צילום: ענר גרין
האופטימיות חוזרת להייטק: "השנה יהיה כאן גשם של אקזיטים"
הקרנות סקויה, מאגמה, פיטנגו ואקסל הן המרוויחות הגדולות מעונת האקזיטים בהייטק הישראלי, שהחלה בספטמבר 2010. הענף הכניס מאז 2 מיליארד דולר - סכום של שנה שלמה
מתחילת השנה, הועברו 1.12 מיליארד דולר לידי המשקיעים בחברות ההייטק הישראליות ולידי היזמים שהקימו אותן, כך עולה מבדיקה שערך "כלכליסט". זהו סכום עתק שמקורו באקזיטים: במכירות של חברות הייטק ישראליות צעירות ובוגרות ובכמה הנפקות ראשוניות בבורסה בתל אביב. בהתחשב בעובדה שסכום זה הושג תוך קצת יותר מרבעון, הרי שאם ימשיכו העסקאות להתבצע בקצב הזה, צפוי ענף ההייטק הישראלי לרשום אקזיטים בהיקף של כ־4.5 מיליארד דולר עד סוף השנה - נתון שלא נרשם במדינה מאז שנת 2006, שהיתה שנה חריגה מהבחינה הזו. לשם השוואה, חברת המחקר IVC מצאה כי בכל שנת 2010, כביכול שנה של התאוששות מהמשבר הכלכלי, לא עבר שוויים של האקזיטים את רף 2 מיליארד הדולר.
"במדינה שלא יורד בה גשם, אנחנו עכשיו בעצם בתקופה של מבול", אומר ל"כלכליסט" רו"ח רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההייטק ב־PWC ישראל. "הגענו למצב שבו מספר חברות הפורטפוליו והישראליות שהן רווחיות ומכניסות עשרות מיליוני דולרים נמצא בשיא, שאפילו אני לא זוכר שהיה קיים, אפילו לא בשנת 2000. גשם האקזיטים יגבר, ובתוכו נראה גם כמה הנפקות של חברות ישראליות שכבר בימים אלה עומדות עם תשקיפים ביד; זו תקופה טובה מאוד ועלינו ליהנות ממנה".
התעוררות המיזוגים והרכישות בעולם בכלל, וגם בישראל, החזירה את הצבע גם ללחייהם של המשקיעים, ואלה פתחו את הכיס ברבעון האחרון יותר מבכל רבעון אחר בשנתיים האחרונות. חברת המחקר IVC דיווחה אתמול כי חברות ההייטק הנתמכות בהשקעה חיצונית גייסו ברבעון הראשון של השנה 479 מיליון דולר, עלייה חדה של כ־40% ביחס לרבעון הקודם, והכפלה של הנתון ברבעון המקביל אשתקד. גם מספרן הכולל של החברות המגייסות עלה ל־140 ברבעון הראשון, ביחס ל־100 חברות ברבעון הקודם, וביחס ל־91 חברות ברבעון המקביל אשתקד.
עם זאת, לא כולם שותפים לחגיגה. כפי שקרה מאז ומעולם בענף ההון סיכון, חברות קמות וצומחות, אך מרביתן אינן מגיעות לבשלות. בחודשים האחרונים היה הענף עד לסגירתן של חברות שהוקמו בידי יזמים סדרתיים ומצליחים, כגון מודו שהוקמה בידי מייסד אם סיסטמס דב מורן ונסגרה לאחר שגייסה 123.5 מיליון דולר ממשקיעים, או ליבוקס של ארז פילוסוף, ממייסדי וואלה, שנסגרה לאחר שגייסה כ־3 מיליון דולר.
"כלכליסט" מיקם את תחילת עונת האקזיטים הנוכחית במכירת 5min ל־AOL ב־65 מיליון דולר, אי שם בעונת חגי תשרי, וספר מאז 33 אקזיטים שהניבו 1.93 מיליארד דולר למשקיעים. הפרויקט שלפניכם ממפה את המרוויחים והמפסידים, את המשקיעים הפעילים יותר ואלה שכמעט נעלמו, בתוך עונה אחת שנחשבת לאחת החמות בענף הכי מכניס בישראל.
בחזרה לעתיד: קרנות שנות האלפיים חוזרות
שמן של הקרנות הישראליות דלתא, יורופאנד ואסנד כמעט נשכח. הן קרנות הון סיכון ישראליות קטנות יחסית, שהוקמו בסוף שנות התשעים, רכבו על בועת התקשורת והאינטרנט; חלקן נפלו, אחרות התרסקו, אף אחת מהן לא חזרה להיות קרן פעילה ולכן הן כמעט נשכחו. קציר האקזיטים של מחצית השנה האחרונה העמיד לראשונה כמה מהשמות הללו במקום שבו לא היו קודם לכן: הן עשויות להחזיר את ההשקעה או אפילו לרשום תשואה לא רעה. חלקן מצאו את עצמן מושקעות בחברות בעלות "הצתה מאוחרת", שרק בשנה האחרונה או בזו שלפניה נהפכו לחברות גדולות ומשמעותיות. קרן דלתא, למשל, שהקימו בן הראל ועופר טימור, גייסה 62 דולר בלבד בשנת 2000, סכום המשקף לה שווי של קרן קטנה. הקרן עשתה כמה אקזיטים קטנים כמו מכירתן של החברות CastUp או Appilog בעשרות מיליוני דולרים בודדים כל אחת, ואף רשמה כמה מחיקות מביכות כמו ההשקעות ב־Resolute Networks שנמכרה ב־2 מיליון דולר או קיארו שהתרסקה ב־2005.
אך השנה הקרובה עומדת להיות שנת מהפך: דלתא תקבל 15 מיליון דולר מעסקת המכירה של פרוביג'נט, שהמחיר הכולל שלה היה 313 מיליון דולר, ובנוסף לכך שומרת על שני קלפים חזקים: קליקפוקס הישראלית־אמריקאית העוסקת בניטור לקוחות במרכזי שירות ומכירות, שכמעט נרכשה בשנה שעברה על ידי נייס ב־150 מיליון דולר אך ביטלה את הרכישה עקב עליית שווייה; וחברת ציוד התקשורת האופטית ברודלייט שנחשבת כיום אחת החברות המבטיחות בהייטק הישראלי ושווייה מגיע לכ־400–500 מיליון דולר. עופר טימור, אחד ממייסדי דלתא, אף הקים בחודשים האחרונים קרן נוספת בשיתוף היזם נמרוד לב, איש מייספייס לשעבר, שתשקיע כ־35 מיליון דולר בחברות צעירות.
קרן יורופאנד (Eurofund) הוסיפה לאחרונה אקזיט מוצלח נוסף לקרן הרווחית ממילא שלה. מכירת מוביילאקסס הכניסה לה כ־5–7 מיליון דולר על השקעה של מיליוני דולרים בודדים. הקרן גייסה כל חייה 72 מיליון דולר, 45 מיליון ממנה החזירה כבר באקזיט של פסעבה ב־2007, והשאר באקזיטים רבים אחרים: הוטבר, ביאינסינק ווריסיטי. יורופאנד, עם כרמל 1 שתשואותיה מפורסמות בסקר של קרן הפנסיה של קליפורניה, הן כיום הקרנות היחידות שגויסו בשנת 2000 ונהפכו לרווחיות ולמשתפות את משקיעיהן ברווחים. בעוד שכרמל 1 רשמה תשואה שנתית של כ־6%–7%, התשואה השנתית של יורופאנד, המתפרסמת כאן לראשונה, מגיעה לכ־10% ויותר. התוצאה אפשרה ליורופאנד להמשיך להשקיע גם בחברת סייאופטיקס, לצד JVP, שבחודשים האחרונים ביצעה סבב ענק של 47.5 מיליון דולר לקראת הנפקה בנאסד"ק.
סיפורה של קרן אסנד (Ascend) אינו פחות מפתיע. אסנד, בניהולו של משה בר־ניב, גייסה בשנת 1999 קרן יחידה בהיקף של 100 מיליון דולר. בר ניב הוא שאיתר לראשונה את מייסד פרוביג'נט, דן חרש, העניק לו את הצ'ק הראשון וקישר אותו למשקיעים הזרים אנדרו וויטרבי, ממייסדי קוואלקום, וריי סטטה, מייסד חברת אנלוג דיבייסס. בשל מעמדו המיוחד, הצליח בר־ניב לשמור על נתח של 8% בפרוביג'נט במשך עשר שנים, ולקבל בזכותו כ־25 מיליון דולר על השקעה של מיליונים בודדים. גם מכירת חלקה בסינטק מדיה השיגה לאסנד מכפיל נאה, לאחר שהשקיעה בה כ־4 מיליון דולר וקיבלה בחזרה כ־16 מיליון. עם זאת, אסנד ככל הנראה לא החזירה את ההשקעה בה בעקבות העסקאות הללו, וספק אם תעשה זאת בתקופה הקרובה. האקזיט אפשר לקרנות דלתא ואסנד אורך נשימה להשקיע 18 מיליון דולר בחברת קליקפוקס ששוויה הולך ותופח משנה לשנה.
אולם קרן אחרת ככל הנראה תיקח את כל הקופה ובגדול. דווקא קרן יוזמה ההיסטורית, זו שקרנות ההון סיכון נזכרות בה בערגה כדוגמה לקרן הון סיכון ישראלית המקבלת מינוף ממשלתי, עשויה ככל הנראה לעשות את המכה כבר השנה או בשנה הבאה. עם השמועות על מכירתה הקרובה של חברת סרגלי הכלים קונדואיט בכמיליארד דולר, נודע כי קרן יוזמה 3, המנוהלת על ידי יגאל ארליך, ממייסדי ענף ההון סיכון הישראלי, מחזיקה בה נתח נכבד של כ־10%–20%. עובדה זו מקנה לה מאות מיליוני דולרים בעסקת מניות בכורה, על השקעה בודדת של 1.5 מיליון דולר בסבב גיוס אחד, אי שם בשנת 2006. יוזמה 3, יש לזכור, גייסה בכל ימי חייה 50 מיליון דולר בלבד.
מאגמה רותחת: קרן מאגמה לקראת גיוס שלישי
"כל עוד הכלכלה העולמית ממשיכה להיות חזקה והריביות נמוכות, אנחנו עוד נראה הרבה אקזיטים בתקופה הקרובה", אומר ל"כלכליסט" מודי רוזן, שותף מנהל בקרן מאגמה, הנחשב אחד המרוויחים הגדולים של עונת האקזיטים האחרונה. "חברות הטכנולוגיה הגדולות מלאות בכסף, הריבית שהן משלמות על המזומן שלהן שואפת לאפס, ובהתחשב בעובדה שבשנים האחרונות הן לא ביצעו השקעות, הן יוצאות למסע קניות כדי לפצות את עצמן".
מאגמה, המנוהלת על ידי מודי רוזן ויהל זילכה, אמנם רחוקה מלהחזיר את הכסף שגייסה - 190 מיליון דולר בשתי קרנות - אך ללא ספק חצי השנה האחרונה, שבו הציגה שני אקזיטים גדולים, החזיר את הצבע ללחיי מנהליה. לפי ההערכה, החזיקה החברה ב־7% מפרוביג'נט, וקיבלה על מכירתה כ־20 מיליון דולר, חודשים ספורים אחרי שמכרה את ווינטגרה, שבה היתה אחת מבעלות המניות הגדולות. מאגמה החזיקה 13.3% מווינטגרה, ולפי ההערכה תזכה לקבל 30–40 מיליון דולר מהמכירה, על השקעה של כ־10 מיליון דולר. מאגמה גם היתה הנהנית העיקרית ממכירת טריוונט הישראלית בקיץ שעבר בכ־40 מיליון דולר, וגרפה את מרבית הסכום, בעוד שמרבית קרנות ההון סיכון האחרות מכרו קודם לכן את חלקן במחיר הפסד. מלבד השתתפות בסבב גיוס ענק בן 25 מיליון דולר לחברת יישומי הדרכים Waze וסבבים קטנים לחברות טראפיקס ואונאבו, למאגמה אין כיום פורטפוליו מרשים מדי, אך האקזיטים האחרונים הפכו אותה לאחת המרוויחות הגדולות בעונה הנוכחית ויסייעו לה בוודאי במאמציה לגייס קרן שלישית של כ־150 מיליון דולר.
פיטנגו: הקרן הפעילה ביותר
פיטנגו נרשמה כקרן הפעילה ביותר בעונת האקזיטים האחרונה, עם עשר עסקאות בסך הכל, ומתוכן שלושה אקזיטים. לא מדובר בתופעה יוצאת מגדר הרגיל: פיטנגו היא קרן ההון סיכון הגדולה בישראל, המחזיקה ב־11 שותפים במשרה מלאה ומנהלת 1.34 מיליארד דולר בחמש קרנות. אין לה גם הרבה ברירות: הקרן האחרונה שלה, פיטנגו 5, גויסה כבר לפני ארבע שנים, וכדי לגייס קרן שישית גדולה עליה להראות אקזיטים.
שיאנית האקזיטים היא קרן פיטנגו 3, שרשמה בעונה האחרונה שלוש חברות שנמכרו, ולא כולן הסבו לה רווח משמעותי. פיטנגו 3 היא המרוויחה הגדולה ביותר מהאקזיט המרשים של פרוביג'נט שהסב לה הכנסות של כ־47 מיליון דולר על השקעה של כ־8 מיליון דולר, הרבה יותר מהיזמים עצמם שיקבלו מיליונים בודדים. על מכירת מובייל אקסס בתחילת השנה צפויה הקרן לקבל כ־35 מיליון דולר על השקעה של כ־15 מיליון דולר, ואילו על האקזיט של קדנט היא צפויה להרוויח מעט מאוד, שכן דוללה לאחר כניסתה של פורטיסימו של יובל כהן שגזר את מרבית הרווחים מהאקזיט.
ספק אם גל האקזיטים הללו יתקן משמעותית את נתוני התשואה השלילית של הקרן. סקר קלפרס האחרון העניק לפיטנגו 3, שגויסה ב־1999 בהיקף של 500 מיליון דולר, תשואה שנתית שלילית של 6%. בכל זאת, באמתחתה של פיטנגו 3 כמה חברות צומחות בשווי מאות מיליוני דולרים כל אחת, ובהן טראנספארמה, רדווין, ויז'ן־קר שבה הושקעו לאחרונה 19 מיליון דולר נוספים, ואופטיר שמנהלת כיום מו"מ למכירתה בכ־300 מיליון דולר.
הקרן שגויסה לאחריה, פיטנגו 4, ביצעה את מרבית ההשקעות של הקרן בעונת האקזיטים האחרונה עם שש השקעות.
הקרן של פייסבוק עושה שוק
קרנות ההון סיכון הזרות כבר משקיעות 70% מכלל ההשקעות בהייטק, לכן אין זה פלא שהן גם גורפות חלק ניכר מההצלחות הישראליות. עם זאת, אין אלה הקרנות הזרות המוכרות בישראל שנים רבות והמחזיקות כאן נציג מקומי כמו באטרי או קיינן שגוזרות את הקופון, כי אם דווקא קרנות הפועלות מרחוק. אחת המשקיעות הפעילות כאן באחרונה, שלא מרבים לדבר עליה, היא קרן אקסל (Accel) האמריקאית, משקיעה ותיקה בישראל, שהתפרסמה בשנים האחרונות בזכות השקעתה הראשונית בפייסבוק.
אקסל נחשבת אחת מהקרנות הראשונות בחברה; היא בעלת המניות הגדולה בפייסבוק אחרי צוקרברג ומחזיקה בה בכ־10%, כאשר השקעה של 12.7 מיליון דולר לפני שש שנים שווה כיום כ־5 מיליארד דולר, והשווי ממשיך לזנק מדי חודש. אקסל רוותה נחת לא רק מצוקרברג אלא גם מחברות ישראליות בעונת האקזיטים האחרונה. היא קיבלה לידיה את מרבית הסכום ששולם על חברת Altor שהקימו היזמים אמיר בן־אפרים ומשה ליטוין, עם רכישתה בידי ג'וניפר ב־95 מיליון דולר בדצמבר האחרון. אקסל היתה גם בעלת מניות עיקרית בסטארט־אפ דאפר, שפיתח טכנולוגיה לפרסונליזציה של פרסומות, שנמכר ליאהו בסוף השנה בכ־55 מיליון דולר. תנופת האקזיטים, עם ההחזרים האדירים מפייסבוק, אפשרו לאקסל לבצע בחודשים האחרונים שלוש השקעות בחברות ישראליות: Qwilt של גיורא ירון ויובל שחר, MyThings של בני ארבל, ועוד סבב ב־Abe's Market. לא בכדי זכתה אקסל החודש בתואר אחת המשקיעות האקטיביות בעולם על ידי המגזין "פורבס", וג'יימס ברייר, השותף המנהל שלה, בתואר המשקיע הפעיל ביותר כיום.
גם קרן ספארק (Spark Capital), שהחלה להשקיע בישראל רק בחצי העשור האחרון, האיצה מאוד את פעילותה כאן. לאחר שגרפה עשרות מיליוני דולרים בודדים באקזיט של 5min בתחילת הרבעון האחרון של השנה החולפת, השקיעה בארבע חברות ישראליות בחודשים האחרונים. בכל זאת, יש לציין גם קרנות זרות בעלות נציגים ישראליים שביצעו כאן השקעות יוצאות דופן באחרונה. אחת מהן היא בסמר (Bessemer), שהיתה שותפה לשישה סבבים גדולים, בהם גיוס של 40 מיליון דולר לחברת האינטרנט הישראלית הצומחת Wix ו־26 מיליון דולר לחברת השבבים אלטייר. גם אינטל קפיטל, שלא ביצעה בישראל אקזיט מאז 2009, חזרה לאחר תקופה של קיפאון יחסי להשקעות חדשות, בעיקר בחברות בוגרות. בחודשים האחרונים היא היתה מעורבת בחמש השקעות ענק, שהמשמעותית בהן היא הובלת השקעה של 32 מיליון דולר באנוביט של פרופ' אודי וינשטיין ואריאל מייסלוס, יזמים ותיקים עתירי אקזיטים, והשתתפות בסבב בן 20 מיליון דולר לחברת ניהול תוכני הווידיאו קלטורה.
אחת המרוויחות הגדולות של התקופה האחרונה היא קרן סקויה, שחתומה על שלושה אקזיטים בתוך רבעון אחד: פרוביג'נט, סנאפטו ויוניספייר. שלושת האקזיטים הללו הכניסו לה, לפי הערכות, 70 מיליון דולר בתוך כחודשיים. במקביל המשיכה סקויה להשקיע בסטארט־אפים ישראליים בתחום האינטרנט כגון אינטרלוד של יוני בלוך, גיימגראונד של שאול אולמרט ואיציק בן־בסט וחברת שבבי הפלאש דנסביטס.
העונה הדלילה של כרמל
כבר שנים שכרמל לא חוותה אקזיט משמעותי, כזה של מאות מיליוני דולרים, כמו מכירת אקטימייז לנייס בשנת 2007 ב־282 מיליון דולר. הפעם האחרונה שראתה משהו דומה היה מכירת קופרגייט ב־185 מיליון דולר לסיגמא, מכירה שהביאה לכרמל החזר של כ־35 מיליון דולר על השקעה של 7.5 מיליון דולר - לא סוג האקזיט שכרמל פיללה לו כל השנים. את עונת האקזיטים האחרונה כרמל תרצה לשכוח. היא יכולה לזקוף לעצמה מכירה של חברת פורטפוליו לפייסבוק, ואולי מכפיל של קרוב לפי 10 בערך על השקעה של 3 מיליון דולר; אך כרמל, שמדברת ללא הרף על הוצאת חברות להנפקה, והמנוהלת על ידי שועלי בורסה כשלמה דוברת ואבי זאבי, אינה מתגאה יתר על המידה בעסקה זו.
מכירות כגון אלה ושל חברות נוספות על ידי כרמל - פיקאפ של אייל גורה ויאיר גולדפינגר במיליוני דולרים בודדים, ואקסרה במחיר הפסד של קרוב ל־9.5 מיליון דולר - אינה משהו שמזיז את המחט של אנשי כרמל.
27 תגובות לכתיבת תגובה