ערב יום השואה: השופט של אייכמן הלך לעולמו

השופט בדימוס משה לנדוי, הנשיא החמישי של בית המשפט העליון ומי שכיהן כאב בית הדין במשפטו של אדולף אייכמן, הלך אחר הצהריים (יום א') לעולמו בביתו בשכונת רחביה בירושלים. רק לפני יומיים מלאו לו 99 שנה.

לנדוי מת מדום לב, ומתנדבי איחוד הצלה ירושלים וניידת טיפול נמרץ של מד"א שהגיעו לרחוב אלחריזי בבירה קבעו את מותו. לפני כמה שנים חתם השופט לנדוי על מכתב שבו ביקש שלא יבצעו בו פעולות החייאה אם יגיע למצב גופני שיצריך זאת.

לנדוי, חתן פרס ישראל למשפט, נולד בעיר דנציג (גדנסק) בפולין ב-1912. הוא למד משפטים באוניברסיטת לונדון בשנים 1930-1933, ובשנת 1933 עלה לארץ-ישראל. ב-1937 הוא הוסמך לעסוק בעריכת דין תחת שלטון המנדט הבריטי, והצטרף למשרד עורכי דין.

ב-1940 מונה לנדוי לשופט בבית משפט השלום בחיפה, וב-1948 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. ב-1953 כשהוא בן 41 בלבד, מונה לשופט בבית המשפט העליון, וב-1961 שימש כאב בית הדין במשפטו של אייכמן. הוא מונה לנשיא בית המשפט העליון ב-1980, ושנתיים אחר-כך, כשהיה בן 70, פרש משיפוט.

לנדוי כיהן במשך חייו בשלל תפקידים ציבוריים. הוא היה חבר בוועדת אגרנט, ראש הוועד המנהל של הטכניון, יו"ר בית הדין של הקונגרס הציוני, חבר מועצת "יד ושם" וראש הוועדה לחסידי אומות עולם במוסד זה, חבר במועצה להשכלה גבוהה ועוד. ב-1987 מונה לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית (ועדת לנדוי) סביב נוהלי החקירה הנהוגים בשב"כ. הוא גם כיהן במשך כמה שנים כחבר בית הדין הבינלאומי לבוררות בהאג.