בלעדי ל"כלכליסט": המוסדיים מתייאשים מ־EMG ומתחילים לבצע מחיקות

לפני כמה שבועות שלחה קרן תשתיות ישראל בניהולו של ירון קסטנבאום את הדו"ח השנתי שלה ל־2010 למשקיעים. מהדו"ח של הקרן, המרכזת את השקעות הגופים המוסדיים בישראל במיזם הגז המצרי EMG, עלה נתון מפתיע. מיזם הגז, שבו השקיעה הקרן 12 מיליון דולר לצד משקיעים מוסדיים נוספים, שוערך בקרן לפי שווי של כ־2.7 מיליארד דולר, הגבוה ב־22.7% מהשווי שלפיו השקיעו הגופים המוסדיים במיזם ביוני 2007. הדו"ח מציג אמנם את תוצאות 2010 אך הוא נכתב לאחר השינויים במצרים - כאשר מפלתו של הנשיא מובארק והתקלות החוזרות ונשנות באספקת הגז המצרי כבר היו עובדות גלויות למנהלי הקרן.

ביוני 2007 גייס יוסי מימן, בעל השליטה בחברת אמפל הציבורית, משקיעים מוסדיים ישראלים למיזם הגז שבו הוא שותף (דרך אמפל הציבורית שבשליטתו – 12.5%, ודרך מרחב, חברה פרטית שבבעלותו – 8.1%) עם המיליארדר המצרי חוסיין סאלם (28%). המוסדיים הישראליים רכשו 4.4% ממניות EMG בתמורה להשקעה כוללת של 92 מיליון דולר ולפי שווי חברה של 2.2 מיליארד דולר. לצד קרן תשתיות, השקיעה במיזם הראל (המחזיקה גם ב־40% בקרן תשתיות) 27 מיליון דולר, מנורה 21 מיליון דולר, כלל ביטוח 13.5 מיליון דולר, פסגות 11 מיליון דולר והפניקס 8 מיליון דולר.

נכון לסוף 2010 שיערכו חברות הביטוח את שווי האחזקות שלהן ב־EMG בדומה לשווי שבו שיערכה אותו קרן תשתיות, כלומר 2.7 מיליארד דולר. אלא שבסוף מרץ, כך מתברר, ביצעו הגופים השונים הפחתות בשווי האחזקות, שייחשפו רק עם פרסום דו"חות הרבעון הראשון בסוף החודש ומשיחות עמם מתברר כי בכוונתם לבצע הפחתות נוספות.

"בסוף מרץ ביצענו הפחתה מסוימת בהשקעה שלנו", סיפר מנהל השקעות באחד הגופים המוסדיים המשקיעים ב־EMG. "ברור שהמצב כרגע קשה יותר מהמצב לפני כמה חודשים אבל אני עדיין מקווה שהוא יסתדר", התייחס מנהל ההשקעות לפיצוץ בצינור הגז שקטע בשנית את הזרמת הגז לישראל. "ברמת העיקרון בהחלט ביצענו הפחתה אבל לא הורדנו את שווי האחזקות ל־0 ולדעתי זה לא היה נכון בסוף מרץ וגם לא היום. בכל מקרה, האחזקות הללו הן לא משהו דרמטי בתיקים וגם אם כל ההשקעה תימחק זה ישפיע על התשואה ברמה של 0.3% לכל היותר. ברור שהחדשות הטריות מביאות עוד סיבה לדאגה אבל זה לא משבר קולוסאלי ועדיין מוקדם להספיד את EMG. זה פשוט עוד תזכורת למקום שבו אנו חיים", אמר.

"אנחנו עשינו הפחתה משמעותית"

מנהל השקעות אחר גילה פחות אופטימיות: "זה שהזרם חודש בפעם האחרונה לא הרגיע אותנו כי התחיל לזרום זרזיף ולא יותר ושוב נקטעה האספקה. כרגע מובארק עומד לחקירה בנושא, ובמצרים רוצים להעלות את המחיר לישראל ולכן אני חושב שאין ספק שהמיזם הזה שווה הרבה פחות מאשר הערכת השווי שניפקה לו קרן תשתיות. אנחנו למשל עשינו הפחתה משמעותית ולא הסתמכנו על השווי הזה ונבצע הפחתה משמעותית נוספת בזמן הקרוב. יהיה מעניין לראות את השיערוך של קרן תשתיות ברבעון הראשון, אם היא עדיין מגלה כזו אופטימיות. לדעתי האחזקה הזו שווה היום מעט מאוד וכל המוסדיים יצטרכו לבצע הפחתות חזקות. מה שהורידו עד עכשיו הוא זניח".

מנהל השקעות בגוף מוסדי אחר סבור שהתקשורת מלבה את האש וניזונה ממידע חלקי ולא מדויק. "קשה לי להגיב לפיגוע האחרון ולהשלכותיו וברור שזה לא משהו טוב. ברור שהגיוני לעשות פה הפחתה כי השווי בהחלט נפגע. מצד שני יש פה הרבה דיסאינפורמציה. הרבה מהכותרות בעיתונים היו בלשון המעטה לא מדויקות. אמרו למשל ששר הנפט המצרי אמר משהו שהוא לא אמר. יש פה הרבה אינטרסים שמזינים את זה כמו שותפויות הגז הישראליות שמרוויחות מכל הסיפור. למשל, כשעמדו לחבר את הצינור בפעם הקודמת היו התבטאויות שהוא לא יחובר במחיר של הגז היום. בפועל ההתבטאות הכי משמעותית של שר הנפט המצרי התמסמסה - הוא הבטיח לכבד את כל ההסכמים שמצרים חתומים עליהם לרבות אספקת הגז לישראל. הוא גם התייחס לפרסומים בעיתונות המצרית שלפיהם מחיר הגז הוא דולר אחד ליחידת גז בעוד שמחיר השוק שלושה דולרים ואמר שהם אינם נכונים. הוא כן אמר באופן כללי לגבי כל המדינות שמצרים מספקת להן גז שמצרים תדרוש מחיר ראוי אבל הכותרת כמובן היתה שהוא אמר 'צריך להעלות את מחיר הגז לישראל' שזה פשוט ציטוט לא מדויק".