חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

יש שלושה סוגים של הופעות שמגיעות לישראל. של אמנים צעירים, כנראה מצליחים מסוגם, שלא שמענו עליהם אבל הצעירים/ההיפסטרים/חובבי הג'אז אוהבים. של הרכבים שהיו הדבר הכי חם ברגע מסוים, אבל הרגע הזה חלף ממש מזמן וגם אז הוא לא היה משהו. ושל אלה שלא חלים עליהם חוקי החלל והזמן, ולכן זו זכות לראות אותם אפילו באצטדיון רמת גן. השבוע היה נדמה שאת הקיץ הזה נגמור עם דוראן דוראן. כעבור כמה שעות נפלה הפצצה: פול סיימון בא. כמעט 30 שנה הוא לא היה כאן (להבדיל מבוב דילן, שיופיע בישראל לפניו), ועכשיו הוא מגיע במסגרת סיבוב הופעות חדש ומבוקש, בעקבות אלבום טרי ומוערך. בעצם, אנחנו מקבלים אותו ברגע של פריחה מחודשת בקריירה. וכן, עדיין ניהנה בעיקר מהשירים ההם. היכונו לחוויה בסדר הגודל של לאונרד כהן.

אדוה קיזלשטיין

שלמה ינאי | צילום: יריב כץ

קיץ 2006: ההכנסות והרווחים של טבע בשיא, המיזוג הענק עם אייווקס האמריקאית חוסך מאות מיליוני דולרים בשנה, ובכל זאת המשקיעים חוששים מהאטה בצמיחה ומהתחזקות התחרות לקופקסון, והמניה מאבדת שליש משווייה בתוך כחצי שנה. אביב 2011: המיזוג עם רציו הגרמנית מושלם במהירות, ההכנסות והרווחים בשיא, אבל שוב מתעורר חשש מהיעדר מנועי צמיחה ומתחרות שתהרוג את הקופקסון, ושוב המניה מאבדת כמעט שליש בשנה. אז המנכ"ל המוערך ישראל מקוב עזב בלחץ הדירקטוריון. עכשיו יורשו המוערך שלמה ינאי יודע שהוא צריך לשקם במהירות את אמון המשקיעים. רכישה אגרסיבית נוספת יכולה להיות הפתרון שירגיע את הדירקטוריון.

עומרי כהן

2 מיליארד צופים ברחבי העולם שימתינו מחר (ה') בכיליון עיניים להצצה ראשונה בשמלת הכלולות של קייט מידלטון עלולים ליפול קורבן למזג האוויר הבריטי הידוע לשמצה. אחרי חודשים ארוכים של המתנה לאירוע המלכותי המרגש ביותר זה עשרות שנים, זרזיף טורדני עלול לחייב את קייט להסתופף תחת מטרייה בהגיעה לכנסיית ווסטמינסטר. הנסיך וויליאם, שהתעקש לקיים את האירוע באביב למרות אזהרות החזאים, ייאלץ ככל הנראה להיצמד למטרייה גם בבואו לנשק את הכלה על מרפסת ארמון בקינגהאם, לעיני הנתינים הנרגשים. פרשנים של בית המלוכה מיהרו לציין כי אין כל אפשרות להתקין סככה על המרפסת הצרה, והחזאים כבר צופים רוחות חזקות, ממטרים ואולי אף סופת ברקים ורעמים. כמה הולם להגיע ליום החתונה של יורש העצר הבריטי ולדבר רק על מזג האוויר.

תמר טוניק

A1. זהו דירוג האשראי של ישראל שקבעה השבוע סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס. ואוי להתרגשות! שר האוצר המאושר־תמיד לא הסתיר את אושרו גם הפעם, ואפילו הנגיד החמצמץ העלה על פניו את חיוכו החסכני. תראו תראו: מודי'ס מזכירה בזהירות את הסיכונים הגיאופוליטיים של ישראל - כי אי אפשר בלי לכסתח - אבל מחמיאה לכלכלה הישראלית "העמידה והדינמית" ושאר ירקות. היו ימים שצל"שים כאלה ריגשו גם אותנו. מאז המשבר הגלובלי, אנחנו ספקנים יותר. אלה, כידוע, אותן סוכנויות דירוג נפוחות שהעניקו ציונים נדיבים במיוחד למוסדות פיננסיים כושלים, רגע לפני שהתרסקו וריסקו את כולנו. השאלה היחידה שנותרה היא איך סוכנויות הדירוג עצמן נשארו בחיים אחרי הנזקים הקשים שחוללו. הזיכרון האנושי הוא קצר וסלקטיבי. במקרה הזה, נראה שמדובר באמנזיה.

יואל אסתרון

ברק אובמה | צילום: בלומברג

בעוד חודש ימלאו שנתיים ל"נאום הפיוס" שנשא ברק אובמה באוניברסיטת קהיר. "סלאם עליכום, באתי לקהיר כדי לפתוח דף חדש בין ארצות הברית והאסלאם", הוא הבטיח ולא ידע עד כמה חדש הדף עומד להיות. בין אם התבערה במזרח התיכון היא אכן "אביב עמים" ערבי או השתלטות עוינת של האסלאמיסטים, התגובות של וושינגטון - הבעיטה החפוזה במובארק, המערכה על לוב רוויית הנפט והשקט נוכח הטבח בסוריה - אינן תעודת כבוד לנשיא שהבטיח שינוי. גם בהתנהלות הרכרוכית מול הרפובליקנים בסוגיות כלכליות אובמה מתברר כפשרן ואופורטוניסט. פוליטיקאי קטן, זה מה שנשאר מהתקווה השחורה הגדולה של סוף 2008.

תומר זלצר

אחרי שארבע קושיות נענו, אחת נותרה פתוחה בסוף הארוחה: כמה זמן תשרוד המתנה שקיבלתם בליל הסדר? גם אם אוהבים אתכם מאוד והשקיעו בכם לא מעט, סביר שעד החג השני שכחתם שהיתה מתנה. זה לא אישי נגדכם. אם פעם זיהינו בקלות מה "מייד אין צ'יינה" וכשהשקענו יותר כסף ידענו שנקבל מוצר שישרוד, היום זה בלתי אפשרי. להוציא פריטי יוקרה ספורים, גם המותגים הנחשבים ביותר מיוצרים הרחק מהעיניים הביקורתיות של העולם המערבי. המפעלים הסיניים למדו אמנם להסוות את השמות שלהם לבעלי צליל אירופי, אבל תשלום לפונקציה של בקרת איכות הוא עדיין בגדר קניידלעך שלמנכ"ל הסיני קשה לבלוע. לכן כשתפתחו את המתנה ותגלו שהברגים חסרים, או כשהילד יופתע לנוכח הכחדתו בטרם עת של דינוזאור עם שלט רחוק - התנחמו במחשבה שאתם מניעים תהליך גלובלי חשוב. בעצם, אתם חלק מתוכנית החומש של סין.

סופי שולמן

"שלום, מדברת יפית מהכללית", בקע הקול מהנייד בשעת השיא בעבודה, "אני רוצה להציע לך להרחיב את הביטוח המשלים לביטוח פלטיניום". השבתי בשלילה. גם כי לא היה לי כוח להתעמק במחלות העתידיות שלי ושל משפחתי וגם כי פלטיניום נשמע כמו טריק שיווקי ארוז לעילא כמו ביטוח מנהלים. יומיים אחר כך שוב צלצול. הפעם היתה זו מורן, שהציעה להרחיב את הביטוח הסיעודי של הילדים. שוב סירבתי, והלכתי לבדוק כמה אנחנו מוציאים על ביטוחים. ביטוח בריאות פרטי לכולנו, ביטוח מושלם, ביטוח לשתי מכוניות, ביטוח רעידות אדמה לדירה, ביטוח תכולה, אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים - עברנו את האלף שקל בחודש, לא כולל ביטוח הבריאות שיורד מהמשכורת. וממילא חברות הביטוח מתחמקות מתשלום וכל ביקור אצל רופא מומחה עולה עוד כסף. אני לא צריך רופא מומחה שירשום תרופה, אני צריך שעודד שריג, המפקח על הביטוח, יעשה מהפכה.

גולן פרידנפלד

ניר ברקת | צילום: סבסטיאן שיינר

השבוע גיליתי שאני חרדי. באחד הערבים צלצלה אליי סוקרת שהסבירה כי היא עורכת סקר במגזר החרדי. "ולמה התקשרת אליי?", שאלתי. "כי הבניין שלך מסווג כחלק מהמגזר", השיבה. ואז נפל לי האסימון. השכונה שבה אני גר, הגבעה הצרפתית בירושלים, עוברת תהליך מואץ של התחרדות. בתוך שנה הופיעו בה עוד ועוד משפחות חרדיות, וכך גם בבניין שבו אני גר יותר משש שנים. התופעה מדליקה אצלי נורות אדומות ומעוררת תחושה שיש יד מכוונת ששולחת אותן לכאן. בבואן, הן מראות לי את הדרך החוצה מירושלים. כי הגבעה הצרפתית היא רק מיקרוקוסמוס לעיר כולה. אם היושבים בראש - מניר ברקת ועד בנימין נתניהו - לא ישכילו לפעול, ירושלים תיהפך לבני ברק 2: עיר ענייה שיושביה מתקשים לכלכל את עצמם, ואותה.

שאול אמסטרדמסקי