מעצבות קדימה

את אופנת בגדי הים בישראל הובילו במשך שנים שני מותגים: גוטקס ואוברזון. הראשון, בהובלתה של המייסדת והמעצבת לאה גוטליב, היה היקר והיוקרתי מבין השניים. ב־1997 חברת אפריקה ישראל רכשה את גוטקס ממשפחת גוטליב. הקבוצה רכשה גם את המותג אוברזון ב־2003, אם כי המעצב גדעון אוברזון המשיך עד לאחרונה לעצב את הקולקציות של המותג.

ב־2009 מכרה אפריקה ישראל את חלקה בגוטקס, כולל אוברזון, לחברת גוטקס מודל בבעלות ג'ואי שוובל וחנן אליטוב. לפני כשנתיים מונתה מולי גראד, בוגרת סנטרל סנט מרטין בלונדון, כמעצבת הראשית של גוטקס. בגוטקס מיצבו את גראד (33) כסוג של נסיכה, והדגישו את העובדה שהספיקה לעבוד לצד סטלה מקרטני וכמעצבת בכירה בבית האופנה ג'יאנפרנקו פרה.

בגד ים שלם של אוברזון. משחק בבד

כמו כן השנה הוחלף גדעון אוברזון בקרן גסנר (30), בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ועוזרתו של אוברזון בשלוש השנים וחצי האחרונות. כשמסתכלים על נתוני הפתיחה של המותגים נראה כי הקולקציה של גוטקס זוכה לרוח גבית חזקה יותר מהחברה — היא הוצגה במסגרת שבוע האופנה בניו יורק ובתצוגת אופנה מקומית. הקולקציה של אוברזון הוצגה בפרזנטציה לכתבים ולא הוצא לה קטלוג.

החברה מסבירה כי "בגוטקס מודלס אנו מאמינים במותג אוברזון, שנמצא בתנופה גדולה בישראל ובעולם כולו. הפעילות המקומית של אוברזון אינה משקפת את הפעילות העולמית שלו. מעבר לכך, איננו נכנסים לנושאים אסטרטגיים של המותגים בתוך הקבוצה".

"כלכליסט" בחן את קולקציות הקיץ של שני המותגים ובדק את הכיוון של שתי המעצבות הצעירות.

איכשהו, נראה שבסוף שנות החמישים, ימי היווסדה של גוטקס, נחקקה באבן אמירה הגורסת שבמראה עילי של בגד ים תוצרת כחול־לבן חייב להיות טמון אלמנט אתני או לפחות איזו אמירה אקסטרווגנטית. גוטליב העמידה עבור נשים ישראליות קו בגדי ים במראה עשיר וברוח האופנה העילית. אוברזון פרץ בסוף שנות השבעים, עם הדפסים ובגזרות סקסיות שעוררו סנסציה ותאמו מאוד את אופנת שנות השמונים.

גראד הביאה לגוטקס את המאפיינים המיוחדים לה - עבודה פיסולית עם הבד הכוללת קיפולים וגזירות מקוריות, המעניקות לבגד הים מראה מתוחכם ונקי יותר. ההדפסים שהיא מעצבת יצאו גם מנישת הצבריות, ונראים ככתמי צבעי מים מופשטים בכל מיני גוונים. אך לצד אלו, נשארו דגמים שממשיכים לנצנץ בהגזמה וכאלה שמתעקשים להתכתב עם מוטיבים אתניים נוסח ירושלים של זהב. נראה כאילו גראד עדיין אינה משוחררות מספיק מהמחויבות לשמור על תחכום יתר ועל המורשת של המותג, דבר שפוגע בחדשנות ובנראות השלמה של הקולקציה.

בגד חוף של גוטקס. דגמים אתניים | ציור: אלון פרנסקי

בשבוע שעבר הוצגה קולקציית בגדי הים הראשונה של גסנר לאוברזון. גסנר התבססה על אלמנטים עכשוויים, כמו פיקסלים, שתורגמו להדפסים צבעוניים ברוח הזמן ונזרעו על גבי בגדי ים בגזרות מחמיאות. בדגמים אחרים שולבו אלמנטים, אך הם לא סבלו מתחכום ומהעמסת יתר כפי שקרה בדגמי הקולקציה של גוטקס. גם גסנר משחקת עם קיפולי בד, כמו בגד ים שלם בגזרת סטרפלס שמשלב קיפול בד שכאילו נמשך מאמצעו אל חלקו העליון, ונתפס שם באלמנט מתכת בצבע מט; מהאלמנט יוצאים שרוכים לרכיסה שנפרשים סביב הצוואר כענק של חוטים. אך משהו בקולקציה רגוע ופחות מתאמץ לעומת זה של גראד.

מול הקולקציה של גוטקס, הקולקציה של אוברזון היא הוכחה שעל מנת לשדר יוקרה, לא נדרשים רעש ומאמץ לשדר פטריוטיות או גלאם בוהק. את הטוויסט המודרני אפשר בהחלט להציג גם בפשטות.