הגיעה העת שישראל תיפתח לכיוונים יצרניים אחרים
סוכרים את רום כרמל ואחיותיה למשפחת סוסיתא? חזרה לשוק הרכב והמוצרים הנלווים לו יכולה לעשות פלאים לתעשייה הישראלית
זוכרים את רום כרמל ואת אחיותיה למשפחת סוסיתא? אם הייתם בסביבה בשנות השישים והשבעים, אתם ודאי זוכרים כיצד המכונית העברית הראשונה (והאחרונה) הייתה מקור לגאווה לאומית, להוכחה שהמדינה הצעירה "משחקת בליגה של הגדולות". גם אנחנו יודעים לייצר רכבים, כמו האמריקנים, הצרפתים והיפנים, שלא לדבר על הגרמנים. אבל מאז שנסגר מפעל "אוטוקרס" שייצר את הסוסיתא בראשית שנות השמונים, נפרדנו מעולם יצרני הרכב ונהיינו תלויים בייבוא מעבר ים ובשבירת החרם הערבי שפתח לנו עולם של אפשרויות קוריאניות, יפניות ואחרות.
חבל. ישראל אמנם עלתה ושגשגה בתחומים רבים, וודאי שבעמק הסיליקון ובמפת ההיי-טק העולמית הנוכחות שלנו בולטת הרבה מעבר לגודלנו היחסי. אבל בעולם נמכרות 50 מליון מכוניות מדי שנה והשוק הזה מגלגל טריליוני דולרים. חברת טויוטה למשל, גם בימים קשים, מגלגלת מחזור שנתי של מעל 200 מיליארד (!) דולר - יותר מהתוצר הלאומי השנתי של מדינת ישראל . פרט למכירת הרכבים יש שוק נלווה שמגלגל עוד כמה מאות מיליארדי דולרים - חלקי חילוף, מימון, תוספים ומערכות בידור וכמובן שירות לרכבים. התחברות, אפילו צנועה, לשוק הזה יכולה להניב לישראל גידול מרשים בתוצר ברמה של עשרות ומאות מיליוני דולרים בשנה.
התעשייה ברת הקיימא, זו אשר מקימה פסי ייצור ומייצרת מוצרים לשווקים תחרותיים אשר דורשים מוצר טוב וגם מוכנים לשלם עבורו, עומדת בשנים האחרונות בצילה של סערת ההיי-טק אשר כובשת אותנו. אותה תעשייה ברת קיימא מקיימת בכל העולם כלכלות כבירות.
אם הגרמנים, האמריקנים והיפנים, מדינות בהן שכר העבודה הינו גבוה באופן יחסי, יכולים להמשיך ולהרוויח סכומים יפים מתעשיית הרכב, אין סיבה שלא נעשה זאת כאן. נכון הוא שכלי הרכב נעים פחות או יותר על בסיס אותה טכנולוגיה שהניעה אותם לפני שלושים שנה, אבל עולם התוספים והאביזרים הנלווים התפתח לבלי הכר וכולל היום מחשבים, רובוטים, מערכות בידור, מערכות פיקוח ובטיחות ומה לא.
חברות כמו בוש, דלפי, דנסו ואחרות מהוות דוגמה לספקי משנה של התעשייה שאינם קווי ייצור תעשייתיים של פעם אלא מוקדי פיתוח טכנולוגיים מתקדמים שמצריכים יכולות רב-תחומיות מתקדמות. אין סיבה שחברות כאלה לא יקומו גם בישראל וינצלו את היתרונות הטכנולוגיים שלנו, אם נהיה נכונים להיפתח גם לכיוונים יצרניים אלה. ועוד לא אמרנו מלה על הצרכים של התעשייה הביטחונית בישראל, שהיא היחידה העוסקת גם בפיתוח כלי רכב ייחודיים הנותנים מענה לצרכים צבאיים וזקוקה לכח אדם מיומן בתחום הזנוח יחסית.
הגיעה העת שישראל תגלה את עולם הרכב ותתחבר אליו מחדש. הדבר מחייב מצד אחד החלטה של קובעי מדיניות לסייע למשקיעים בתחום, ובעיקר החלטה של יזמים להיפתח לכיווני חשיבה חדשים ולנצל את היתרונות היחסיים שלנו בתחום ייצור שאנו רחוקים מלמצות את מה שיש לו להציע. אם נשקיע בתשתיות ובהכשרת כח אדם מיומן, כדוגמת מהנדסי רכב, אין סיבה שבעוד שנים לא רבות לא נעמוד בחזית אחת עם מובילי הפיתוח העולמי בשוק הנלווה לשוק הרכב, ונתרום לצמיחה הישראלית עוד כמה פרומילים מדי שנה שהיא משוועת להם.
הכותבים הם ראש מחלקת הנדסה מכנית ומרצה להנדסה מכנית במכללת אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
2 תגובות לכתיבת תגובה