יצוגית בסך 641 מיליון שקל כנגד חברות השיחות הבינלאומיות תעבור לגישור חלקי

בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר כי ימונה מגשר בתביעה יצוגית שהוגשה כנגד חברות השיחות הבינלאומיות נטוויז'ן, בזק בינלאומי וסמייל, בטענה להטעיה במכירת כרטיסי חיוג. שלוש החברות נתבעות בסכום כולל של 641.5 מיליון שקל, אולם פוטנציאל התביעה הכולל עשוי להגיע ל-1.4 מיליארד שקל באם יתקבלו טענות נוספות של התובעים לגבי חיוב שיחות שלא הגיעו ליעדם.

נגד החברות הוגשו בשנת 2008 תביעות נפרדות בידי עובדים זרים מנפאל, תאילנד והפיליפינים וב-2009 אוחדו התביעות לתביעה אחת, שבנובמבר 2010 אושרה כתביעה יצוגית בידי השופטת דרורה פלפל בבית המשפט המחוזי. לטענת התובעים, החברות חייבו מתקשרים לחו"ל שעשו שימוש בכרטיסי חיוג בסכומים גבוהים יותר מהיקף השיחות בפועל, ולא סיפקו שיחות בונוס שהובטחו לרוכשים. בנוסף הואשמו החברות בתיאום מחירים ביניהן.

בתשובתן טענו החברות כי המידע שהתפרסם מטעמן באשר ליכולת לנצל את יחידות החיוג שבכרטיסים לא היה מטעה, שכן הכרטיסים מכילים הקצבה כספית מסויימת, אולם תעריף כל דקת שיחה נגזר ממידת הניצול של ההקצבה הכספית לאורך זמן. החברות דחו את הטענות לגבי תאום מחירים, ולדבריהן טענה זו אף לא זכתה לביסוס כלשהו בידי התובעים.

בדיון בבית המשפט המחוזי ציינה השופטת פלפל כי כאשר מצויות על גבי כרטיסי החיוג המילים "בונוס" ו"חינם", קשה לטעון כי לא מדובר על תוספת נטו למוצר שנרכש, כפי שטוענות החברות. בנוסף, קבעה פלפל כי המידע הנמסר לרוכשי הכרטיסים אכן מטעה, כיוון שעל גבי הכרטיסים מצויינות "יחידות חיוג", אך כדי לפרש כמה דקות שיחה כלולות ביחידות אלה יש לפנות לעלונים פרסומיים ולשירות מידע קולי לאחר הרכישה.

עם זאת, החברות טענו כי גם אם תתקבל טענתם של התובעים כי התקיימה הטעיה, הרי שהתביעה צריכה להתקיים רק לגבי הרכישה הראשונה של כל צרכן, שכן אם רכש הצרכן לאחר מכן כרטיסים נוספים יקשה עליו לטעון כי לא ידע לגבי ההטעיה גם בהמשך. פלפל קבעה כי נושא זה ידון במסגרת הדיון בתביעה הייצוגית עצמה.

שלוש החברות ערערו בפני בית המשפט העליון על ההחלטה לאשר את התביעות כתביעות יצוגיות ובעת הדיונים שהתרחשו בחודשים האחרונים הציע בית המשפט לצדדים להגיע לפשרה, אולם נציגי התובעים והנתבעים טענו כי לא הגיעו להסכמה באשר לאותו נושא שלגביו טענה השופטת פלפל כי ידון בתביעה, דהיינו מספר הכרטיסים שרכש כל צרכן בטרם הבין כי הוטעה. לפיכך, כאמור, החליטו שופטי העליון ריבלין, גרוניס והנדל כי ימונה מגשר בין הצדדים שיקבע את מספר הכרטיסים שרכש כל צרכן, ולאחר מכן יוכלו הצדדים לחזור ולנסות להגיע לפשרה על בסיס החלטת המגשר. להליך הגישור הוקצבו 4 חודשים.