אינדיאני לקניונים: הצ'רוקי החדש מפנק, אבל פחות קשוח מכפי שהוא נראה
הדור החדש של ג'יפ גרנד צ'רוקי הרבה יותר מוצלח מהדגמים הקודמים, אבל גם זולל המון דלק ולא מיועד למי שמעוניין באמת לרדת לשטח
עשרות ליטרים אל תוך בטנו של ג'יפ גרנד צ'רוקי, מעורר הרבה מחשבות. מה אפשר לקנות בסכום הזה? אופניים מיד שנייה, נעלי ריצה, 10 ארוחות בוקר מפנקות ולילה בצימר. הרשימה רצה בראש, וגם מחשבות על בעל התחנה שאולי ייצא ללחוץ את ידי. לא כל יום נכנס אליו לקוח כמוני.
93 ליטרים יכולים להיכנס לקרביו של הג'יפ, אבל אני לא הגעתי עד הקו האדום. מזל, המצב בלוב לא משהו. למרות מחירי הדלק, עם ישראל אוהב רכבי שטח. צריך להסתכל בפנקסים של מכשירי תנועה, שבהם רשומות כבר מאות הזמנות לגרנד צ'רוקי החדש, כדי להבין.
ירושה גרמנית
אך הסיפור של הגרנד צ'רוקי הוא הרבה יותר ממשכנתה בתחנת דלק. מדובר בסיפור על שיתוף פעולה שלא עלה יפה בין יצרניות רכב, במאבק בסוכני יבוא אישי וכמובן גם ברכב שטח. השם ג'יפ גרנד צ'רוקי מוכר היטב לחובבי המותג, שטורחים לתקן את כל מי שמתייחס לרכב השטח היפני שלו כ"ג'יפ". מדובר ברכב בעל מבנה יוצא דופן שמבוסס על שלדה אחודה, כלומר כזו שיש במכוניות נוסעים, שתחתיה מסתתרים מכלולים שכוללים סרנים חסונים, תיבת העברה עם מצב זחילה ופוטנציאל אדיר לשיפורים. הדגם החדש שונה; כבר לא מדובר כאן ברכב מתכנון אמריקאי, אלא גרמני. הסיבה היא שבעבר קונצרן דיימלר הגרמני וקרייזלר האמריקאי קיימו ביניהם רומן שהסתיים בהפרדה, לא לפני שהאמריקאים לקחו מן הגרמנים נדוניה: שלדה של רכב השטח מרצדס ML השוכנת מתחת למרכב של ג'יפ גרנד צ'רוקי החדש, שמחירו 270 אלף שקל.
אם המחיר נראה לכם נמוך בשביל כזה רכב, שבולע 700 שקל בכל תדלוק, נראה שאתם צודקים. הסיבה לכך היא סוכני היבוא האישי, שמייבאים גרנד צ'רוקי משומש מארה"ב ב־250 אלף שקל. במכשירי תנועה הבינו שלפעמים אם אי אפשר להביס את סוכני היבוא האישי - עדיף להצטרף אליהם, ולכן גרנד צ'רוקי בגרסת לארדו הבסיסית עולה בערך כמו רכב ביבוא אישי. אחת־אפס לכוחות השוק.
חזק על הנייר
ג'יפ גרנד צ'רוקי נראה גדול. 4.82 מטרים מפגוש לפגוש. אפשר גם להתכופף תחת הגחון כדי להציץ בבטן הרכה שלו. בדגמים הקודמים היו סרנים חיים, סידור קשוח במיוחד שמוריד מנוחות הנסיעה אך מבטיח אריכות ימים בשטח. בדגם החדש כבר אין סרנים חיים, כך שמדובר כאן ברכב רך למדי. תחת מכסה המנוע שוכן מנוע בנזין בנפח 3.6 ליטרים שמפיק 286 כוחות סוס. על הנייר זה נשמע הרבה. במציאות, הגרנד צ'רוקי אף פעם לא מרגיש חזק במיוחד. בארה"ב משווקות גם גרסאות בעלות שמונה בוכנות. עם זאת, בנסיעה בכביש מפגין הגרנד צ'רוקי שיפור ניכר בהשוואה לדורות הקודמים. הנסיעה הרבה יותר נוחה, המנוע הרבה יותר שקט, וההתנהגות הרבה יותר מרוסנת מכפי שהורגלנו ברכבי שטח אמריקאיים.
על תא הנוסעים אין בכלל מה לדבר - שיפור של שמים וארץ. לפני שאנשי מרצדס הסתלקו מן השותפות, הם הנחילו לקרייזלר מורשת של בקרת איכות שנעדרה מדגמיה השונים עד לפני כשנה. תא הנוסעים מרווח מאוד, המושבים טובים, ואף שתא הנוסעים נראה ספרטני למדי, יש בו כל מה שרק ניתן להעלות על הדעת. עם זאת, לא הכל מושלם. כפתור העוצמה בסטריאו המצוין נשר ממקומו אחרי מפגש עם בור בכביש, וכמו במרצדס, ידית איתות אחת בלבד משמשת גם להפעלת המגבים. מעצבן.
לא סומכים על הנהג
בתחנת הדלק של מסילת ציון, לפני שהגרנד צ'רוקי נכנס ל"דרך הג'יפים", מתדלקים שוב. פעם הדרך הזו היתה ידידותית למשתמש, אך אלפי מכוניות ליסינג חרצו בה תעלות עמוקות. הגרנד צ'רוקי מצויד במערכת בקרת משיכה אלקטרונית לסוגי שטח שונים, גם בהילוך נמוך וגם במערכת בקרת זחילה במדרון. אף אחד כבר לא סומך על הנהג, רק על האלקטרוניקה.
לג'יפ גרנד צ'רוקי אין בעיה עם ציר הג'יפים: כל עוד מדובר בשביל, הוא מתמודד בכבוד ובלי בעיות. אך כאשר הדרך הופכת לקשה, ההתקדמות נפגעת. בירידות תלולות אין לו בעיות ומערכות האלקטרוניקה פועלות באופן מעורר השתאות; אך בעלייה, בנקודה שבה הקרקע הופכת לבוגדנית והרכב נכנס להצלבה, כלומר למצב שבו גלגל אחד נמצא באוויר - למרות כל הבקרות האלקטרוניות, למרות שפע הכפתורים עם ציורי הסלעים - הג'יפ נתקע. הגחון שלו נמוך מדי, הצמיגים נסתמים בבוץ והגלגלים מפרפרים באוויר. טנדר חבוט של פקח חולף לידו בזלזול. אינדיאני גאה אינו זקוק לסיוע, רק לתנופה עדינה. בניסיון שלישי הוא עובר וממשיך לקפה שחור בראש שלוחת משלטים.
אז כיצד מסכמים את הגרנד צ'רוקי? ראשית, מדובר בשיפור אדיר לעומת הדגמים היוצאים. הרוכשים, שחשבון הדלק כנראה לא יטריד את מנוחתם, יקבלו הרבה רכב ב־270 אלף שקל, בוודאי מדגמים מתחרים. עם זאת, חבל שבג'יפ הזניחו את הרוכשים שמעוניינים באמת לרדת לשטח.
4 תגובות לכתיבת תגובה