המדען הראשי של העולם השלישי

משבר המימון בענף ההייטק בשנים האחרונות גרר עמו עלייה של עשרות אחוזים בבקשות לקבלת מענקים מצד המדינה. המועקה התקציבית הביאה חברות הייטק רבות לחפש אפשרויות מימון חדשות, בעיקר בסיוע הממשלה, אך רק מעטות טרחו להרים את הראש ולכוון הרחק אל מעבר לים - אל ארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים גדולים, כמו הבנק האירופי או הבנק העולמי.

בזמן המשבר הפיננסי האחרון חלה עלייה ניכרת במספר ההלוואות שניטלו מהגוף האחרון, ומגמה זו צפויה לגדול באופן משמעותי בשנים הקרובות. לשם השוואה, אם במהלך 2008 מימן הבנק העולמי פרויקטים בהיקף 25 מיליארד דולר, הרי שכיום בכוונתו להגדיל את היקף המימון לכ-100 מיליארד דולר עד 2012. אחד האנשים שאחראים לתנופה זו הוא ראש מחלקת טלקום, מדיה ותקשורת בבנק העולמי, קנת לפברגר, החתום על על מענקי מימון של מיליארדי דולרים לחברות הייטק ברחבי העולם - בעיקר להשקעות במיזמים טכנולוגיים בעולם השלישי.

באופן מפתיע, לפברגר אינו מוכר בישראל, אף שחברות ישראליות רבות דווקא יכולות היו ליהנות משירותיו. לדבריו, ההייטק הישראלי רלבנטי יותר ויותר עבור הבנק העולמי, המעורב בעשרות פרויקטים של שדרוג תשתיות, חקלאות, כלכלה וחינוך במדינות העולם השלישי. "החשיבות של הטכנולוגיה לשיפור החיים במדינות המתפתחות עולה והולכת", הוא אומר בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "הבנק העולמי נחשב כיום לאחד מגורמי המימון המשמעותיים בתשתיות תקשורת באפריקה".

שוק בגאנה. "החשיבות של הטכנולוגיה לשיפור החיים במדינות המתפתחות עולה והולכת" | צילום: אי פי אי

המדינות מחזיקות במניות

השנה מתכוון לפברגר להוציא כ-500 מיליון דולר להשקעה בחברות הפעילות בתחומי התוכנה והתקשורת במדינות מתפתחות. את ההשקעות הוא מבצע במסגרת גוף ההשקעות הפרטי של הבנק העולמי, IFC, אשר הוקם כקרן פרייבט אקוויטי לכל דבר. בנוסף לשיקולים חברתיים, מונע ה-IFC גם משיקולים מסחריים וכלכליים ונחשב לרווחי. לדברי לפברגר, 150-75 מיליון דולר יוקצו לחברות סטארט-אפ בסדר גודל בינוני ומעלה, ולסקטור הזה נופלות מרבית החברות הישראליות.

לפברגר אינו נוטה להשקיע בחברות הנמצאות עדיין בשלב הרעיון ("השקעת סיד"), ומסביר כי "איננו יודעים להעריך את הפוטנציאל של טכנולוגיות חדשות". לדבריו, השקעה בחברת סטארט-אפ עשויה להתחיל ב-5 מיליון דולר, לפי שווי של יותר מ-25 מיליון דולר, ולהסתיים בעשרות מיליוני דולרים, כאשר הבנק העולמי לעולם אינו רוכש יותר מ-20% ממניות החברה.

מאז שנת 2000 ביצעה זרוע התקשורת של הבנק העולמי 60 השקעות הון סיכון במדינות מתפתחות. השקעה מוצלחת במיוחד נעשתה בחברת שירותי ה-IT הצ'יליאנית Sonda, שנחשבת כיום לאחת מספקיות מערכות המידע הגדולות בדרום אמריקה. השקעה אחרת שלפברגר ודאי מתגאה בה היא Hisoft, חברת מערכות מידע סינית שהונפקה בשנה שעברה בנאסד"ק. מאז הוכפל מחיר המניה שלה, וכיום היא נסחרת בשווי שוק של 600 מיליון דולר.

לפברגר טוען כי הקרן שהוא מנהל רווחית, אף שאינה פרטית. "בעלי המניות" שלה הם 180 הממשלות החברות בבנק העולמי. ”יש לנו עיקרון שלפיו גם אם אנו עוסקים בפיתוח מדינות מתפתחות - אנחנו צריכים להישאר רווחיים אם אנו רוצים שהעסקים יחזיקו מעמד כלכלי לאורך זמן", הוא אומר.

"מן הסתם, יהיו חברות שלא יספקו החזר, כי זהו טיבו של השוק, אבל בשום פנים איננו משקיעים רק כדי לקבל את הכסף שהשקענו בחזרה. בכל השקעה אנחנו מתמודדים, כמו כל משקיע, עם השאלה כיצד נעשה אקזיט, והאם זה יהיה באמצעות הנפקה או רכישה".

"חברות ישראליות מאוד מתאימות לפרופיל שלנו"

לפברגר. הקרן שומרת על רווחיות

מנהל סחר חוץ במשרד התמ"ת מעודד יצואניות ישראליות להגיש בקשות למכרזים בינלאומיים, בין השאר גם בבנק העולמי ובבנק האירופי - אך עד כה חברות הטלקום והמדיה פחות שיתפו פעולה. ברוב תוכניות הפיתוח של הבנק העולמי שבהן משתתפות חברות ישראליות, מדובר בחברות מתחום התשתיות. עד שנת 2008 גייסו 151 חברות ישראליות מהבנק העולמי סכום בהיקף של 173 מיליון דולר, כ-16 מיליון דולר בממוצע לשנה.

מזרח אירופה ואפריקה מהוות יותר מ-80% מכלל האזורים שבהם משקיעות חברות ישראליות הזוכות בגיוס, כאשר גאנה, ניגריה, רומניה וגיאורגיה מובילות את הרשימה. בין החברות המגייסות אפשר למצוא את אשטרום, הנוטלת חלק במספר פרויקטים באפריקה וגייסה 56 מיליון דולר, סולל בונה שגייסה 13.4 מיליון דולר לפרויקט בטוגו או תדיראן תקשורת שפועלת בניגריה וברומניה וגייסה 27.3 מיליון דולר.

בין החברות הישראליות שקיבלו מימון מזרוע ההשקעות IFC ניתן למצוא את אורמת, שהקימה תחנת כוח גיאותרמית בגוואטמלה בפרויקט שעלותו 67.6 מיליון דולר, ומתוכו השקיעה הקרן 17 מיליון דולר, ואת אשטרום, שגייסה 42 מיליון דולר לפרויקט הקמת נמל תעופה בג'מייקה ב-70 מיליון דולר. IFC השקיעה גם 67 מיליון דולר בהקמת סניפי הום סנטר ברוסיה, פרויקט שעלותו הכוללת 138.5 מיליון דולר.

"אנחנו מחפשים חברות בעלות טכנולוגיות חדשניות בתחום התקשורת הסלולרית או כאלו שיכולות לשפר את חייהם של תושבים במדינות מתפתחות", אומר לפברגר, ומוסיף: "חברות ישראליות מאוד מתאימות לפרופיל שלנו".

כיום טרוד לפברגר באיתור טכנולגיות חדישות בתחום התשלומים המקוונים, ואף התרשם ממספר חברות דוגמת Digimo ו-e-bizmobility. הוא עסוק גם בטכנולוגיות בתחום הממשל ושירותי הבריאות המקוונים, וגם בתחום החסכון באנרגיה. "אחת החברות הישראליות שאיתן אנו מדברים מטפלת בבעיית האנרגיה של מיליוני אנטנות סלולריות בעולם, הצורכות דיזל", הוא אומר, מבלי לחשוף את פרטי העסקה.

עם זאת, למרות הרצון הטוב, לא כל חברה ישראלית בנויה לקבל את ההשקעה מלפברגר. "בסופו של דבר, איננו יכולים להשקיע בחברות ישראליות כשלעצמן, אלא רק באלה הפועלות במדינות מתפתחות", הוא מסביר. "אפילו בהודו ובסין איננו משקיעים כמו פעם, כי השוק הפרטי מגלה את הקרנות ומשקיע שם לא מעט".