הייטק אולימפי: יעל ארד והעולמות הווירטואליים לילדים

בשנה שעברה קיבלה יעל ארד החלטה מפתיעה. אחרי שהביאה לארץ את צעצועי הוובקינז לילדים שהפכו ללהיט שנוי במחלוקת, היא החליטה לפרוש מחברת חברת השיווק PMI ולהפוך לעצמאית. את עולם הילדים היא דווקא לא עזבה, אלא מונתה ליו"ר חברת סטארט-אפ אלמונית בשם מוגובי (Mogobe), שהקימה עולם וירטואלי ברשת לבני שש ועד גיל בר-מצווה.

המסע החדש של המדליסטית האולימפית הראשונה של ישראל היה מפרך למדי. במוגובי היא נאלצה ללמוד את מלאכת גיוס ההשקעות בימים של מדבר מימוני. בחודשים האחרונים היא מצאה את עצמה תרה בעולם בלתי מוכר של משקיעים וקרנות הון סיכון, פוקדת כנסי משקיעים, שולחת מצגות וחוזרות ומשננת "הסברי מעלית" - אותם הסברים קצרים בני 60 שניות שמיועדים למשקיעים חסרי סבלנות.

לא יוצאים מתל אביב

מוגובי הוקמה ב-2007 על ידי שני ותיקים בתחום: איש הלומדות ואחד ממייסדי קומפדיה, אייל שמי, ומייסד אקדמון וחברת eTeachers, דרור חבושה. מקור ההשראה לפרויקט החדש שלהם היה צעצוע הוובקינז, אותה בובת פרווה גשמית בעלת אווטאר ממוחשב שחיה בעולמות הפיזי והמקוון גם יחד.

אלא ששמי וחבושה לא רצו להתנתק לגמרי מן העולם האמיתי שבחוץ. כניסה לעולם הווירטואלי שיצרו אינה מהווה בריחה לעולם של פנטזיה. ניתן להבחין בו במגדלי עזריאלי או להלך בו על חוף הים של תל אביב ולחזות בעוברים ושבים חולפים בו כשהם עונדים על צווארם שרשרת עם מגן דוד.

תוך כדי משחק מעודד העולם את החיים בו להשתתף בחידונים על חגי ישראל ועל היסטוריה ולהשתתף במשחקים שהתקדמות בהם כרוכה בשאלות טריוויה. את התשובות, אגב, ניתן למצוא ב"מוגופדיה", מעין מקבילה ילדותית לוויקיפדיה שמחוברת לאתר.

אתר מוגובי. סמלים מהתרבות הישראלית

האתר עצמו הושק ב-2009 ומאז צבר 500 אלף משתמשים, מתוכם 200 אלף משתמשים ייחודיים וכ-6,000 מנויים משלמים. מדובר בנתונים מרשימים יחסית, שכן אוכלוסיית היעד הרלבנטית מוערכת במיליון איש בלבד.

מוגובי פעילה בשוק תחרותי וצפוף למדי. בישראל מתחרים על ליבותיהם של הילדים עשרות אתרי משחקים, בהם "מומו הפרה", שנרכש על ידי קבוצת אתרים, אתר משחקי הקז'ואל Ygames מבית Ynet, והעולמות הווירטואליים של "מיקמק" ו"אקולוקו". אלא שמרבית החברות האלה מסתפקות בשוק המקומי ואינן מוגדרות כחברות סטארט-אפ החולמות על פריצה לשוק הבינלאומי.

מי שכן מהווה מקבילה למוגובי היא אקולוקו, המופעלת על ידי Virtual Tweens של היזמים גיא שפירא וגל דרום ונתמכת על ידי קרן ההון סיכון ג'מיני בהשקעה של מיליון דולר. לאקולוקו, לשם השוואה, יש 150 אלף משתמשים פעילים, מתוכם כ-25 אלף משתמשים רשומים ומשלמים. שני האתרים מספקים עולמות וירטואליים הפונים לאותם הגילאים ומציעים עולמות בטוחים מהטרדות וערכים חינוכיים. אלא שאקולוקו מנסה לבדל עצמו באמצעות ערכים אוניברסליים אקולוגיים, ואילו מוגובי עושה זאת באמצעות חינוך לתרבות המקומית, במקרה זה לתרבות הישראלית.

שני האתרים מתקשים לפרוץ לזירה הבינלאומית, וגם כיום הרוב המכריע של תנועת הגולשים מגיע מישראל בלבד. כאן בדיוק נכנסת ארד לתמונה. המשימה המרכזית שהיא לקחה על עצמה היא להוציא את מוגובי לשווקים מתעוררים, כמו דרום אמריקה ומערב אירופה. כבר כעת פעילה החברה בגרסה ראשונית ברוסיה ובצרפת, אך מרבית העבודה עוד לפניה ולשם כך על ארד לגייס 2 מיליון דולר.

יעל ארד. "הילד שלי צופה בתרגילי סקייטבורד ביוטיוב, בדיוק כמו שאני קראתי את ספרו של הג'ודוקא קאשי ואזאקי בילדותי" | צילום: אוראל כהן

"התוכן שלנו צמחוני"

אך האם יציאה אל העולם מחייבת את מוגובי לפנות דווקא לקהילות היהודיות השונות בשל אופייה הישראלי? התשובה היא שלילית. לדברי ארד, העולם הווירטואלי של חברתה יכיל תמיד תכנים מקומיים המותאמים לכל מדינה.

המודל העסקי של מוגובי בנוי מדמי מנוי (29.90 שקל לחודש בישראל), משיתופי פעולה עם פורטלים מקומיים (בישראל משתפת פעולה מוגובי עם וואלה!) ומשיתופי פעולה מסחריים (דוגמת אלה שנחתמו עם תנובה ותלמה). ארד מדגישה כי לא מדובר בתוכן שיווקי המוזרק לתוך העולם הווירטואלי, כי אם בפעילויות חינוכיות, כמו זו העוסקת בחשיבות הסידן והחלב, במקרה של תנובה. "אין לנו פרסומות במוגובי", היא מדגישה, "מדובר בתוכן 'צמחוני', ללא לוגואים וללא פרסומות קופצות".

השוק רווי מתחרים. הרבה אתרי ילדים ועולמות וירטואליים כבר קמו ונפלו. את לא מרגישה כאילו קפצת מאוחר מדי לעולם שהרבה שחקניות בו הגיעו מוקדם?

ארד: "כשהייתי קטנה היה לנו ערוץ אחד בטלוויזיה. לא מזמן קניתי לעצמי די.וי.די של שידורי הטלוויזיה החינוכית, והילדים שלי הסתכלו עליי כאילו הגעתי מהירח. היום ישנם לפחות שלושה ערוצים המיוחדים לילדים, והתחרות מרחיבה את הקטגוריה. התחרות שלי היא לא רק מול האתרים הישראליים, אלא גם מול אתרים זרים כמו קלאב פינגווין, פאנפו, מושי מונסטר וסטארדו".

"אבל יש מקום לכולם: העולמות הווירטואליים נמצאים בצמיחה אדירה. כיום ישנם 250 עולמות וירטואליים ועד 2013 צפויים להיות 900 כאלה, כך שאני מרגישה די חלוצה בתחום ולא שחקנית חדשה. עד אז, אמור התחום כולו לגלגל 9 מיליארד דולר. יש לנו כיום חמישה או שישה עולמות וירטואלים בכל העולם המיועדים לילדים, אך הם לא מגיעים לכל מדינה, כך שהפוטצניאל הוא גדול".

פתאום מצאת את עצמך במצב שבו אולי לא היית זמן רב: מגייסת כסף בעולם שבו המשקיעים חוששים לקחת סיכון.

"זה עולם מרתק עם חוקים משלו ותרבות רבגונית מאוד נעימה. בישראל ישנם גופי השקעה שמתמחים בטכנולוגיה, אבל אנחנו גוף שעוסק בתוכן, ולכן לא תמיד זה מתאים להם. אבל יש בתחום שלנו מלאכים רבים ומשקיעים רבים בתחומים נושקים, ויש כאלה שהביזנס מתאים להם, אני אופטימית באשר לגיוס".

סוד הדוגמה האישית

את החיבור של ארד לעולם הספורט כנראה כבר לא ניתן יהיה לנתק מדפי ההיסטוריה לעולם. שלא במפתיע, בעיניה קיים קשר מיוחד בין עולם הסטארט-אפים ומשטח הג'ודו שממנו הגיעה. "אם תקביל ספורטאי מתחיל לחברת סטארט-אפ, תגלה ששניהם צריכים לעבוד קשה כדי לגייס מעט. מוגובי היא כבר לא סטארט-אפ אלא חברה רווחית עם מחזור מכירות שפעילה בארנה של חברות כמו קלאב פינגווין או זינגה, כך שיש כאן שוק רווחי וצומח שעושה הון רב".

ובכל זאת, יש משהו ממכר בעולמות הוירטואליים שמעודד את הילדים להתרחק מהעולם האמיתי. את, למשל, לא היית הופכת לספורטאית אם היית משחקת במוגובי.

"זו קצת התייפייפות לדבר על ילדים. פעם היינו שולחים פקסים והולכים ברגל, אבל העולם התקדם. החוכמה היא במינון. מתברר שדווקא קבוצת הגיימרים הכי כבדה בתחום משחקי הקז'ואל היא דווקא נשים בגילאי 55-35, כך שמי שצריך לדאוג לילד שלו ולשים לו גבולות אלה ההורים ואי אפשר להתחמק מכך. הסוד הוא בדוגמה אישית".

"כשהילדים רואים אותי בחדר כושר, או רצה או שומרת על תזונה נכונה, הם מפנימים את המסר. אתה לא יכול לבקש מהילד שלך להתנתק לרגע מפייסבוק, אבל להמשיך לגלוש בו בעצמך. אם הילד שלי, שהוא בן 13 היום, רוצה להראות לי אחרי יום עבודה עמוס ומעייף את תרגילי הסקייטבורד החדשים שלו - אני לא אגיד לו לא, אפילו כשאני עייפה.

"יותר מזה: המחשב מסייע מאוד ללימוד טכניקות חדשות. הילד שלי צופה בתרגילי סקייטבורד ביוטיוב, בדיוק כפי שאני קראתי את ספרו של הג'ודוקא קאשי ואזאקי בילדותי ולמדתי ממנו שיטות לחימה חדשות".

את לא מזהה קשר בין העיסוק של הילדים במחשבים לבין ירידה בהישגים בספורט?

"בלונדון 2012 אחת המטרות של הוועדה המארגנת היתה לחבר מחדש את הילדים לספורט. אני אגיד לך משהו לא מדעי, משהו מתחושות וממחשבות: אני חושבת שההיצע העצום שיש לילדים היום והזמינות מייצרים קושי גדול יותר לחבר את הילדים לאורך זמן לפעילויות שהן עבודה קשה.

"אם אתה משחק בפלייסייטשן, משיג בקלות רבה נקודות ומגיע לראש הטבלה זה מקשה עליך ללכת חמש פעמים בשבוע לאימון. לנו כילדים היו פחות גירויים. ועדיין, הפעילות הספורטיבית ברמה העולמית היא גבוהה בממוצע".