אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: כשהשמיים נופלים על יצרנית מכשירי הבלקברי

דו"ח טכנולוגי: כשהשמיים נופלים על יצרנית מכשירי הבלקברי

החדשות הרעות מבחינת RIM: היא נאלצה להודות שתמכור פחות סמארטפונים משציפתה, והמניה צנחה. החדשות הרעות יותר: הנפילה צפויה להימשך. וגם: הבונוסים המקוצצים של מנכ"לית יאהו, ומייסד טק-קראנץ' כותב על חברות שהוא משקיע בהן

01.05.2011, 13:26 | יוסי גורביץ

נפילה חופשית

הבלקברי היה שם קודם: החברה הקנדית RIM מייצרת סמארטפונים עוד מאז 2002, כשאף אחד כמעט לא הכיר את המושג הזה. היא אפשרה למשתמשיה להיות מחוברת לעולם תמיד באמצעות המייל בסלולר, והתוצאה היתה התמכרות למכשירים, שזכתה במהירות לכינוי קראקברי.

כל ההיסטוריה המפוארת הזאת לא כל כך עוזרת לחברה: דיווחנו כאן לפני שלושה שבועות על כך שהמנכ"ל של בלקברי לא מבין למה מתעלמים מהמאזנים של החברה ומשאר ההצלחות שלה, ומעדיפים לדבר רק על כך שמכשירי הבלקברי הם סוס עבודה לא מלהיב. חלפו שלושה שבועות, וגם ההצלחות שעליהן דיבר המנכ"ל פרחו כאבק.

בסוף השבוע הודיעה RIM בשפל רוח שהתחזיות שלה לגבי מכירות הסמארטפונים שלה היו גבוהות מדי, והיא הורידה אותן. היא עוד לא הורידה את תחזיות המכירות לטאבלט ביש המזל שלה, הפלייבוק, אבל סביר שגם זה יקרה בקרוב. מניית בלקברי הגיבה מיד, וצנחה בשמונה אחוזים. אין סיבה להניח שמצבה של החברה ישתנה, אלא אם ל-RIM יש בכובע שפן בגודל פיל.

השקת Blackberry Torch באוגוסט 2010. נשארים מאחור, צילום: בלומברג השקת Blackberry Torch באוגוסט 2010. נשארים מאחור | צילום: בלומברג השקת Blackberry Torch באוגוסט 2010. נשארים מאחור, צילום: בלומברג

תוך שנה עד שנתיים עלולה RIM למצוא את עצמה במצבה של פאלם לפני שנה: מוצר מוצלח, שעושה כל מה שהוא אמור לעשות, אבל שלא מסוגל להתחרות ביכולת השיווק של אייפון או מכשירי אנדרואיד. התוצאה תהיה חברה ששוקעת במהירות. גם פאלם, נזכיר, נחשבה פעם לחלוצה.

ונעבור לכישלון אחר.

מנכ"לית יאהו מקוצצת

לפני כשנתיים וחצי שכרה יאהו את קרול בארץ בנסיון להציל את עצמה. היא הגיעה לתפקידה אחרי הכהונה הקטסטרופלית של ג'רי יאנג, אחד המייסדים, שבנסיון למנוע השתלטות עוינת מצד מיקרוסופט כמעט והרס את החברה.

בארץ אמורה היתה לשנות את הכיוון של יאהו. אבל מסתבר שהספינה הזו כבדה מדי בשבילה, אולי בשביל כל אדם אחר. היא קיצצה במספר העובדים, סגרה פרויקטים שלדעתה היו מיותרים (גם את הרעיון שיאהו תיצור סמארטפון, למרבה המזל), השתלחה בתקשורת ובעובדים שלה כמו מלח בחופשה עם תלושי שי לחנויות אלכוהול, הגיעה לעסקת החיפוש עם מיקרוסופט שבאלמר כנראה רצה להשיג מלכתחילה - וכל זה לא עזר.

קרול בארץ עם סטיב באלמר, צילום: בלומברג קרול בארץ עם סטיב באלמר | צילום: בלומברג קרול בארץ עם סטיב באלמר, צילום: בלומברג

יאהו, אימפריית תוכן בשנות התשעים המאוחרות ותחילת שנות האלפיים, לא מצליחה להתמודד עם העידן החדש, ולא מסוגלת ליצור אתגר לפייסבוק. לעזאזל, רק לאחרונה הודתה בארץ שפייסבוק בכלל מהווה אתגר מבחינת החברה שלה, שעה שפייסבוק כבר בלעה את רוב משתמשיה. במילים קצת פחות עדינות, החברה מנסה להעמיד פנים שהעיטים שחגים סביבה הם ציפורי שיר.

המניה של יאהו לא התאוששה מהמלחמה שניהל יאנג עם באלמר, ובארץ לא הצליחה להביא אותה למחיר שיאפשר לה לקבל את האופציות שהובטחו לה. אירונית, המחיר של המניות עלה כאשר הופיעו דיווחים שלפיהם קרן הון סיכון כלשהי עשויה להשתלט על החברה. כאילו שמה שיאהו צריכה הוא עוד מאבק השתלטות.

אי לכך ובהתאם לזאת, קיצצה יאהו 75% מהבונוסים המיועדים של בארץ ל-2010. היא עדיין מקבלת מיליון דולרים בשנה. שיהיה לכם אחד במאי שמח.

הקלות הבלתי נסבלת של חיסול עמודים

מלחמות התעמולה ברשת - "הקרב על ההסברה", כפי שקוראים לו בישראל - מגיעה לשיאים חדשים. עכשיו מגלה פייסבוק שכל מי שרוצה לסתום את הפה של יריביו צריך בסך הכל להתלונן שהם מפירים את חוק זכויות היוצרים האמריקאי, ה-DMCA.

אתר הטכנולוגיה החשוב והחושב ארס טכניקה גילה זאת על בשרו לאחרונה, כשלפתע נעלם עמוד הפייסבוק שלו, ננעל מסיבות לא ברורות, והוא נשאר לנהל צ'אט עם הלאמפה. לאנשי האתר התברר באיחור שמישהו החליט להאשים אותם בכך שהוא עוברים על ה-DMCA. פייסבוק לא טרחה אפילו לנהל דיאלוג עם ארס טכניקה, להסביר מה קרה או איך לפתור את הבעיה.

מחקר מהיר הראה שמדובר בתופעה רחבת היקף יחסית: יריבים של פעילים פוליטיים כאלה ואחרים כבר חיסלו בעבר עמודים באמצעות תלונות שקריות על הפרת ה-DMCA – ולא היססו לציין שכך הם נהגו. הטכניקה הזאת גם משמשת פוריטנים שסולדים ממין או מדיבורים עליו בפומבי (וכמובן, ומעדיפים לצפות בדברים סוטים במיוחד כשאף אחד לא רואה).

מאחר שארס טכניקה הוא בכל זאת אתר טכנולוגיה חשוב ובעל השפעה, פייסבוק חזרו אליו - בניגוד, יש להניח, לסתם אזרחים המשורה, שמצאו את העמוד שלהם חסום במשך חודש ויותר.

לדברי הטרשת החברתית, אין לה אפשרות לברר איזו תלונה נכונה או לא, אבל היא לא ממהרת להסיר עמודים. לעיתים קרובות החברה דורשת מהמותקף לנהל משא ומתן עם התוקף. לפחות במקרה אחד מדובר היה בנסיון סחיטה, ולאחר שבעל העמוד המותקף איים לפנות ל-FBI, התוקף נבהל והחסימה הוסרה.

אבל פייסבוק היא גורם מהפכני, כן?

להשקיע בחברה שכתבת עליה? לארינגטון מותר

למייקל ארינגטון, המנכ"ל של בלוג הטכנולוגיה המשפיע למרבה הצער טק-קראנץ', הודבק בשעתו הכינוי "המדאם בבית הבושת של ווב 2.0". מתקבל הרושם שהוא החליט לבצע הסבה לזנות.
ארינגטון. גילוי נאות זה לא מספיק, צילום: ג ארינגטון. גילוי נאות זה לא מספיק | צילום: ג'וי איטו cc-by ארינגטון. גילוי נאות זה לא מספיק, צילום: ג

בפוסט בעייתי שפרסם בשבוע שעבר, הבהיר ארינגטון כי מעבר לעובדה שהוא מדווח על טכנולוגיה, החברה שלו גם משקיעה בה. הוא נשבע בכל היקר לו שהוא ידווח על חברות שבהן הוא מושקע בדיוק כמו על אחרות, ועל כל פנים הוא, וכותביו, יקפידו להציג גילוי נאות כשהם יכתבו על חברות כאלה.

עם כל הכבוד, ואין הרבה כבוד, זה לא עובד ככה. אתה לא יכול לבצע עבירות מחרישות אוזניים על האתיקה העיתונאית ואז לזרוק איזה גילוי נאות, ככה שיהיה בסדר. עכשיו, ארינגטון כבר לא עצמאי, הוא מכר את טק-קראנץ' ל-AOL. כך שהעיתונאית הרצינית קארה סווישר שלחה מייל מנומס לאריאנה הפינגטון, שאחראית עכשיו על עולמות התוכן של האימפריה השוקעת, וביקשה לברר מה הם הסטנדרטים העיתונאיים שם.

התוצאה היתה פארסה. AOL הגיבו במהירות ואמרו ש"ככלל, כדי להמנע מבעיות של ניגוד אינטרסים, נאסר על עורכים, כותבים וכתבים של AOL הפינגטון פוסט מדיה גרופ להיות בעלי עניין בחברה או תעשיה שעליה הם מדווחים בעקביות". אבל למייקל ארינגטון, ורק למייקל ארינגטון, מותר, כי "ארינגטון נמצא בעמדה ייחודית".

הבלוגוספירה היתה אמורה להוסיף את מרכיבי הרעב והלוחמנות לתקשורת המסורתית. המקרה של טק-קראנץ' מעיד באיזו מהירות אפשר להשחית אותה, ולהוריד אותה לסטנדרטים שלא היו מקובלים בשום כלי תקשורת שמכבד את עצמו ואת קוראיו.

קצרצרים

טוויטר מנסה למשוך אליו מפרסמים, בינתיים בעיקר באמצעות "ציוצים מקודמים", ציוצים שמוצמדים לראש נושא מסוים. הבעיה היא שמפרסמים לא אוהבים לראות תוכן גולשים מטונף ליד המודעה המבריקה שלהם. כפי שאפשר לראות מהתוכן שהופיע ליד מודעה שאמורה היתה להתפרסם על רקע החתונה המלכותית שלשום, מטונף זה בדיוק מה שהלך שם. לא בטוח שיש לטוויטר מה לעשות בנידון.

כל הבלאגן סביב העובדה שטלפונים סלולריים הם בעצם מכשירי מעקב יצר כאב ראש רציני לאפל, ובמידה מסוימת גם לגוגל. חברת הטלפוניה ורייזון החליטה שהיא רוצה לחסוך לעצמה צרות, והודיעה לקונגרס שבקרוב היא מתכוונת להתחיל לשווק את הסמארטפונים שלה עם תווית אזהרה. בתווית ייכתב שהמכשיר מסוגל לזהות את המיקום שלך, ושאם זה מטריד אותך רצוי שתיכנס להגדרות ותעשה משהו בנידון. כמובן, זה לא יעזור לך אם אתה לקוח של אפל, כי המכשיר ימשיך לעקוב אחריך גם אם תגיד לו להפסיק לעשות את זה, אבל אפל נשבעת שמדובר בבאג ושהיא תתקן אותו ממש בקרוב, ותפסיקו להסתכל על הפטנט שהיא הוציאה בנושא.

עוד יום, עוד פרויקט כושל של גוגל: לפני כמה חודשים השיקה החברה בקול תרועה את מיזם גוגל TV שלה, שהיה אמור לאפשר לה להשתלט גם על הסלון. הנתונים של לוג'יטק, שמכרה סטרימר המבוסס על גוגל TV, מספרים סיפור אחר לגמרי: ההכנסות ממנה (לא הרווחים!) עמדו על חמישה מיליון דולר בלבד ברבעון האחרון. בלוג'יטק אמרו שהם עדיין מאמינים במוצר - מה רציתם שהם יגידו? - אבל ליתר בטחון, הם משנמכים משמעותית את היקף הייצור שלו.

הסטרימר Logitech Revue. שיתוף הפעולה עם גוגל לא ממריא, בלשון המעטה הסטרימר Logitech Revue. שיתוף הפעולה עם גוגל לא ממריא, בלשון המעטה הסטרימר Logitech Revue. שיתוף הפעולה עם גוגל לא ממריא, בלשון המעטה

בניגוד ללוג'יטק, לריו דה ז'נרו אין שום בעיות להעלות טענות חריפות נגד גוגל. לדברי הרשויות בעיר, הצורה שבה מתארת החברה את ריו במפות שלה מקדישה תשומת לב גדולה הרבה יותר מדי לבעיית רובעי הפשע, שהם למעשה אזור קרב מתמשך ושאליהם נכנסת המשטרה בכוח גדודי. ריו טוענת שגוגל גורמת לאנשים לחשוב שהרבעים האלה הם חלק ניכר ממנה, בעוד שבפועל סכנת חיים מיידית נשקפת לתייר רק ב-3.8% משטח העיר. בגוגל הבטיחו לעדכן את המפה תוך שנה, והיא תדגיש את הרחובות הבטוחים.  

בחיל האוויר האמריקאי עלו על בעיה מציקה: המל"טים שלהם הורגים הרבה יותר מדי אזרחים, יחסית למספר הטרוריסטים שהם מצליחים לחסל. חשבו הקצינים וחשבו, והגיעו למסקנה: לפתח מל"ט שיפזר אבק או בושם על כלי רכב ו/או בתים של טרוריסטים ידועים, כך שמל"ט שני יוכל לזהות אותם ולהשמיד אותם מהאוויר. אני משוכנע שאתם מזהים את הכשל הלוגי הטמון ברעיון הזה - שלמרבה התדהמה דווקא נמצא בפיתוח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות