אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הימור ההשקעות המטורף של סין צילום: בלומברג

הימור ההשקעות המטורף של סין

גל ההשקעות האדיר שמר על כלכלת סין כשהעולם כולו שקע במיתון. כעת, אותו גל עצמו עלול להטביע אותה בביצה של עודף כושר ייצור

21.04.2011, 07:01 | נוריאל רוביני

באחרונה הזדמן לי לנסוע לסין פעמיים, בדיוק בתקופה שבה הממשל הציג בפעם ה־12 את תוכנית החומש שלו לייצוב מחדש של מודל הצמיחה של המדינה בטווח הארוך. ביקוריי במדינה חיזקו את תחושתי שקיימת סתירה בין הביצועים הכלכליים של סין בטווח הקצר לאלה בטווח הבינוני - סתירה שמערערת את יציבותה של הכלכלה הסינית.

סין רותחת עכשיו, אבל עם הזמן השקעות היתר שמתבצעות כרגע יביאו לדפלציה מקומית וגלובלית. ברגע שההשקעות בנכסים קבועים לא יוכלו לצמוח יותר - קרוב לוודאי אחרי 2013 - הכלכלה הסינית תחווה ירידה חדה. במקום להתמקד בהשגת נחיתה רכה כיום, מקבלי ההחלטות בסין צריכים לחשוש מקיר הלבנים שהצמיחה הכלכלית הזאת תתנגש בו במחצית השנייה של חמש השנים המדוברות.

למרות הרטוריקה של תוכנית החומש החדשה - שבדומה לקודמתה, מנסה להגדיל את שיעור הצריכה בתמ"ג - המסלול שמעורר הכי פחות התנגדות ושבו נעה התוכנית הוא הסטטוס־קוו. פרטי התוכנית מראים כי במאמץ לעודד את הצמיחה, סין ממשיכה להישען על השקעות, כולל דיור ציבורי - במקום להתמקד בייסוף מהיר יותר של המטבע המקומי, העברות פיסקאליות משמעותיות למשקי הבית, מיסוי חברות ממשלתיות או הפרטתן, ליברליזציה של מערכת רישום משקי הבית או הקלה של המחנק הפיננסי.

הארמונות השוממים של הצמיחה הסינית

בעשורים האחרונים, כלכלת סין רכבה על גבם של תנופת תיעוש מוטת יצוא ומטבע מקומי חלש, שהביאו לרמות חיסכון גבוהות בקרב תאגידים ומשקי בית ולהישענות על יצוא נטו והשקעות בנכסים קבועים (תשתית, נדל"ן ומגזרי תעשייה מוכווני יצוא). כשהיצוא צנח בשנים 2008–2009 מ־11% מהתמ"ג ל־5%, תגובתו של מנהיג סין היתה העלאת נתח ההשקעות בנכסים קבועים מ־42% מהתמ"ג ל־47%.

וכך, סין לא סבלה ממיתון חמור - כפי שקרה ביפן, בגרמניה ובכלכלות מתעוררות באסיה ב־2009 - רק בזכות הגאות בהשקעות בנכסים קבועים, שהאחוז שלהם מהתמ"ג המשיך לעלות ב־2010–2011 לכמעט 50%.

אזרח סיני נובר בשאריות אתר בנייה בעיר שניאנג. החברות הסיניות עובדות בקצב שיא, אבל לאזרחים אין כסף פנוי לצריכה, צילום: אי פי אי אזרח סיני נובר בשאריות אתר בנייה בעיר שניאנג. החברות הסיניות עובדות בקצב שיא, אבל לאזרחים אין כסף פנוי לצריכה | צילום: אי פי אי אזרח סיני נובר בשאריות אתר בנייה בעיר שניאנג. החברות הסיניות עובדות בקצב שיא, אבל לאזרחים אין כסף פנוי לצריכה, צילום: אי פי אי

הבעיה היא שאף מדינה אינה יצרנית מספיק בשביל לבצע השקעה מחדש של 50% מהתמ"ג בהון מניות חדש, בלי להתמודד בסופו של דבר עם עודף כושר ייצור ועם בעיה של הלוואות בלתי מתפקדות. בסין יש כמות אדירה של השקעות יתר בהון פיסקאלי, בתשתיות ובנדל"ן. זר שמבקר בה רואה את ההשקעות האלה בשדות התעופה המצועצעים והשוממים, ברכבות מהירות ריקות (שיפחיתו את הצורך בעוד 45 שדות תעופה עתידיים), בכבישים מהירים שלא מובילים לשום מקום, באלפי בנייני ממשל אדירים, בערי רפאים ובכבשנים חדשים להפקת אלומיניום, שנשארים סגורים כדי למנוע ירידת מחירים גלובלית.

עוד בשורה רעה לדולר סין תקדם היואן בשוק הבינ"ל סין מקדמת את המאמצים להחדיר את המטבע שלה לשווקים העולמיים, באמצעות שורת מהלכים ליצירת מערכת פיננסית חדשה שבמרכזה היואן סוכנויות הידיעותלכתבה המלאה

היו השקעות אדירות בנדל"ן יוקרתי למגורים, שוק הרכב עקף אפילו את העלייה האחרונה במכירות, ועודף כושר הייצור של פלדה, בטון ומגזרים אחרים בתעשייה ממשיך לצמוח. בטווח הקצר, הזינוק של התעשייה יביא לאינפלציה, משום שהצמיחה מתאפיינת בתלות גבוהה במשאבים. אולם באופן בלתי נמנע, כושר הייצור העודף יביא לסדרה של לחצים דפלציוניים, שיחלו במגזרי הייצור והנדל"ן.

בסופו של דבר, כנראה אחרי 2013, סין תחווה נחיתה קשה. לאורך ההיסטוריה, כל התקופות שבהן התבצעו השקעות מופרזות - כולל במזרח אסיה בשנות התשעים - הסתיימו במשבר כלכלי, בתקופה ארוכה של צמיחה אטית או בשניהם. כדי להימנע מגורל דומה, סין צריכה לחסוך פחות, לצמצם את ההשקעות בנכסים קבועים, להוריד את שיעור היצוא נטו מהתמ"ג ולהעלות את שיעור הצמיחה.

הבעיה היא שהסיבות לכך שהסינים חוסכים הרבה וצורכים מעט הן מבניות. רק שני עשורים נוספים של רפורמות ישנו את המוטיבציה להשקעת יתר.

לחברות כדאי להשקיע, לאזרח לא כדאי לחסוך

ההסברים המסורתיים לשיעור החיסכון הגבוה (היעדר רשת ביטחון סוציאלית, שירותים ציבוריים מוגבלים, הזדקנות האוכלוסייה) הם רק חלק מהפאזל כולו. לצרכנים הסינים אין זיקה גדולה יותר לחיסכון מאשר לסינים בהונג קונג, בסינגפור או בטייוואן - כולם חוסכים כ־30% מההכנסה הפנויה. ההבדל הגדול הוא שהנתח מהתמ"ג הסיני שמועבר למשקי הבית נמוך מ־50%, ולכן לא נשאר הרבה מקום לצריכה.

לשכת המסחר של האיחוד האירופי מאשימה את הממשל המקומי באפליה "חברות אירופיות בסין מפסידות הזדמנויות בטריליון ד' בשנה" לשכת המסחר של האיחוד האירופי בסין יצאה בדו"ח חמור, התוקף בחריפות את ההעדפה שנותן הממשל הסיני במכרזים ציבוריים לחברות מקומיות, על פני תאגידים זרים רחל בית אריה, בייג'ינג, תגובה אחתלכתבה המלאה

כמה קווי מדיניות שקבע הממשל הסיני הביאו למעבר אדיר של הכנסות ממשקי הבית חסרי הכוח הפוליטי לחברות בעלות עוצמה פוליטית. מטבע חלש הופך את היבוא ליקר יותר, מפחית את כוח הקנייה של משקי הבית, וכך מגן על חברות ממשלתיות שמתחרות במוצרים המיובאים ומגדיל את רווחי היצואנים.

קביעת ריביות נמוכות על פיקדונות, ושיעור נמוך של הענקת הלוואות לחברות וליזמים, מביאים לתוצאה כפולה: משקי הבית מקבלים תשואות שליליות על החסכונות הגדולים שלהם - ועבור החברות הממשלתיות, העלויות הריאליות של ההלוואות הן שליליות. הדבר יוצר תמריץ גבוה לבצע השקעות יתר, ומביא לשיעור גבוה של העברת משאבים ממשקי הבית לחברות הממשלתיות - שרובן היו מפסידות כסף אילו היו צריכות להלוות בשיעורי הריבית של השוק הרגיל. יתרה מזאת, דיכוי כוח העבודה הביא לכך שעליית השכר תהיה אטית בהרבה מהפריון.

במקום לקצץ, מגדילים את ההשקעות

כדי להקל על ההכנסות הדחוקות, סין זקוקה לייסוף מהיר יותר של המטבע, לליברליזציה של שערי הריבית, ולעלייה חדה הרבה יותר בגובה השכר.

חשוב מכך: סין חייבת להפריט את החברות הממשלתיות, כדי שהרווח שלהן יהפוך להכנסות עבור משקי הבית - או להטיל מסים גבוהים הרבה יותר על רווחי החברות הללו ולהעביר את הרווחים הפיסקאליים למשקי הבית. לפי שעה, נוסף על חסכונות משקי הבית, החסכונות של המגזר התאגידי (וההכנסות השמורות שלו), אחראים לעוד 25% נוספים מהתמ"ג. אולם העלאת שיעור ההכנסות שמגיע למשקי הבית עלולה להביא לגל פשיטות רגל בקרב חברות ממשלתיות, חברות מוטות יצוא וממשלים מקומיים - כולם בעלי עוצמה פוליטית. כתוצאה מכך, סין תשקיע אפילו יותר במסגרת תוכנית החומש הנוכחית.

אם סין תמשיך לצעוד בדרך הצמיחה מונעת ההשקעות, הדבר רק יעצים את עודף כושר הייצור של התעשייה, הנדל"ן והתשתיות - ויחריף את ההאטה הכלכלית, ברגע שלא ניתן יהיה להשיג עלייה בהשקעות בנכסים קבועים. עד שתתחלף ההנהגה הפוליטית ב־2012–2013, קובעי המדיניות של סין אולי יצליחו לשמור על שיעור צמיחה גבוה, אבל במחיר יקר מאוד, שניתן לצפות אותו מראש.

הכותב הוא יו"ר רוביני גלובל אקונומיקס, פרופ' לכלכלה בבי"ס לעסקים באונ' ניו יורק, וממחברי הספר "Crisis Economics". פרוג'קט סינדיקט 2011, מיוחד ל"כלכליסט".

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
פתרון אפשרי הוא שהחברות האמריקאיות יעלו באופן וולנטרי את שכר העובדים בסין
והתשובה לשאלה "למה שהם יעשו כזה דבר" היא "כדי שהסינים ייקנו עוד". בדיוק כמו שארה"ב נותנת לישראל מענק צבאי עצום כדי שישראל תרכוש תוצרת אמריקאית. היצרנים האמריקאים יכולים להגדיל את הצריכה של התוצרת שלהם ע"י הגדלת השכר של העובדים הסינים, תוך יצירת "מטבע סינו-אמריקאי" בצורת קופונים או מרכזי קניות מסוימים, שבהם תמכר רק תוצרת אמריקאית שמיוצרת בסין.
אבנר  |  22.04.11
11.
ערי רפאים נטושים בסין - מחזה מדהים ומרהיב. אחד ההסברים שעולים על דעתי הם
שהסינים מתכננים פרוייקט אדיר מימדים שידרוש פינוי של סדר גודל של מיליונים מבתיהם עבור פרוייקט שאפתני (עוד סכר? עוד ייבוש ימה או יצירת ימת ענק?). ההסבר שניתן פה "הפנית משאבי ייצור לנדל"ן" לא נראה ונשמע סביר. מדינה לא מבזבזת משאבי עתק לחינם. בכל מקרה אני משוכנע שהסכנה הצהובה שבמזרח מריחים אותה כבר שנים ולא יודעים איך זה יתבטא בשטח - תתרחש. הסינים בשלב כלשהו יפרצו החוצה ויצאו מגבולות ארצם ואז נבין מהו שיטפון אנושי. כאשר נותנים להם את ריח החופש וריח הצריכה ורמת החיים הסבירה ואז לוקחים מהם את זה = זה יגרום להמוני סינים להגר במקלם ובתרמילם והם יעשו הכל על מנת לעזוב לעתיד עם חיים טובים יותר. ארה"ב עומדת לפני התפקחות וקבלת מכה כלכלית אדירה וכשהיא תבין שהטעות היתה להעביר מפעלים לסין וכשהיא תתחיל לשנע מפעלים והזמנות חזרה אל תוך המדינה כך יעשו גם מדינות אחרות והשוק הגלובלי יתכווץ בכיוון ההפוך או אז סין תיקלע לבעיה אמיתית שתהייה עילה למלחמה ולכיבוש פיזי של מדינות אחרות מעבר לנהירת ההמונים. המשק העולמי יעבור לשילוב של ייצור בתוך המדינה ורק את מה שמדינה נתונה לא תוכל לייצר היא תאלץ לרכוש בחוץ. הדבר ישפיע על העיוות שקיים כרגע בערך המטבעות ויגרום לנורמליזציה ומשטר חדש. כל זה יקרה יום אחרי שהדולר יתפוצץ וארצות הברית אחריו. שנים קשות ומרתקות לפנינו מבחינה כלכלית ובטחונית ברמה העולמית.
בינג  |  22.04.11
לכל התגובות