עתידו המעורפל של שוק הסלולר

מהפכה צרכנית? המחירים צפויים לרדת רק בשנים הראשונות המתמודדות במכרז התדרים טוענות כי הן יציעו מחירים זולים תוך ויתור מסוים על הרווח הגולמי של חברות הסלולר גילעד נסלכתבה המלאה

מכרז התדרים שנסגר אתמול, בו זכו מירס ומרתון טלקום, הוא אירוע מכונן בתולדות ענף הסלולר הישראלי, שהכנסותיו הסתכמו ב־2010 ב־20 מיליארד שקל ולא נפתח לתחרות זה עשר שנים.

אולם נכון לעכשיו, מדובר באירוע הצהרתי בלבד. בניגוד לענפים אחרים, שוק התקשורת הוא שוק מוטה רגולציה באופן מהותי, ולפיכך לא רק פעילות השחקנים בו קובעת את המציאות - אלא בעיקר הרגולטור. בעשור האחרון הקפיד הרגולטור להדגים חוסר ראייה לטווח ארוך, שהובילה לעיכוב בכניסת מתחרים חדשים לשווקים שונים.

המתמודדים חזרו והתריעו על הכשלים הללו מאז נודע כי בכוונת משרד התקשורת לפרסם מכרז תדרים, אולם בשטח לא חל שינוי. "כלכליסט" עונה על השאלות הבוערות שישפיעו על החברות החדשות ועל כיסם של צרכני הסלולר.

יש זוכה. מה קורה עכשיו?

ביחס לאתגרים הממתינים בהמשך, הזכייה במכרז התדרים היתה דווקא המהלך הקל לביצוע. כעת תידרש כל זוכה לבחור בחברות טכנולוגיה שיספקו לה את הציוד והתוכנות הדרושות להפעלת רשת סלולרית, ולהתחיל להקים את הרשת.

במקביל ייכנסו לפעולה גם מהלך טרום־שיווקי שבו תבחר החברה את המותג שעמו תפנה לשוק; תמחור שירותיה בעת ההשקה; מגעים עם יצרניות מכשירי הסלולר; והקמת מערך תמיכה, שירות ותיקונים. משמעם של מהלכים אלו הוא גיוס של כאלף עובדים לפחות לחברה כבר בחודשים הקרובים. הצורך המיידי יהיה לאנשי טכנולוגיה, ומעט לאחר מכן למשרות העוסקות בשירות ושיווק לצרכנים.

פטריק דרהי, בעלי מירס | צילום: איי אף פי

למירס יתרון גדול על פני מרתון, מכיוון שיש לה מערך קיים של אנשי טכנולוגיה, שירות ושיווק, והיא תידרש רק לעבות אותו בכמה מאות עובדים כדי לתמוך בגיוס לקוחות חדשים. למעשה, מירס תהיה המרוויחה הגדולה מהמכרז: עבורה, זכייה בתדרים והקמת רשת חדשה הן כורח המציאות, כיוון שהרשת הנוכחית שלה משתמשת בטכנולוגיה מיושנת, וגם אספקת המכשירים עבורה תסתיים בעוד כמה שנים.

נוסף על כך, מירס אינה עומדת לבדה בקרב מול חברות הסלולר האחרות. הזיווג העתידי עם HOT - אם תאפשר זאת הרגולציה - יקל על החברה להשתלב בחבילות תקשורת הכוללות סלולר, אינטרנט, טלפוניה קווית וטלוויזיה, ולקבל יתרון על פני הזוכה השנייה במכרז.

מתי יוכלו הזוכות להחזיר את השקעתן?

במשרד התקשורת ביקשו לעודד תחרות בשוק הסלולר, ולצורך כך הסכימו לוותר על רכיב משמעותי מהוצאות חברת סלולר חדשה - עלות רכישת התדרים. מבנה המכרז עוצב כך שלמעשה, הסכום שמציעות המתמודדות הוא כמעט חסר משמעות כיוון שהן יקבלו אותו בחזרה במהלך השנים הבאות, למעט 10 מיליון שקל. עם כל הגעה לנתח שוק של 1% במגזר הפרטי, תוחזר למתמודדת שזכתה במכרז שביעית מהסכום שהפקידה, והגעה ל־7% בנתח השוק למגזר הפרטי תשיב לה את מלוא הסכום פחות 10 מיליון שקל. אם בתוך חמש שנים לא יצליחו החברות להגיע לנתח שוק זה, יבחן משרד התקשורת אם להותיר בידיו את הסכום שנותר או להגות פתרון אחר.

בהנחה שבשנות פעילותן הראשונות יזכו החברות להנחה או לביטול תשלומי אגרות התדרים השנתיות, ייגזר החישוב של כדאיות ההשקעה מהיקף ההשקעה בהקמת ובתחזוקת הרשת - המוערך ב־1–0.8 מיליארד שקל בארבע שנים. לסכום זה יש להוסיף את עלות התדרים (10 מיליון שקל), עלויות השיווק, השכר, הנדל"ן ועוד, המסתכמים במאות מיליוני שקלים נוספים מדי שנה.

מתי ייכנסו הזוכים לתחרות בחברות הקיימות?

נכון להיום, האופטימיות שמפזר שר התקשורת לגבי כניסת מתחרים חדשים לשוק הסלולר אינה מסתמכת על המציאות בשטח. שורת מחדלים מתמשכים מצדם של משרד התקשורת ומשרדים אחרים מציבה לפחות ארבע משוכות שהמפעילים החדשים אינם יכולים לעבור לפני שינויים רגולטוריים הכרחיים.

נדידה פנים־ארצית: עד לפריסת הרשת הסלולרית החדשה יוכל כל מפעיל חדש להסתמך על רשת של מפעיל קיים שעמו הגיע להסכם, לאחר שהקים לפחות 10% מהרשת שלו. הקמת כמות כזו של אנטנות עשויה לארוך כשנה. עם זאת, משרד התקשורת טרם קבע כמה אלמנטים חיוניים לביצוע הליך שכזה, כגון מודל התמחור שיתרחש כאשר הלקוח נודד בין רשת המפעיל החדש לרשת המפעיל הקיים.

נוסף על כך, סעיף בחוק ההסדרים קובע כי אם לא יגיעו המפעילים החדשים להסכמות עם חברות הסלולר הקיימות על המחיר להעברת שירותי אינטרנט, ייקבע המחיר על פי הכתוב בחוק. לפי הסעיף, עבור כל מגה־בייט של מידע שירכוש המפעיל החדש מהמפעיל הקיים, הוא ישלם 65% מעלות דמי הקישוריות לדקת שיחה. עם זאת, לפי תעריף דמי הקישוריות הנוכחי והעתידי שייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2012, לא יוכלו המפעילים החדשים לבסס מודל כלכלי שיאפשר להם להציע חבילות אינטרנט הגדולות מכמה מאות מגה־בייט.

הצבת אנטנות קטנות: המפעילים החדשים דורשים לקבל פטור מהיתרי בנייה בהצבת אנטנות קטנות במרכזי הערים, בדומה לפטור של חברות הסלולר הגדולות בעשור האחרון. פעילות עיקשת של כמה רשויות מקומיות, ודו"ח של היועמ"ש שקבע כי פטור זה נוצל באופן לא מידתי, הביאה לאיסור מוחלט להקים אנטנות כאלה כיום. דיונים בין משרדי הממשלה במטרה למצוא פשרה שתסייע למפעילים החדשים לא הניבו פתרון עד כה.

שיתוף אתרים: כמות המיקומים שבהם אפשר להציב אנטנות סלולריות מוגבלת, ולכן יזם משרד התקשורת מהלך להקמת תשתית משותפת לכמה חברות סלולר. עם זאת, יישומו של הרעיון עדיין נתקל בקשיים, וכעת נראה כי הוא ייאלץ להתבצע באמצעות הליך חקיקה שצפוי לארוך זמן ממושך. בחודשים האחרונים בחנו המתמודדים נתיבים אלטרנטיביים, ובהם שימוש בגגות של סניפי חברת דואר ישראל, או חכירת אנטנות של חברות עצמאיות שבבעלותן אנטנות במיקומים שונים במדינה.

מה עם הדור הרביעי?

לקראת סוף השנה עשוי להתפרסם מכרז תדרים לדור הרביעי, ובו צפויות להשתתף שלוש חברות הסלולר הגדולות וייתכן ששתי הזוכות במכרז הנוכחי. במכרז זה לא צפויות הקלות, והמתמודדים בו עשויים לשלם מאות מיליוני שקלים עבור הזכות להשתמש בתדרים. מצד אחד, רכישת תדרי דור רביעי הכרחית כדי להמשיך לפעול בשוק הסלולר בעשור הבא, ומצד שני היא כרוכה בהוצאה כספית ניכרת עבור השחקנים החדשים - שבשלב שבו ייערך המכרז עדיין לא ישיקו את רשת הדור השלישי שלהם.

ציוד התקשורת שירכשו הזוכים במכרז הנוכחי ישמש אותם להעברת שירותי הדור השלישי, אולם הוא ניתן לשדרוג קל יחסית, בעלות של עשרות מיליוני דולרים, לתמיכה בדור הרביעי.

ובינתיים, מה מצבם של המפעילים הווירטואליים?

שבע חברות קיבלו רישיון להקמת פעילות סלולר וירטואלית ממשרד התקשורת, מבין 13 החברות שהביעו עניין. שלוש מהן חתמו על הסכמים עם פלאפון (רמי לוי ו־Free Telecom) ופרטנר (אלון סלולר), והן צפויות להתחיל להציע שירותי סלולר לצרכנים בעוד כחודשיים. ארבע חברות נוספות - הום סלולר, איתוראן, בינת סמך אאוטסורסינג ו־T2T - נמצאות באופן רשמי במגעים עם חברות הסלולר להתארח ברשתותיהן, אולם הסיכוי לכך שמגעים אלו יובילו לפעילות בשטח הוא נמוך מאוד.

ארבע חברות משכו או צפויות למשוך את בקשתן להיות מפעילים וירטואליים: טלקום 365 מקבוצת המשביר לצרכן צפויה למכור את שירותיה של פלאפון במודל של משווק ולא של מפעיל וירטואלי. אקספון, שהחברה־האם שלה, מרתון טלקום, אמורה כעת להקים רשת סלולרית עצמאית, תמשוך את בקשתה להקים מפעיל סלולר וירטואלי. 012 סמייל נרכשה בידי פרטנר וגם היא יצאה ממשחק המפעילים הווירטואליים.

כרמל סלולר, מקבוצת ברימאג דיגיטל הציבורית, החליטה למשוך את בקשתה לקבלת רישיון כזה, וציינה כי התרשמה שאין כדאיות כלכלית בכניסה לשוק במודל זה. שלוש חברות נוספות הממתינות לרישיון הן דואר ישראל, סיפמי ועזי תקשורת.

גם כשיחלו המפעילים הווירטואליים להציע שירותים לצרכנים, אל לציבור לצפות למחירים נמוכים ב־50% מתעריפי הסלולר, כפי שחלק מהם טענו בתחילה. מפעילים אלו נדרשים לשלם לחברות הסלולר עבור השירות, ולכן יוכלו לכל היותר להציע תעריפים הזולים ב־10%–15% מהתעריפים הגבוהים ביותר שמציעות חברות הסלולר.