בלעדי ל"כלכליסט" - משרד התקשורת מפתיע: ייזום הקלות לתוכן שיווקי בטלוויזיה

בדצמבר האחרון נחשף ב"כלכליסט" כי צוות בראשות יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ניצן חן ומנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל עתיד להכריז כי בכוונת הגופים המפקחים על שידורי הטלוויזיה בישראל להטיל מגבלות רגולטוריות מסוימות על חלק משידורי הווידיאו המועברים על גבי האינטרנט.

מסקנות הצוות שהסתמנו אז נגעו בעיקר לגופי השידור המסורתיים - זכייני הערוצים המסחריים 2 ו־10 וחברות הטלוויזיה הרב־ערוצית HOT ו־yes. על פי מה שנראה אז, היו המסקנות אמורות להבהיר לגופי השידור כי מרבית החובות אשר חלות עליהם באמצעות הכבלים, הלוויין ו"עידן פלוס" - יחולו עליהן גם אם יועברו השידורים על גבי האינטרנט.

נוסף על כך, כפי שהסתמן אז, היו אמורים גופים שאינם קשורים לגופי השידור הקיימים - ומעוניינים להציע שירותי טלוויזיה מסוימים ברשת - שלא להיות כפופים למגבלות המוטלות על גופי השידור הממוסדים, דוגמת החובה להשקעות מינימליות בהפקות מקור ואיסור על תוכן שיווקי מוגזם. כוונה זו הרתיחה את חברות השידורים הקיימות שטענו כי מדובר בהעדפה פסולה של המתחרים החדשים, הנעשית ללא בסיס חוקי.

הפרסום ב"כלכליסט" חולל מהומה בענף הטלוויזיה. התגובות הנסערות שעוררו המסקנות המתגבשות החזירו את חברי הצוות לשולחן הדיונים, וכעת נראה כי חלק ממסקנותיו רוככו. כך, נראה כי אף שההחלטה העקרונית עדיין צפויה להתמקד בגופי השידור הפועלים כיום במדיה המסורתית ולא במיזמים חדשים ומתחרים, גופי השידור עשויים לזכות להקלות מסוימות בחלק מהחובות שהטילו עליהם גופי הפיקוח גם בעת שהם ממשיכים להעביר את שידוריהם בפלטפורמות הנוכחיות, ולא רק באינטרנט.

הרגולציה התעלמה משידורי האינטרנט

עדן בר טל, מראשי הצוות הבוחן את הפיקוח על השידורים | צילום: אוראל כהן

הצוות של חן ובר טל - שבו חברים גם היועצת המשפטית של משרד התקשורת, סמנכ"ל הכלכלה וסמנכ"ל ההנדסה במשרד, צפה בגידול שחל בצריכת הווידיאו ברשת בשנים האחרונות, והבין כי "הסוסים" ברחו כבר מזמן מאורוות השידורים, ואין להשיבם. במקום זאת, יש להתאים את הרגולציה על השידורים ה"מסורתיים" לעידן החדש, כדי לצמצם עד כמה שניתן את הפער שבין השידורים המסורתיים לשידורים האינטרנטיים מבחינת הרגולציה.

בינתיים, הספיקה ועדת חייק - שמונתה כדי לבחון את הגברת התחרות בתחום אספקת תשתית הפס הרחב - להצהיר במסגרת מסקנות הביניים שלה כי yes תוכל להתמזג עם בזק, כאשר תהיה תחרות בשוק הטלוויזיה המסחרית גם מצד שחקנים חדשים שיפעלו באינטרנט.

עם זאת, ברור כי תחילת שידור מסחרי של טלוויזיה ברשת על ידי שחקנים חדשים, שיגבירו את התחרות בגופי השידור הקיימים, תלויה כמובן במסקנות הצוות של ניצן ובר טל, שכן ספק אם מיזם שכזה יחל לפעול בטרם יידעו שחקנים אלו מהם הסיכונים הרגולטוריים שבפניהם הם עומדים.

בחודשים האחרונים של 2010 הואץ תהליך החקיקה לקראת החלפת משטר הזיכיונות בתחום הטלוויזיה המסחרית במשטר רישיונות החל משנת 2013, אז יוכל כל מי שיעמוד בקריטריונים מסוימים לקבל רישיון לשידור בערוץ טלוויזיה - בעוד שכיום מוקנית זכות זו לערוצים אחדים שקיבלו זיכיון מוגבל בזמן.

בכל הדיונים לקראת המהלך לא היתה התייחסות כלשהי לאפשרות העברת שידורים ללא רישיון או זיכיון באמצעות האינטרנט, וכך למעשה נוצרה שוב חקיקה המתאימה לעבר, ולא לעתיד.

הפיקוח יחול בתחילה על השחקנים הקיימים

הצורך בפיקוח על השידורים באינטרנט הטכנולוגיה רצה קדימה, הרגולטור נרדם בשמירה דוגמה לטשטוש הגבולות הקיים בין התוכן הרגיל לתוכן השיווקי ניתן למצוא באתר מאקו של קשת, שבו שודרו בחודשים האחרונים "סדרות אינטרנטיות" שבפועל היו תוכן שיווקי של חברת ביטוח רשת מלונות גילעד נסלכתבה המלאה

הצוות שמונה לפיקוח על השידורים באינטרנט בחודש יולי 2009, אמור לפרסם את ממצאיו עד לחג הפסח, יותר משנה לאחר התאריך המקורי שנקבע לו. הרצון לצמצם את הפער שבין הרגולציה הקשיחה על שידורי הטלוויזיה המסורתיים לבין היעדר הפיקוח המוחלט על השידורים באינטרנט, צפוי להוביל למסקנות הקוראות להקלה במספר תחומים על השידורים בפלטפורמות ה"טלוויזיוניות", ולהחמרה במספר תחומים המיוחסים לשידורים המועברים על גבי האינטרנט - ללא חשיבות למכשיר שבאמצעותו אלה מועברים.

יש להזכיר כי המלצות הצוות ממשיכות להתייחס בעיקר לגופי השידור המוכרים כיום כספקי תוכן טלוויזיוני, כלומר ערוצי הברודקאסט ופלטפורמות הטלוויזיה הרב־ערוצית. ההחלטה לגבי אלו סוגי שידורים יוכפפו לרגולציה ואלו יהיו פטורים ממנה תתבצע באמצעות התאמת התוכן לרשימת הגדרות שיפרסם הצוות, האמורות לסייע בהבחנה בין תוכן "טלוויזיוני" או תוכן "אינטרנטי".

בין השאר, ייבחן התוכן לאור קהל היעד שלו, אריזתו הגרפית, מודל התמחור שלו והיבטים נוספים. "בעניין הזה אנחנו דווקא די רגועים", מצהיר גורם המקורב לצוות, "אם זה נראה כמו טלוויזיה ונצרך כמו טלוויזיה - זו טלוויזיה, ולכן זה העסק שלנו", הוא מסביר.

את הגישה הגדירה בשבוע שעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, בכנס שבו השתתפה: "לא כל סרטון ביוטיוב הוא תעודה מורכבת, ולא כל בלוגר הוא א"ב יהושע", אמרה. אם יורחב משפט זה להלך הרוח הכללי של הצוות ומסקנותיו, ספק אם גופים כדוגמת פרטנר, המפעילה אתר מסחרי לצפייה בסרטים ובסדרות, ואנונה, חברת סטארט־אפ ישראלית המתכוונת לשווק ממיר המזרים תוכן מהאינטרנט, יזכו להתייחסות הרגולציה, לפחות עד שנפח פעילותם יהיה משמעותי יותר.

החלטה זו צפויה שוב לעורר את זעמם של גופי השידור, שיטענו כי לפחות בעניינה של פרטנר מדובר על מתן פטור לחברה בעלת אמצעים ויכולת לבצע שינוי מהותי בשוק הטלוויזיה. הקרב אינו מוגבל רק לתחומי ישראל - בחודשים האחרונים מוסיפה יוטיוב יותר ויותר פעילויות המקרבות אותה להגדרת "גוף טלוויזיה", באמצעות שינויים בממשק, חתימת הסכמים עם רשתות טלוויזיה בארה"ב, ושידורים חיים של תוכניות רבות. כניסה של האתר לפעילות מהותית יותר בהעברת תוכן ישראלי רק תגחיך עוד יותר את ההפרדה המלאכותית שמנסה הצוות ליישם במסקנותיו הצפויות.

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10 | צילום: אלדד רפאלי

גם בשידורים באינטרנט חייבים לשמור על מוסר

כדי להבין כיצד רואה הצוות את מלאכת ההפרדה בין החובות שיוטלו על השידורים באינטרנט ואלו שיוסרו מהשידורים המסורתיים, נחלק באופן גס את החובות המוטלים על שדרני התוכן הטלוויזיוני כיום לארבעה תחומים שניתן לכנותם "מוסר", "מסחר" "תרבות" ו"חובות מדינה".

תחת תחום ה"מוסר", שעקרונותיו אמורים למנוע מהצופים מלהיחשף לתוכן פוגעני, מצויות ההגבלות על שעות השידור של תוכן שאינו ראוי לצפיית ילדים ונוער, הדרישה לסמן שידורים מסוימים כמכילים אלימות, שפה בוטה, שימוש בסמים ואלכוהול וכדומה. תחת תחום ה"מסחר", שמטרתו למנוע הצפת הצופה בפרסום רב מדי, מצויות ההוראות המגבילות את היקף וצורת הצגת התוכן השיווקי בתוך וסביב התוכניות, היקף ותמהיל הפרסומות המשודרות בערוצים המסחריים (והאיסור הנוכחי לשדרן בערוצי הכבלים והלווין), הגבלות על מסחר אלקטרוני באמצעות הפלטפורמות הטלוויזיוניות ועוד.

הפיקוח מבוסס ה"תרבות" נועד למנוע הידרדרות בחומר המשודר באמצעות שימוש רב מדי בתוכן זר ובשעשועונים, והוראותיו כוללות שידור והפקת כמות מינימלית של יצירות ישראליות, ותעדוף שלהן על פני תכנים הנרכשים מחו"ל. תחת תחום חובות המדינה נכנסות הדרישות לקבלת זיכיון לשידורים ותשלום תמלוגים למדינה.

מבין ארבעת התחומים הללו, נראה כי המלצות הצוות יגדירו כי הרגולציה על תחומי ה"מוסר" וה"תרבות" תיוותר בעינה בתחום השידורים המסורתיים, ואף תשוכפל ברובה גם לעידן של שידורים באינטרנט. גם אם אכיפת כללים אלו על אמצעי השידור האינטרנטיים קשה יותר מאכיפה שכזו בערוצי השידור המסורתיים, מהות התוכן עצמה עדיין כפופה לחוקי המדינה, כך שמניעת הצגת תוכן פורנוגרפי באופן פומבי, או שידול קטינים לצריכת אלכוהול - כלומר נושאים הנופלים תחת הגדרת "מוסר" - יכולה להיאכף בידי רשויות החוק, דהיינו באמצעות הגשת תלונה למשטרה, ולא באמצעות הפעלת סעיף רלבנטי ברישיון השידורים של אותו גוף תקשורת.

בנוסף, בצוות מתעודדים גם מהעברתו הצפויה בקרוב של חוק לסינון אתרים פוגעניים ופורנוגרפיים, שיזמו חברי הכנסת של ישראל ביתנו. החוק יועלה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת לאחר חזרתה מפגרת הפסח. שימוש בסעיפיו של חוק זה, שיחול על ספקיות האינטרנט, יגביר את אפשרויות האכיפה של הפרות בענייני ה"מוסר" בשידורי הטלוויזיה ברשת.

מנכ"ל רשת, אבי צבי | צילום: ימאי יחיאל

"להתעקש על הפקות מקור גם במדיה החדשה"

בתחום ה"תרבות" צפוי הצוות להמליץ כי על משדרי הוידאו באינטרנט יוטלו חובות הדומות לאלו הקיימות כיום בקרב שידורי הטלוויזיה המסורתיים. "בשידורי הטלוויזיה ה'רגילים', סביר להניח שגם מבלי שהיו נדרשות לעשות כן, היו yes ו־HOT מפיקות תוכן בעברית בתחום הדרמות, הקומדיות והשעשועונים, אבל גם סביר להניח שאלמלא היתה הרגולציה כופה עליהן להפיק כמות מינימלית של תוכן דוקומנטרי, לא היו קיימים ערוץ 8 של HOT ויס דוקו של yes", אומר גורם המקורב לצוות. "שחרור מהחובות הללו ברשת יפגע ביכולת של הצרכן לקבל תוכן איכותי, ולכן ראוי להתעקש על שימור עיקרון זה גם במדיה החדשה".

תחום הרגולציה על ה"מסחר", מאידך, צפוי לעבור שינוי מהותי לאור המלצות הצוות. ההחלטה שהעביר לאחרונה שר התקשורת בוועדת הכלכלה, לשילוב ערוצים נוספים במערך "עידן פלוס", אמורה להאיץ את ההקלות בתחום התוכן השיווקי, שכן ערוצים על גבי פלטפורמה זו אינם יכולים לגבות דמי מנוי, ומתבססים על הכנסות מפרסום בלבד.

גידול מהותי בכמות התוכן שיועבר באמצעות הרשת יקשה על בחינת כל משדר ומשדר באשר לעמידתו בכללי התוכן השיווקי, ובצוות מבינים כי הרגולטור רק יביך את עצמו בניסיון לרוץ אחר הפרות שכאלו עשרות פעמים ביום.

ככל הנראה, יכללו המלצות הצוות מעין מפת דרכים שלאורה יצומצם האיסור על תוכן שיווקי בערוצים המסחריים, וחברות הטלוויזיה הרב־ערוצית יוכלו לשלב אלמנטים מסחריים סביב התוכן שלהן.

תחום חובות המדינה, המורכב ברובו מתשלום תמלוגים, נמצא במצב נזיל, לאחר שהוחלט על העלאת התמלוגים לחברות הטלוויזיה הרב־ערוצית, הסלולר ובזק, אך במקביל על הורדתם לזכייניות הטלוויזיה המסחרית ולתחנות הרדיו האיזורי.

בחודש יוני צפוי בג"ץ לדון בעתירה שהגישו חברות הסלולר, בזק ו־HOT נגד העלאת התמלוגים, והנושא רחוק מהכרעה. עם זאת, אחת הסיבות שבעטיה הוחלט על הקמת הצוות היתה החשש שחברות הטלוויזיה יטענו כי הכנסות המגיעות מפעילותן באינטרנט אינן מחויבות בתמלוגים, וכוונת הצוות היתה להסדיר נושא זה. כעת נראה כי גם אם ההמלצות יכללו התייחסות לתמלוגים על שידורים באינטרנט, תהיה המלצה זו נתונה לשינויים בהתאם להכרעת בג"ץ, במיוחד לאור התנגדות מועצת הכבלים והלוויין להעלאת התמלוגים, ולמתווה ההפחתה שהומלץ על ידי משרד התקשורת.