומר יריב. "זה מאפשר לאנשים לראות מכלול עבודות ולא עבודה אקראית, וגם קל להם יותר לקבל במקום החלטה מה לקנות. למבקרים מחו"ל, שמכירים פחות טוב אמנים ישראלים, זה מאפשר להתוודע טוב יותר לגוף עבודות של אמן אחד".

ביומו השלישי של היריד יריב מעיד שהמכירות טובות. "מכרתי שלוש עבודות, כל אחת ב־8,500 דולר, ועבודה נוספת ב־18 אלף דולר". אך אם מסתכלים על ריבוי הנקודות האדומות (שמציינות מכירה) בתערוכה של אמון בגלריה רוזנפלד, המצב נראה אפילו עוד יותר טוב. "היסטריה", מסכם זאת צקי רוזנפלד, בעל הגלריה. "מכרנו 14 עותקים מעשר עבודות. כל תצלום יצא בסדרה של שלושה עותקים, אחד גדול ושניים קטנים. מכרנו שש עבודות גדולות, כל אחת ב־6,500 דולר, ושמונה קטנות, כל אחת ב־3,700 דולר. שתי עבודות מתוך הסדרה כבר נגמרו ושתי עבודות נרכשו למוזיאון ישראל". ראוי לציין שרוזנפלד נוקב במחיר הרשמי; ברור למדי שהמוזיאון, כמו גם קונים אחרים, לא שילם את מלוא הסכום. גישה זו כמובן מאפיינת את כל הגלריות.

ציור של אסנת בן שלום. נמכר בגלריה מיקה

באותו יום שלישי של היריד, מצב המכירות בגלריות האחרות - גלריה נגא וגלריה ג'ולי מ. (שהחרימה בשנתיים האחרונות את היריד) - טוב, אך הן אינן מוכנות לפרט. גם גלריה חזי כהן סיכמה שהמכירות "טובות". "מכרנו ציור של עמית קבסה ב־18,500 שקל, צילום של נגה שטיינר ב־9,800 שקל וצילום של אפרת שלם ב־20 אלף שקל. אבל בשנה שעברה היה הרבה יותר טוב, ובינתיים כמות המבקרים פחותה בצורה משמעותית".

בין הגלריות המציגות לראשונה ביריד גם גלריה מיקה של שלומי פדידה, שהתאכזב מהמכירות. "אנחנו משלמים 27 אלף שקל על הביתן, שגודלו 35 מ"ר, וכ־13 אלף שקל על הובלות ופרוספקטים. מכרתי שני ציורים של אסנת בן שלום, כל אחד ב־2,500 דולר. מכרתי גם צילום של יעל שחר ב־2,000 דולר, שתי עבודות של עפרי מרום, כל אחת ב־3,000 דולר, וציור של אמנון דוד ער ב־5,000 דולר".

כיסית את ההוצאות?

"יכול להיות שכן, אבל זו לא רעידת אדמה. חשבתי שאמכור פה עשרות עבודות. מה שכן, יש חשיפה לקהל עצום ונוצרים פה המון קשרים טובים עם קונים שלא הכרתי לפני כן. בסופו של דבר גם זה שווה כסף".