תאוצה מוקדמת

התערוכה "מאיץ" של אורי ניר - בוגר בצלאל ו־UCLA שהציג תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה - נפתחה בשבוע שעבר בביתן הלנה רובינשטיין, וזכתה לתגובות מגוונות. מי שאהב, התרשם מהיכולת של ניר ליצור מיצב מינימליסטי בשחור לבן, ועם זאת בעל עוצמה רבה. מי שלא אהב, חשב שמדובר במהומה רבה על לא דבר. אבל סביר להניח שאלה שאהבו וגם אלה שלא, התרשמו מגודל ההפקה. נדיר להיתקל בארץ בתערוכה מרשימה כל כך, ואולי גם יומרנית, שמהדהדת את השאלה כמה עלה כל הדבר הזה, ומי מימן אותו.

המיצב של ניר מוקרן בחלל חשוך ומתפרש על פני הביתן כולו. בקומה השנייה יש דלתות מהבהבות באורות חזקים, מסנוורים; סרט וידיאו מוקרן בקומת הכניסה; מיצב עשוי תאי טלפון ציבוריים (שנראים אמיתיים לגמרי אף על פי שהם עשויים קרמיקה) שמפיצים צלילים; וסרט נוסף שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין נרקומנים וביצי ענק. זהו מעין מיצב קינטי, קומפוזיציה של אובייקטים בחלל, הפועל בעיקר על החושים.

אז כמה המופע הזה עלה? השמועות דיברו על 800 אלף שקל, אבל בשיחה עם יפה ברוורמן, הגלריסטית של ניר, מתברר שמדובר בכמחצית מזה. הסיבה לכך היא שרוב האנשים התנדבו לעבוד כמעט בחינם כדי לממש את הפרויקט, למרבה הצער. ובכל זאת, כיצד מצליחים לגייס סכומים שכאלה לתערוכה מקומית? התשובה של ברוורמן - מכירה מוקדמת.

"המטרה היתה למצוא אספנים שעוקבים אחר אורי ומאמינים בעבודה שלו", אומרת ברוורמן. "הם היו מוכנים לשלם על סמך התוכניות, וגם היה כדאי להם: בסופו של דבר הם קונים את העבודה במחירים מאוד אטרקטיביים. אספן שמוכן לשתף פעולה עם גלריה בסופו של דבר מרוויח, כי הוא קונה אמן טוב, ומי שאוסף כבר שנים יודע את זה. זו השיטה שלי. ללכת עם החזון של האמן עד הסוף, ולחפש מישהו שמוכן להיכנס לחלום הזה יחד איתו ואיתי. אני מוותרת על האחוזים שלי פה, אני לא לוקחת אגורה, אבל אני רואה את העתיד - המגמה שלי בגלריה היא הסתכלות לטווח רחוק".

מולי ליטבק, בעל רשת אתרי סקס, הוא בין האספנים שרכשו במכירה המוקדמת ויחיד מבינם שקיבל על כך גם קרדיט בכניסה לתערוכה. אספן נוסף שרכש עבודות ביום הפתיחה הוא סרג' תירוש, מקים חממת האמנים הצעירים Art־St. תירוש רכש עותק מסרט הווידיאו (מס' 4 במהדורה של 7) ב־18 אלף דולר. כמו כן, הוא רכש את אחת הדלתות המהבהות שנמצאת במרכז החלל ב־18 אלף דולר.

דימוי מתוך סרט הווידיאו "מאיץ", אורי ניר

תחריטים לפסח

האמניות מאיה אטון וחן שיש הן שתי סיבות טובות לנסוע בחג לסדנת התחריט על שם דב גוטסמן בקיבוץ כברי שבצפון. אטון הכינה מיצב המורכב מסדרת תחריטים בשחור לבן, ובמרכזם דימויים מקטלוג של קשרים ועוגנים המשמשים בספינות. המיצב כולו, שראה אור בשני עותקים, נראה קצת כמעין מכשיר עינויים מאויר. אפשר לקנות אותו בשלמותו (30 אלף שקל) או לקנות חלקים ממנו. העבודות הארוכות מחירן 4,300 שקל, והקטנות יותר 2,300 שקל.

ליד המיצב של אטון, מוצגים תחריטים חדשים של שיש, שכמעט כל מה שיוצא תחת ידיה מרגש. דמעות, ציפייה, אהבה, אכזבה - כל אלו קיימים בדימויים הפיוטיים שתלויים על הקיר (מחרם בין 2,200 שקל ל־5,000 דולר). בעוד כשבוע ייצא בסדנת התחריט ספר אמן חדש של שיש. בינתיים אפשר לבקש מעפרה רעיף, מנהלת המקום, להראות את דפי הספר (חסר רק המארז) ואולי להזמין עותק. מחירו של התיק כולו 13 אלף שקל, ואפשר לקנות תחריטים בודדים מהספר, שמחיר כל אחד 2,300 שקל.