צילום: גלעד קוולרצ'יק
תחת לחץ: הכסף בענף ההון סיכון מצטמצם - והמריבות גדלות
הקשיים בגיוס קרנות חדשות מציפים את הצדדים הפחות נוצצים של תעשיית ההון סיכון בישראל. שלושה סכסוכים, שהגיעו עד פירוק שותפויות ודיונים משפטיים, חשפו בחודשיים האחרונים מעט מהאמוציות והאגו בתעשייה היוקרתית
בתוך פחות מחודשיים נאלצו שלוש קרנות הון סיכון ישראליות להתמודד עם חשיפת הכביסה המלוכלכת שלהן ברבים. לאחר שהתרגלו בעיקר למנעמי האקזיטים ולתהילה הנלווית אליהם, פריצת הסכר של החודשים האחרונים מסמלת שלב חדש בהתמודדות של הקרנות הישראליות עם דימוי חיובי פחות מזה שהן מורגלות לו. זו אינה זירה מוכרת לקרנות, שגם כך נמצאות בתקופה קשה, בתום שלוש שנים שבהן לא גייסו קרנות חדשות בהיקף משמעותי.
שלושת הסכסוכים המפורטים כאן הם ככל הנראה לא האחרונים בעולם ההון סיכון הישראלי. משיחות עם בכירים בתעשייה עולה כי הם מאמינים שלנוכח הלחץ שבו מצויות רוב הקרנות, לא ניתן להוריד מהפרק אפשרות לסכסוכים שייצאו החוצה ושאולי יגרמו אף לפירוק של קרנות. תהליך החשיפה שעובר על הקרנות יתעצם גם ככל שיותר מהן יבקשו לגייס כסף באמצעות הגופים המוסדיים בישראל - ויידרשו לשקיפות מסוג חדש כתנאי לקבלת השקעות אלה.
סיבה נוספת לרגישות הרבה בענף היא שכמה קרנות מגיעות בתקופה זו לקצה דרכן וצריכות להכריע איך להמשיך הלאה, הן מבחינת אסטרטגיות ההשקעה והן מבחינת מעמדם של השותפים השונים. קרנות אחרות צפויות לצמצם את מספר השותפים ולשנות את מעמדם של אחרים, כנגזרת של הכסף הקטן יחסית שגייסו בשנים האחרונות.
DFJ - Tamir Fishman
ראש בראש: אלדד תמיר ומייק אליאס נגד משה לוין, בני זאבי ושי שאול
נושא הסכסוך: תמרי בחר להקים לבד קרן להשקעות מאוחרות. שותפיו הקודמים (לוין, זאבי ושאול) מקימים בתגובה קרן חדשה עם הקרן האמריקאית DFJ, שהיתה שותפה לצדם בקרן השלישית של תמיר פישמן.
האופנה האחרונה של הקמת קרנות להשקעות מאוחרות היא שהביאה ככל הנראה לסכסוך הטרי ביותר בתעשייה. הסכסוך פרץ לאחר שבית ההשקעות הוותיק תמיר פישמן הוציא הודעה לבורסה על כוונתו לגייס קרן חדשה, רביעית של בית ההשקעות, שתתמקד בהשקעות בשלבים מאוחרים. השותפים היחידים בקרן, נמסר, הם מייק אליאס ואלדד תמיר.
השותפים בקרן הקודמת של תמיר פישמן, שי שאול, בני זאבי ומשה לוין, הודיעו בתגובה לפני כשבוע על כוונתם לייסד בתל אביב את משרדי קרן ההון סיכון האמריקאית מסן פרנסיסקו DFJ, ולגייס בעזרתה במהלך 2011 קרן חדשה בהיקף 100 מיליון דולר. החבירה ל-DFJ היא בעלת משמעות, משום שהקרן האמריקאית היתה השותפה של תמיר פישמן בקרן השלישית שניהל בית ההשקעות.
שאול, זאבי ולוין צפויים לצאת למסע הגיוס המפרך רק במחצית השנייה של השנה, כאשר המשקיעים המוגבלים הראשונים שאליהם יפנו יהיו אלה שהשקיעו בקרן השלישית של תמיר פישמן: כלל, מגדל, פרנסיסקו פרטנרס, ניו יורק סטייט ונצ'רס, דויטשה בנק ואדם סטריט פרטנרס. בשיחה עם "כלכליסט" אמר משה לוין: "את קרן DFJ צירפנו לקרן השלישית של תמיר פישמן בשלב די מאוחר במהלך גיוס הכסף, כאשר רובו כבר גויס. לכן, לא הספקנו לנצל היטב את הקשרים שלנו עם DFJ. עכשיו זו הזדמנות לפתוח איתם קרן חדשה מהיסוד ולהעמיק את שיתוף הפעולה".
DFJ בחרה בתמיר פישמן בשנת 2007 להקמת הקרן הראשונה שלה בישראל, שנקראה DFJ תמיר פישמן 3. לוין, זאבי ושאול, שהיו בין השותפים הבכירים בקרן, ניהלו בין השאר את ההשקעות בחברות סיאנו, קיימא וג'יני. לוין רואה בהיפרדות מתמיר פישמן צעד טבעי מבחינת מי שמעוניין לעסוק בהון סיכון.
"המודל של בית השקעות וקרן הון סיכון הוא מודל ישן, וכבר אינו קיים בעולם שמסביבנו", הוא אומר. "שיקולים של קרן הון סיכון ושל בית השקעות כבר לא הולכים יחד, ולכן מצאנו לנכון להקים את הקרן החדשה בתוך בית נפרד. בכל זאת, אנו ממשיכים לטפל בחברות שבהן השקענו במסגרת הקרן הקודמת".
כמו לוין, גם אלדד תמיר מבהיר כי תימשך העבודה עם שותפיו לקרן השלישית. את דבריו האחרים של לוין הוא הרבה פחות מרוצה לשמוע, ולדעתו החיבור בין בית השקעות לקרן הון סיכון עדיין רלבנטי. בין השורות ניתן להבין כי תמיר עדיין לא אמר את המילה האחרונה בגיוס קרן להשקעה בשלבים ראשונים, למרות ההחלטה למקד לזמן מה חלק מפעילות בית ההשקעות שהוא הקים ומנהל, בקרן להשקעה בשלבים מאוחרים.
בשיחה עם "כלכליסט" אומר אחד ממקורבי בית ההשקעות כי השותפים בקרן השלישית אמנם הכריזו על הקמת קרן חדשה, אך הם לא התקדמו עדיין בגיוס הכסף - ומכאן ועד לקרן חדשה הדרך ארוכה מאוד, במיוחד בתקופה זו, שבה קשה מאוד לגייס סכומי כסף גדולים לקרנות חדשות, אפילו כאשר זוכים לתמיכת קרן זרה גדולה.
Vertex
ראש בראש: משה שחף מול יורם אורון וקרן ורטקס
נושא הסכסוך: השותף לשעבר משה שחף תובע מהקרן 1.3 מיליון דולר, על רווחים שלטענתו מגיעים לו מהתקופה שבה היה שותף בקרן עד 2007
הסכסוך בין השותפים בקרן ורטקס הגיע רחוק, ומתברר בימים אלה בבית משפט השלום בראשון לציון ובבית הדין לענייני עבודה בתל אביב. משה שחף, שהיה שותף בקרן עד 2007, תובע להשתתף ברווחים שהשיגה הקרן עד לעזיבתו אותה. התביעה מאלצת את הקרן להיחשף במסגרת הדיונים.
שחף מפנה טענה לשותפו לשעבר יורם אורון, מייסד ורטקס, על סכום של 1.3 מיליון דולר כדמי הצלחה ברווחים שלהם היה שותף עד 2007, ולטענתו לא שולם לו. בדרך ביקש שחף וזכה להקים מחדש את Vertex Management, חברת הניהול שניהלה את קרן ורטקס הראשונה, לאחר שזו נסגרה. אקט זה יקל על בית המשפט לבדוק את חובות החברה לשחף.
הפרטים עדיין מתבררים בבתי המשפט, אך דבר אחד בטוח: הסכסוך הזה הוא הדבר האחרון שצריכה ורטקס בבואה לגייס קרן נוספת. ורטקס לא יצאה לגיוס מאז שהשיקה קרן של 150 מיליון דולר ב-2005, ותיאלץ ככל הנראה לצאת עוד השנה לסבב גיוס לקרן חדשה.
Evergreen
ראש בראש: עדי גן, רונית בנדורי ועמיחי המר מול בועז דינטי וארז שחר
נושא הסכסוך: גן, בנדורי והמר מוחים על מבנה חלוקת הרווחים בינם לבין השותפים הבכירים שחר ודינטי והשותף המייסד יעקב בורק
קרן הון סיכון נוספת שנחשפה במערומיה היא אוורגרין, מהוותיקות בקרנות בישראל. עד לאחרונה נחשבה אוורגרין לקרן היחידה שהצליחה לעבור חילופי דורות בצורה חלקה, אך הפרטים על הסכסוך הפנימי שבה מגלים שזה אינו שיקוף מדויק של המציאות. בקרן, מנגד, מכחישים שיש סכסוך בין השותפים.
את אוורגרין הקימו לפני יותר מעשור יעקב בורק ועופר נאמן. בתחילה הוקמה הקרן כבית השקעות, ומתוכה קמה קרן ההון סיכון. ב-2005 פרשו בורק ונאמן מהקרן, והעבירו את המושכות לידי הדור הצעיר - בועז דינטי וארז שחר.
מטרת המייסדים היתה שהדור החדש ייצור המשכיות בקרן, שנחשבה באותה תקופה לאחת המוצלחות בישראל. בסיועם של מייסדי הקרן גייסו ב-2007 ארז ובועז את הקרן החמישית של אוורגרין, שמנהלת 200 מיליון דולר ונמצאת בימים אלה כבר בסוף תקופת ההשקעות החדשות שלה.
השותפים בקרן אוורגרין כיום הם שחר, דינטי, רונית בנדורי, עמיחי המר ועדי גן. על פי הערכות, הדור הצעיר, כלומר גן, בנדורי והמר, אינם מרוצים מחלוקת הרווחים על ביצועי הקרן החמישית, כפי שהיא מנוסחת כיום, ומעוניינים בהגדלת חלקם על חשבון השותפים הבכירים בקרן ההון סיכון, שחר ודינטי.
הסכסוך הוכחש על ידי רוב שותפי הקרן. הם הגדירו את הסוגיה כחילוקי דעות טבעיים בין שותפים, ולא כמאבק על נושאים פיננסיים ואחוזי בעלות על חברת הניהול של הקרן החמישית, שבה היו מעורבים גם השותפים הפחות ותיקים. אבל בשיחה עם "כלכליסט" אמר אחד השותפים: "אין עשן בלי אש". עיקר כוונתו היתה ליחסים העכורים בין שני השותפים הבכירים לשאר שותפי הקרן.
אוורגרין, שרק ב-2010 רשמה אקזיט מפואר במכירת דיון נטוורקס לברודקום, כנראה כבר לא תגייס קרן הון סיכון שישית. על פי הערכות בענף, השותפים הבכירים ייצאו לגייס קרן להשקעות מאוחרות, האופנה האחרונה בתחום קרנות ההון סיכון בישראל, ויפעלו ללא שותפיהם בקרן החמישית. הציפייה היא שהקרן השישית תפעל בצוות מצומצם מאוד, ואולי אף לא במודל של קרן הון סיכון אלא כחברת השקעות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה