אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבחן "כלכליסט" - C4 החדשה: משפחתית מוצלחת, סיטרואן בינונית

מבחן "כלכליסט" - C4 החדשה: משפחתית מוצלחת, סיטרואן בינונית

סיטרואן שידרגה את C4 בכל הפרמטרים: בהגה, באיכות החומרים, בכוח וברכות הנסיעה. רק מרכיב אחד, המזוהה כל כך עם סיטרואן, עדיין חסר: קמצוץ של קסם

09.05.2011, 09:58 | תומר הדר

סיטרואן בבעיה. לא סתם בעיה, בעיה קשה: היא לא כל כך יודעת מה היא רוצה מעצמה. בשנות השלושים עד שנות השבעים, מספרים מומחים לענייני רכב צרפתי, ניצב בפס הייצור של סיטרואן מתקן מיוחד שהיה מחדיר בכל מכונית חדשה חמישה עד עשרה אחוזים של קסם. לא משנה אם היה מדובר במכונית קטנה כמו הדה־שבו או מכונית גדולה כמו ה־DS, הקסם והכריזמה היו שם, במנות נדיבות בכל מכונית.

המתקן, כדרכו של מתקן ישן, לא היה תמיד מדויק ולכן היו מיוצרות לפעמים באותו יום מכוניות עם יותר קסם ומכוניות עם פחות, אך מומחי סיטרואן מסכימים שאחוזי הקסם נעו בין חמישה לעשרה ולפעמים שלושים ביום טוב, שבו מפעיל המכונה היה מאוהב. ואז פיז'ו קנתה את סיטרואן. מפעיל המכונה פוטר, והמתקן שמחדיר את הקסם נזרק לחצר הגרוטאות של סיטרואן, שעברה לייצר מכוניות אפרוריות למדי על בסיס דגמים תאומים של פיז'ו. מישהו זוכר את הקסארה? את הסקסו?

כל זה היה נכון עד לפני כשנתיים־שלוש, כשמישהו בסיטרואן החליט להחזיר את מכונת הקסם לפס הייצור. למען האמת, לא היתה לו ברירה. כדי למכור מכוניות סיטרואן חייבים ייחוד כלשהו, אחרת הלקוחות ילכו לקנות את המכוניות התאומות של פיז'ו, שלא היו שונות באופן ניכר. וכשפס הייצור החל לעבוד מחדש, עם מכונת הקסם, הוא הוציא את C3 החדשה, את DS3, את C5 - מכוניות מודרניות עם שפע של כריזמה וקסם אישי. אך מכונית אחת עדיין נותרה טעונת טיפוח: C4, שכעת מגיעה לישראל בגרסה חדשה, אשר למעשה מבוססת על פלטפורמה של הגרסה היוצאת.

סיטרואן C4 סיטרואן C4 סיטרואן C4

עדיין לא השיכוך האגדי של סיטרואן

רושם ראשון: מרכז ההגה של C4 החדשה מסתובב יחד עם ההגה. פריט טריוויאלי? לא בסיטרואן. ה־C4 הקודמת היתה מצוידת בגימיק ייחודי ומעצבן - גלגל הגה שמרכזו קבוע ועליו מצויות כל בקרות השליטה בסטריאו. וכך, כאשר הנהג ניסה לסובב את ההגה ולהחליף תחנה ברדיו, הוא לרוב הגביר את הווליום. ההגה החדש הרבה יותר נוח. גם יתר סביבת תא הנוסעים שודרגה. איכות החומרים קפצה מדרגה, לוח המחוונים עשוי פלסטיק אשר מרגיש בנוי היטב, המושבים נוחים מאוד והתלונות היחידות שנשמעו נוגעות לתא מטען מעט צפוף, בנפח של 380 ליטר (לשם השוואה, למאזדה 3 יש תא מטען בנפח 430 ליטר), ולמחסור במקום לראשיהם של הנוסעים מאחור.

בכל הקשור באבזור, ה־C4 החדשה בהחלט מפנקת. יש לה שליטה לסטריאו מגלגל ההגה ובקרת שיוט, פריט נדיר למדי במכוניות משפחתיות. רק חבל שכאשר השמש נמצאת מאחורי המכונית, הפלסטיק השקוף והעגול אשר מכסה על שעון המהירות הופך אותו למראה כמעט בלתי ניתן לקריאה.

C4 החדשה מצוידת במנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים המפיק 120 כוחות סוס, ובתיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבע מהירויות. הדגם היוצא צויד במנוע בנפח דומה שהפיק 110 כוחות סוס ובתיבת הילוכים אוטומטית סרבנית. בהיבט זה, C4 החדשה עולה על קודמתה בכל הפרמטרים. אמנם לתיבת ההילוכים עדיין חסר הילוך נוסף לשיוט רגוע באמת והיא לא מצליחה להפגין את הנינוחות של המתחרות היפניות, אך למנוע אף פעם לא חסר כוח והנסיעה עצמה שקטה מאוד. גם איכות השיכוך עלתה באופן משמעותי לעומת הדגם היוצא, שתמיד הרגיש מעט קופצני ולא מגובש; אך קשה לומר שמדובר כאן במכונית שממשיכה את דרכן של מכוניות סיטרואן הישנות שהצטיינו באיכות שיכוך אגדית, או במכונית שניחנה בתכונות ספורטיביות מיוחדות.

C4 החדשה היא גם מכונית נאה. היא נראית גדולה ומכובדת ומזכירה גרסה מוקטנת של האחות הבכירה C5. הפנסים הדקים של הדגם הקודם הוחלפו בפנסים גדולים ובשרניים, מותני הרכב מודגשים בקו שרירי ונאה, ובמרכז מכסה המנוע מודגשים שני קווים מקבילים שכאילו נועדו להצביע על עוצמת המנוע החבוי תחתיהם.

C4 החדשה. המשפחתית היחידה בשווי שימוש גבוה מ-3,000 שקל C4 החדשה. המשפחתית היחידה בשווי שימוש גבוה מ-3,000 שקל C4 החדשה. המשפחתית היחידה בשווי שימוש גבוה מ-3,000 שקל

 

שווי שימוש גבוה יחסית למשפחתיות בליסינג

אז האם C4 היא הבחירה האידיאלית למי שמעוניין לרכוש מכונית משפחתית? התשובה מתחלקת לשניים. ראשית, כמכונית, ה־C4 היא ללא ספק מוצלחת. היא נוחה, מספקת ביצועים טובים, ופרט לכמה נקודות כמו תיבת ההילוכים ותא המטען המוגבל בגודלו, היא יכולה להתמודד בכבוד מול רוב המכוניות המשפחתיות.

אך הבעיה טמונה דווקא ברובד השני: כמכונית מבית סיטרואן, ה־C4 לא קולעת למטרה. נכון שהיא נאה, אך בניגוד למחזיקי עדרי היפניות שבכבישי ישראל, לקוחות סיטרואן דורשים ממכוניתם ערך מוסף, רמת נוחות יותר גבוהה, רמת פינוק יותר מוחשית וגם כמה גימיקים, כמו מבשם האוויר שהותקן ב־C4 היוצאת, או ההגה בעל המרכז הקבוע. ואלה נעדרים מן ה־C4 החדשה. בנוסף, קשה להתעלם מהמחיר. רוב המשפחתיות שנמכרות בישראל מגיעות לחברות הליסינג, ונראה שה־C4 לא תהיה שונה. כיוון שה־C4 עולה יותר מ־120 אלף שקל, היא אחת המשפחתיות היחידות ששווי השימוש שלה גבוה מ־3,000 שקל בחודש.

השאלה העיקרית שהלקוחות הפוטנציאליים יצטרכו לשאול היא האם הם מעוניינים במכונית משפחתית טובה בעלות מעט יותר גבוהה מהמתחרות, או שהם מעוניינים בסיטרואן מלאת חן. מבחינתנו, עדיף מכונית משפחתית טובה על מכונית משפחתית בינונית, אך היינו שמחים לתוספת של כמה אחוזים של קסם.

תגיות

22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
ל-19:לגבי הנורה במגאן-פשוט מאד, והערה לגבי פונטו
לא צריך מוסך בכדי להחליף נורה ברנו מגאן !!! זה כלכך פשוט. כל שצריך הוא לסובב את ההגה בכיוון המתאים, כך שבית הגלגל בצד הנורה התקולה יהיה חשוף. לקרוא את ספר הרכב !!! תחזוקה של פונטו אכן זולה, ואם שמור לפי הספר (פראפלו ולא מים ברדיאטור!!!), הרכב אמין באופן יוצא דופן.
א  |  12.05.11
20.
פיאט פונטו לא רכב אמין במיוחד, אך עדיין הכי זול בתחזוקה שוטפת
סתם לידיעה... * נניח ואין הבדל משמעותי בין הרכבים מאותו סוג. נניח לרגע שכולן נוסעות אותו דבר, מטופלים ומתוחזקים דומה, אמינות ברמה זהה, מפנקות (או לא מפנקות), וצורכות את אותה כמות הדלק. הנחנות? עכשיו בוא נדבר בבעייתיות של כל סעיף בהנחה הזאת: 1. מי שנסע במספר רכבים - ההבדלים הם זניחים לרוב, אך פה לשם יש יוצאי דופן לטובה וגם אלה לרעה (במיוחד ביציבות, ביצועים ובידוד רעשים) 2. תחזוקה - יש הבדל בלהחליף נורה בניסן או טויוטה (פעולה בסיסית של ילדה תוכל לעשות בשולי הכביש החשוך) לבין להחליף נורה בפנס של רנו מגאן (למי שלא יודע, עושים את זה במוסך, וחייבים לפרק חצי מהאוטו). גם התשלום הוא בהתאם (במקום 12-25 שקלים עבור נורה, משלמים 150-20 על ביקור במוסך). פי 10+- 3. אמינות בעיני זה לא רק מחסור בתקלות, אלה גם עלות חלקים. פולקסווגם ואופל אמינות אולי ברמה דומה למזדה ומיצובישי, אך עלות התיקון של אותו דבר יכולה לנוע במאות אחוזים. 4. צריכת דלק. פה מדבר ניסיון. יונדאי אוכלת ים (ניסיתי מספר גטס, אלנטרה, איי 30), יפניות יותר חסכוניות משמעותית (וגם זריזות יותר למרות שהספק המותהר דומה). 5. נוחות. פה בעייניי אין כללים. מזדה 3 ופורד פוקוס - נוראיות בכל הקשור לנוחות הישיבה, קורולה מצוינת, אבל חסרת חן, קיה ויונדאי - חומרים זולים ורעשניים... כל אחד והיתרונות והחסרונות שלו. אלי כאשן שווה להזכיר את נהגי מוניות שנוסעים בנמוניהם ברכבים תוצרת קונצרן פולקסווגן ומרצדס. מסכנה בנימה אישית - תקנה את הרכב שאכי עמיד במחירון. דבר יחיד שאפשר להיות בטוח בו. ופה סיטרוין, קיה, יונדאי, שברולט ורנו עומדות בסוף סדר העדיפויות
GN , מודיעין  |  12.05.11
18.
15 היקר,
לא מזמן חזרתי מאיטליה ורוב רובם של הקטנועים בהם נתקלתי ברחובות רומא, פירנצה, מילאנו וורונה, הינם מתוצרת פיאג'יו. מיעוט מתוצרת הונדה וימאהה אבל הם פשוט טיפה בים. אגב, ישנם גם הרבה פיאג'יו עם 3 גלגלים- MP3 והמון ווספות ישנות נושנות. כתבת שאיטלקיות לרוב אינן אמינות??? פיאטים משנות ה- 60,70,80 נוסעים ברחובות רומא: פיאט 500,600,850,127, אונו, רגאטה, פנדות ישנות עם מנוע 900-1000סמ"ק בעלות הנעה 4X4 מקפצצות בכל משעול וגבעה ברחבי טוסקנה... כנראה שלא ביקרנו באותה איטליה. וכן.גם לי במקרה פיאט. וכבר שלושים וחמש שנים אני ומשפחתי נוהגים בפיאט, ולא, מעולם לא נזקקנו לשירותי גרירה (למעט החלפת מצבר...), לא לתיקוני חלודה ולא נתקלנו בשום תופעה חריגה. אני מסכים עם כל מלה של 12. רכב, כמו כל מכונה יהיה אמין כמו האדם שהשתמש ותחזק אותו. ובהקשר הזה, אכן ליפניות יתרון בשני היבטים: ראשית, רוב רובם של היצרנים היפניים הגיעו למדינת ישראל החל מסוף שנות ה-80, לאחר 40 שנות כניעה לחרם הערבי. ראה טויוטה (92), הונדה (91), מיצובישי (88), איסוזו (93)... וכאשר הגיעו אכן הם הראו רמת אמינות גבוהה, כי פשוט לא זוכרים להם את אותו "חסד נעורים" של הרכבים האירופיים דאז, שהם אלה היחידים שהביאו ארצה וכן, כל המכוניות אז פשוט היו פחות אמינות מאשר היום. שנית, ליצרנים מהמזרח קיימת (גם כיום) תודעת שירות עדיפה. יידע במוסכים, השתלמויות ומקצועיות שלא היו אופייניים למוסכים של תוצרת אירופה. כאן ידידי מתחילה הבעיה. תחזוקה לקויה וטיפול קלוקל יביאו לרכב מקולקל, שמועות (שחלקן מוצדקות) וסטיגמות. ולגבי רכבים "יפניים" בארה"ב: בארה"ב רכבים יפניים אינם הנמכרים ביותר. בארה"ב הנמכרים ביותר הינם רכבים יפניים Made in the USA !!! ולכן גם כל ההתלהמות לגבי הריקול של טויוטה כ"קונספירציה" של תעשיית הרכב האמריקנית כנגד תוצרת יפן היא מוטעית. פשוט משום שפגיעה בטויוטה-ארה"ב משולה לפגיעה בפרנסתן של עשרות אלפי משפחות אמריקאיות, שבין היתר מייצרות גם קאמרי, וטונדרה ומרכיבות פריוס. וגם כאן ידידי, והאמינות היפנית:אוכל להעיד על מספר אקזמפלרים מתוצרת מיצובישי (יפן!!!) שבפירוש היו הרכבים הבעייתיים והפחות אמינים שנתקלתי בהם בשלושים וחמש שנותיי על הכבישים.
נוח גביש  |  11.05.11
לכל התגובות