הכלכלה העולמית נקלעה לדו־קרב

שלוש שנים לאחר המשבר הפיננסי, הכלכלה העולמית עדיין נמצאת במקום די מבלבל — ומסיבות טובות. האם עלינו להתנחם בהתאוששות ההדרגתית במדינות המפותחות ובצמיחה היציבה בשווקים המתעוררים? או שמא עלינו לחפש מחסה מפני מחירי הנפט הגבוהים, חוסר היציבות הגיאופוליטית במזרח התיכון, וחוסר הוודאות המתמשך ביפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

רבים בוחרים באפשרות הראשונה, המבטאת תפיסה רגועה יותר של העולם. לאחר שהתגברנו על המשבר הפיננסי העולמי, הם מוצאים נחמה בתפיסה שלפיה קור הרוח הושב למקומו.

מלחמת הבריאות בחולי

התפיסה העולמית מבוססת על דינמיקת צמיחה מהירה במיוחד, כשהענפים הבריאים של הכלכלה העולמית הם אלה שמעלים בהדרגה את המשתרכים מאחור. ענפים אלה מורכבים מחברות בינלאומיות רווחיות; מהבנקים שזכו לחילוץ בכלכלות המפותחות וכיום מחזירים את הלוואות הסיוע; ממעמד הביניים והמעמד הגבוה הצומחים במהירות בכלכלות המתעוררות ורוכשים יותר סחורות ושירותים; ממגזר פרטי בריא יותר המשלם יותר מסים, ובכך מוריד את הלחץ מהתקציבים הממשלתיים; ומגרמניה — המנוע הכלכלי של אירופה.

חלק ניכר מהנתונים האחרונים, אם כי לא כולם, תומכים בתפיסה זו. למעשה, ניתן לומר שהעולם עלה על נתיב של התאוששות כלכלית הדרגתית, גם אם לא שוויונית ופחות חיונית מבעבר. אם מסלול זה יישמר, ההתאוששות תתפוס תאוצה ותתרחב הן בהיקף והן בהשפעה. אני יכול להעלות בדעתי ארבעה נושאים מרכזיים המציבים איום גובר והולך.

ראשית, חוסר היציבות במזרח התיכון והטרגדיות שפקדו את יפן טרם הטביעו חותמם המלא על הכלכלה העולמית. לעתים רחוקות מוצא עצמו העולם מתמודד מול סיכוני ביקוש והיצע נמוכים במקביל. תופעה נדירה אף יותר היא ששתי התפתחויות מובדלות מובילות לתוצאה הזו, וזה בדיוק המקרה שלפנינו. המהומות במזה"ת העלו את מחירי הנפט ונגסו בכוח הקניה. במקביל, שילוש האסונות ביפן — רעידת האדמה, הצונאמי והאסון הגרעיני — פגע באמון הצרכנים וברשתות האספקות הבינלאומיות (בייחוד במגזרי הטכנולוגיה והרכב).

הסיכון הגדול השני מגיע מאירופה. באחרונה הצטרפה פורטוגל ליוון ולאירלנד וביקשה חילוץ רשמי כדי להימנע מחדלות פירעון. בתמורה להלוואות חירום, שלוש המדינות השיקו תוכנית קיצוצים נרחבת. אולם חרף המחיר החברתי הגבוה, גישה זו לא תשפיע במידה מספקת על נטל החובות שלהן.

שוק הדיור בארה"ב מהווה את הסיכון העולמי השלישי. באזורים מסוימים מחירי הבתים שוב בירידה, מצב שעשוי להחמיר אם מימון המשכנתאות יהפוך לזמין פחות וליקר יותר, תרחיש אפשרי בהחלט. לבסוף, ישנו המצב הפיסקאלי הבעייתי בארה"ב. לאחר שהשתמשה באגרסיביות בהוצאות הפיסקאליות כדי להימנע ממיתון, ארה"ב חייבת כעת להתחייב למסלול אמין לטווח הבינוני של קונסולידציה פיסקאלית. ככל שארה"ב הולכת ודוחה את חשבון הנפש, כך גובר הסיכון למעמדו העולמי של הדולר כעתודת המט"ח המובילה ולאטרקטיביות של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות כמדד הפיננסי היחיד שהוא "נטול סיכונים".

למרבה המזל, אף אחד מהסיכונים טרם עיצב מחדש את הכלכלה העולמית, וביחד הם עדיין לא מהווים מסה הרסנית. אך אין זה אומר שהכלכלה הגיעה לחוף מבטחים. להפך, היא נקלעה לדו־קרב בין השפעות מרפאות והרסניות, ואינה יכולה להרשות לעצמה ניצחון להשפעת ההרסניות.

מוחמד אל-אריאן הוא מנכ"ל קרן פימקו