העממיתנשאים: אנחנו בלבנט רק בטעות
יש גם כמה אנשי עסקים שמתעקשים לא לשחק את המשחק העממי, ובאופן כללי מתאמצים לשמור מאיתנו מרחק
אם אתם מחפשים את תמונת הראי של יצחק תשובה, תמצאו את נוחי דנקנר. כמו תשובה, גם ידו העסקית של דנקנר נשלחת לכל תחום אפשרי, אבל הוא פיתח נוסחה ייחודית של עממיקו־לא־עממי - פטנט רשום ששווה לו הרבה כסף.
במקום סיפור על עלייה מהתחתית, יש לו סיפור על התנתקות עיקשת ממשפחה רבת הון ועוצמה ובניית אימפריה שרק הוא שולט בה. במקום לנהל קרבות מוחצנים ולנסות להשפיע על פוליטיקאים, דנקנר פשוט מתנהג כאילו הוא מנהל אותם כבר שנים, משיא עצות, מואיל בטובו להתייצב לפגישות. במקום להילחם בתקשורת, הוא קונה עיתון. מי שהפך לגביע הקדוש של מארגני ערבי ההתרמה מוזמן כמעט לכל אירוע וחלוקת פרס, ומבריז שוב ושוב. על הסעיפים ההכרחיים הוא עושה וי: פילנתרופיה מיוחצנת במידה, רוחניות מוחצנת פעם־פעמיים בשנה, ומסע לקידום התעסוקה של הערבים בצפון בחסות הנשיא. גם אז הוא עושה את זה אחרת מכולם, נקי ויעיל ומדויק במינונים.
מדהים שבסופו של דבר הוא ותשובה נמצאים כמעט באותה נקודה מבחינת התדמית הכל־הישראלית. ואולי זה הדבר הכי ישראלי שיש.
לשאר טיפוסי הבכירים לחצו כאן
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה