מניה בפינצטה: חברת הפלדה החביבה על באפט

פארק צ'ונג היי, נשיא דרום קוריאה בשנות השישים של המאה הקודמת, ידע שללא תעשיית פלדה משל עצמה, מדינתו לא תזכה לעולם בעצמאות כלכלית ובביטחון לאומי. עם החזון הזה ועם עוד 39 פועלים יצאה דרום קוריאה להקים את מה שהפך עם השנים לאחת מארבע חברות הפלדה הגדולות בעולם.

מאז יומה הראשון, אי אז ב־1968, קהל לקוחותיה הטבעי של פוסקו (POSCO) היו יצרניות דרום קוריאניות. תעשיות שלמות קמו ולבלבו על הבסיס שהעמידה פוסקו - ממוצרי חשמל ביתיים ועד מספנות וכלי רכב. למעשה, פוסקו היא החברה שמאחורי מעצמת הייצור האסייתית ושל כמה מותגים מפורסמים כגון LG, סמסונג ויונדאי.

תעשיית הפלדה נמצאת במגמת נדידה ברורה - לכיוון מזרח. אם בתחילת המאה ה־20 ארה"ב היתה המדינה המובילה בייצור פלדה (עם נתח של 37% מהייצור העולמי), הרי שכיום יש ייצוג בולט למדינות אסייתיות ברשימת עשר היצרניות הגדולות בעולם: סין, יפן, הודו וגם דרום קוריאה. ארה"ב עדיין משתייכת למועדון "עשר הגדולות" (עם כ־4% מהייצור העולמי), אולם מעמדה הולך ונשחק בשל סגירת מפעלים על רקע אי־כדאיות כלכלית.

לפוסקו חזון עסקי ברור ששם הקוד שלו הוא "POSCO 2018". עד אותה שנה (עת ימלאו 50 שנה לייסוד החברה) מתכננת פוסקו להיות המובילה העולמית בתחומה. יעד זה נראה סביר, בפרט לנוכח שתי העובדות הבאות: ראשית, פוסקו ממשיכה להגדיל את כושר הייצור שלה במהירות, ולאחרונה החלה להפעיל את כור ההיתוך הגדול ביותר בעולם; שנית, כבר כיום פוסקו היא החברה היעילה ביותר בתחומה מבחינה תפעולית. היא מדורגת במקום הרביעי בעולם, אולם חברות בסין ובהודו לא יקלו עליה בטיפוסה לצמרת.

פוסקו פעילה גם מחוץ לדרום קוריאה, והיא מקימה ומתחזקת מתקני ייצור במדינות נוספות באזורה (כגון וייטנאם, אינדונזיה והודו), וגם באזורים מרוחקים יותר כמו יבשת אמריקה וקזחסטן. כדי לשלוט טוב יותר בשרשרת האספקה, מחזיקה פוסקו גם בבעלות חלקית על מכרות ברזל באוסטרליה. החברה מעסיקה כ־30 אלף עובדים ונסחרת בניו יורק (סימול: PKX) ובסיאול (סימול: 5490 KSׂ) לפי שווי של כ־40 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות חלה עלייה בקצב צריכת הפלדה - לנוכח התרחבות תהליכי התיעוש, בעיקר במשקים המתעוררים - ל־5%–6% בשנה, לעומת קצב שנתי של קצת יותר מ־3% במהלך המאה ה־20. ואולם, פוסקו מציגה צמיחה מהירה הרבה יותר: מ־2003 ועד 2010 צמחו מכירותיה בקצב שנתי ממוצע של 14%.

אמנם ב־2009 חלה שחיקה של 11% בהיקף המכירות לעומת שנה קודמת, אך ב־2010 שבה פוסקו לאיתנה ומכירותיה צמחו ב־21% לעומת שנה קודמת והגיעו לשיא של 38 מיליארד דולר. גם שיעור הרווח הגולמי מהמכירות שופר באותה עת מ־16.2% ל־20.1%; ושיעור הרווח התפעולי זינק מ־11.7% ל־15.5%. התוצאה היתה זינוק של יותר מ־60% ברווח התפעולי.

גם העתיד נראה טוב, ופוסקו מעריכה כי היקף ההזמנות שלה יצמח בשנים הבאות ב־7% בשנה. תחזית זו נשענת על ניתוח ההזמנות מתעשיות "כבדות" כגון אוניות וכלי רכב, אשר מתאפיינות בתהליכי רכש וייצור ארוכי טווח. גם תעשיית האלקטרוניקה הדרום קוריאנית צפויה לצמוח.

למרות הצפי המעודד, מניית פוסקו נסחרת כיום ברמות נמוכות מאוד לעומת הרמות של טרם המשבר העולמי, ובמכפיל צנוע של פחות מ־10 על רווחי 2010. האם מדובר בהזדמנות קנייה? אם לשפוט לפי הקריטריונים של וורן באפט, התשובה היא כנראה כן. חברת האחזקות של באפט, ברקשייר האת'אוויי, מחזיקה בכ־4% ממניות פוסקו מאז 2006.

הכותב הנו יועץ מומחה לאסטרטגיה פיננסית וניהול סיכונים למוסדות וליחידים