אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השווקים הפיננסיים זקוקים לרגולציה צילום: בלומברג

השווקים הפיננסיים זקוקים לרגולציה

תחת שרביטו של דומיניק שטראוס-קאהן הפנימה קרן המטבע הבינלאומית את החיוניות שבפיקוח על ההון

08.05.2011, 07:49 | ג'וזף שטיגליץ

כינוס האביב השנתי של קרן המטבע הבינלאומית שנערך בחודש שעבר הנו ראוי לציון מכיוון שסימן את מאמצי הקרן להרחיק את עצמה מתפיסתה המסורתית לגבי פיקוח הון וגמישות בשוק התעסוקה. נראה כי תחת הנהגתו של דומיניק שטראוס-קאהן צצה לה בהדרגה קרן מטבע חדשה.

בכנס המטבע שנערך בהונג קונג ב-1997, ניסתה הקרן להכווין את המדיניות שלה כך שתזכה בחופש תנועה רב יותר כדי לדחוף מדינות לעבר ליברליזציה של שוק ההון. התזמון לא היה יכול להיות גרוע יותר: משבר מזרח אסיה בדיוק החל להתפתח - משבר שנבע ברובו מליברליזציה של שוק ההון באזור, אשר בהתחשב בשיעור החיסכון הגבוה שלו, לא הזדקק למהלך מסוג זה.

קרן המטבע: סין תעקוף את כלכלת ארה"ב ב-2016

יו"ר קרן המטבע לסטודנטים: "הגלובליזציה הפיננסית רק הגדילה את הפערים"

דה-רגולציה פיננסית בארצות הברית נחשבה לגורם הראשי שהוביל למשבר העולמי ב-2008, וליברליזציה בשוקי ההון במדינות אחרות עזרה להפיץ את "הטראומה תוצרת ארה"ב" ברחבי העולם.

איסלנד שימשה ראיה לכך כי הטלת פיקוח על ההון בתגובה למשבר עשויה לסייע למדינות קטנות להתמודד עם השפעותיו. ואילו תוכנית ההקלה הכמותית של הבנק הפדרלי המרכזי של ארה"ב הפכה את מות אידיאולוגיית השווקים הלא כבולים לבלתי נמנעת: הכסף זורם למקום שבו השווקים סבורים כי התשואות הן הגבוהות ביותר.

לנוכח השגשוג בשווקים המתעוררים וההאטה בארה"ב ובאירופה, היה זה ברור למדי כי חלק ניכר מהנזילות שנוצרה ימצא את דרכו לשווקים המתעוררים. זרימת הכסף הובילה לכך שאפילו שרי אוצר ונגידי בנקים מרכזיים, שמבחינה אידיאולוגית מתנגדים להתערבות בשווקים, סבורים כעת שאין להם ברירה אלא לעשות זאת. למעשה, מדינות רבות בחרו להתערב בצורה זו אחרת, כדי למנוע ייסוף דרמטי במטבעות שלהן.

עתה, כאשר קרן המטבע העניקה ברכתה להתערבויות מסוג זה, היא מציעה לספקנים כי ישתמשו בהן רק כמוצא אחרון. אולם, היינו צריכים ללמוד מהמשבר האחרון כי השווקים הפיננסיים זקוקים לרגולציה, וכי זרימת הון חוצת גבולות הנה מסוכנת במיוחד. רגולציה מסוג זה צריכה להוות מרכיב מרכזי בכל מערכת כדי להבטיח יציבות פיננסית. עם זאת, שינוי חשוב הרבה יותר הוא הקשר שזיהתה סוף סוף קרן המטבע בין חוסר שוויון לחוסר יציבות. המשבר האחרון נבע במידה רבה ממאמציה של ארה"ב לחזק כלכלה שנחלשה בשל עלייה משמעותית בחוסר השוויון, באמצעות שיעורי ריבית נמוכים והיעדר רגולציה (אשר שניהם גרמו לכך שאנשים רבים לוו מעבר ליכולות שלהם). יידרשו שנים רבות כדי לתקן את ההשלכות של החובות המופרזים הללו. אך כפי שמחקר אחר של קרן המטבע מזכיר לנו, לא מדובר בדפוס חדש.

אך ישנן דרכים להיחלץ מהדילמה הזו: ארגון מחדש של המשכנתאות, שימוש בשיטת המקל והגזר כדי לגרום לבנקים לחזור להלוות, ארגון מחדש של מערכת המיסוי ומדיניות ההוצאות כדי לתמרץ את הכלכלה באמצעות השקעות ארוכות טווח ויישום מדיניות חברתית שתבטיח מתן הזדמנויות לכל. במצב הנוכחי, שבו קרוב לרבע מההכנסות ו־40% מההון האמריקאי נמצאים בידי האחוזון העליון של המרוויחים, ארה"ב כיום היא פחות "ארץ ההזדמנויות" אפילו מאירופה המקשישה.

עבור חסידי המדיניות הפרוגרסיבית, העובדות הללו אינן מחדשות דבר. ההבדל הוא שקרן המטבע הבינלאומית הצטרפה כעת למקהלה. כפי שסיכם שטראוס־קאהן בנאום שנתן במכון ברוקינגס זמן קצר לפני הפגישה האחרונה של הקרן: "בסופו של דבר, תעסוקה והון הם אבני היסוד של היציבות הכלכלית והשגשוג ושל היציבות הפוליטית והשלום.

ג'וזף שטיגליץ הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה וחתן פרס נובל לכלכלה

פרוג'קט סינדיקט 2011, מיוחד ל"כלכליסט"

תגיות