התחזית והמציאות

בחינה של תחזית הגרעון של ארה"ב שניתנה על ידי ועדת התקציבים של הקונגרס בשנת 2000 מעניינת במיוחד משתי סיבות: הראשונה היא ללמד אותנו קצת ענווה לגבי תחזיות והשנייה היא בשל הערך האינפורמטיבי שבה. אז, הגירעון של ממשלת ארה"ב עמד על 3.4 טריליון דולר והערכה הייתה כי בסוף העשור יירשם עודף של 2.3 טריליון דולר. המציאות, מה לעשות, קצת אחרת וארה"ב נמצאת בגירעון ענק של 10 טריליון דולר.

את ההפש הגדול ניתן לייחס לשלושה גורמים: שינויי חקיקה שעלו 8.4 טריליון דולר, שינויים מבניים בכלכלה (בעיקר ירידה בהכנסות ממיסים) בהיקף של 3.6 טריליון דולר ועוד שונות בהיקף של 700 מיליארד דולר.

בדיקה מעמיקה יותר מציגה גם את המרכיבים של אותם 8.4 טריליון דולר: 

• 1.7 טריליון דולר - הטבות המס של בוש (2011-2003) 
• 1.4 טריליון דולר - מימון חקיקה חדשה
• 1.3 טריליון דולר - הוצאות פנימיות אחרות
• 1.3 טריליון דולר - מימון עיראק ואפגניסטן 
• 700 מיליארד דולר - תכנית התמרוץ של שנת 2009
• 700 מיליארד דולר - קיצוצי מס חדשים 
• 700 מיליארד דולר - הוצאות ביטחוניות נוספות
• 400 מילארד דולר - קיצוצי מס של 2010 (ידי אובמה)
  

אם שאלתם, דווקא עלויות החילוץ של הבנקים בטלות בשישים.

החלק המעניין ביותר בנתונים אלו הוא כי מדובר במעשי ידי אדם ולא בכורח, כאשר כל אחד מהסעיפים האלו עלה על הפרק נדמה היה כי אין ברירה אלא לאשרו כי אחרת נגיע למשבר. בדיעבד ניתן לראות כי התחושה הזו היא מסוכנת למדי כי היא מביאה את ארה"ב לנקודת קיצון, בה היכולת לתקן את העבר היא מוגבלת יותר וכואבת יותר.

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל