דו"ח טכנולוגי: שירותי מיקום? הדיוור הישיר עדיין בסביבה

פורסקוור, אנחנו היינו כאן קודם

התחום הלוהט ביותר בשנה האחרונה בתחום הטכנולוגיה הוא המעבר לרמה המקומית: שירותי מיקום, מכירת דילים לפי עיר, ושאר פיתוחים שמטרתם לשכנע את המשתמש לא להוציא את האף מהפופיק שלו. עבדכם הנאמן מסרב להתרשם, אבל אולי זה נובע מכך שהוא גר בפתח תקווה.

כך או כך, מסתבר שאחרי שנה של ברברת בלתי פוסקת, שכללו פטפוטים רהבתניים על פורסקוור והכתרת היוצר שלו לקיסר הגלקסיה, כניסה באיחור של גוגל לתחום ונסיונות של פייסבוק להצטרף, רבים מהמפרסמים מסרבים להתרשם. הם עדיין מאמינים בשיטות הבדוקות והישנות לפרסום מקומי.

חברת השירותים המקומיים Quova ערכה סקר בקרב 250 אנשי שיווק מקומי, וגילתה באופן מפתיע שלמרות כל הרעש, 37% מהם משתמשים בשיטות מיושנות להכאיב, כמו דיוור ישיר ופרסום בדפי זהב. רק שישה אחוזים עושים שימוש כלשהו בגרופון וחקייניו, ורק ארבעה אחוזים טורחים לפרסם מודעות בסלולר. בקיצור, אנשי הפרסום ספגו התקפה ישירה של שכל ישר, והם משתמשים בשיטות שנועדו להגיע למספר הגדול ביותר של הלקוחות, לא רק למאמצים-ראשונים מקצועיים ולהיפסטרים.

המחקר של Quova טוען ש-80% מההוצאות של האדם הממוצע מתבצעות על מוצרים שנמכרים ברדיוס של כ-16 קילומטרים מהמקום שבו הוא חי. הנתון הזה הרבה יותר מרשים בעיירה האמריקאית הממוצעת מאשר בגוש דן, ואפילו זה לא גורם למשווקים להיעזר בשירותי מיקום. מישהו אמר בועה?

מארק צוקרברג מקריא את החדשות

יש מספר קבוע ויחסית נמוך של מכורי חדשות, כאלה שעוברים בקדחתנות בין אתרי החדשות כמו היפסטר בחיפוש אחר דיל למשקפיים בלי מספר, ומנסים לברר אם קרה משהו חדש. ויש את הרוב הדומם, שמבחינתו חדשות הן יותר כמו בידור, שנכנס לאתרים מדי פעם ושצריכת החדשות שלו אגבית.

מבחינת שני הסוגים של המשתמשים, פייסבוק מנסה לקחת על עצמה את התפקיד שמילאו סוכנויות ידיעות: הקישורים לידיעות שחבריו של הגולש מעלים לזרם החדשות קובעים מה הם האייטמים ששווה לקרוא. אם תקבל את אותו המידע מכמה חברים, כנראה שגם תקרא אותו. ולאט לאט תתרגל להיעזר פחות באתרים עצמם, ולחכות שהמידע יגיע דרך הרשת החברתית, עם המלצה.

זהו בדיוק החזון של פייסבוק, כמובן. בינתיים היא מממשת אותו באחוזים נמוכים יחסית: 3% מהתעבורה באתרי החדשות שנמדדו על ידי מכון פיו הגיעו ממנה, בהשוואה לכ-30% מהתעבורה שהגיעה מכיוון גוגל. אבל הנתח של פייסבוק נמצא בעליה, וברשת החברתית אפשר לפחות לדעת למה בדיוק אתה נכנס. זה פחות ופחות המצב בתוצאות החיפוש של גוגל.

יש כבר מי שאומר שגוגל היתה הכלי החשוב, מבחינת חדשות, של העשור הקודם - ושפייסבוק היא הכלי של העשור הזה. לא בטוח שצריך לקפוץ למסקנה הזאת, אבל סביר שבגוגל לא ישנים כל כך טוב. אחרי הכל, כל הנסיונות שלהם עד כה להיכנס לתחום החברתי נכשלו קשות.

וידיאו-כלא

 

במשך הרבה מאוד זמן דיברו על כך שאין בעצם צורך בפגישות פנים אל פנים, ושפגישות באמצעות שירות וידיאו יכולות להשיג את אותה התוצאה. בפועל, לעסקים ולארגונים לא היה כוח להשקיע בציוד ההכרחי להפעלת שיחות וידיאו כמו שצריך.

עד שהגיע המשבר הכלכלי. ערים ומחוזות בארה"ב חותכים בבשר החי, מחסלים שירותים, סוגרים בתי ספר, מכבים את האור, ובאופן כללי מנסים לעשות כמה שיותר עם כמה שפחות כסף. אחד מסעיפי ההוצאות המעיקים ביותר מגיעים מכיוון מערכת המשפט. כולם (פחות או יותר) מסכימים שצריך כזו, אבל היא עולה הרבה כסף, וגם בה צריך לקצץ בכל מה שאפשר.

על כן עלה מישהו על הרעיון המבריק: לחסוך את ההוצאות הכבדות הנובעות מהעברת עצירים מהמתקן שבו הם מוחזקים לבית המשפט שבו מתנהל הדיון בעניינם. הכוונה היא בעיקר לעצירים שטרם הורשעו, ושעדיין מחכים לתוצאה של משפטם.

הובלה ואבטחה של עצירים היא עניין יקר, משום שחלק ניכר מהבריחות של אסירים ועצירים מתרחשות בדיוק בנקודות האלה, בין מתקן המעצר לבית המשפט. ובריחה של אסיר גוררת אחריה הוצאות כבדות וכאבי ראש - מספיק להיזכר במקרה בני סלע. אי לכך ובהתאם לזאת, המון בתי משפט - בעיקר ברמת המדינה והמחוז בארה"ב - מעדיפים להשתמש בשיחות ועידה בווידיאו.

תומכי השיטה מציינים את היותה חסכונית: עלות התקנת מערכת וידיאו יציבה עומדת על 7,000 דולר בלבד, ופנסילבניה, למשל, חסכה באמצעותה עד כה שלושה מיליון דולר. ארגוני זכויות אדם אמרו שהשיטה לא מעוררת עד כה כל סיבה להתנגדות, וכל העסק נוח הרבה יותר לעצורים: במקום שיעירו אותם בארבע בבוקר, יגררו אותם באזיקים עם עוד עשרות אחרים, ואז ייאלצו אותם להרקב שעות בבית המשפט בהמתנה לתורם, הם מגיעים בשעה מוגדרת לחדר שנמצא במתקן שבו הם שוהים ממילא.

למרבה המזל, אף אחד עוד לא חשב בינתיים על המצאה זולה עוד יותר: ביטול כל ההליך המשפטי והרשעה אוטומטית של כל מי שהוגש נגדו כתב אישום. בישראל, אגב, נגמרים 99.8% מכתבי האישום הפליליים בהרשעה. כלומר, מתוך אלף איש - רק שניים מזוכים לחלוטין.

 

קצרצרים

שיא חדש לאפל: אלימות קסומה ומהפכנית פרצה בסוף השבוע מול חנות אפל בבייג'ינג, עם השקתו של האייפד 2. ארבעה אנשים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי, ונרשם נזק לזכוכיות של החנות. אחת השיטות הקבועות של אפל לייצור באזז היא ארגון תורים גדולים מול החנויות שלה בעת השקה, ואם אין תורים כאלה - ליצור אותם בעצמה (כפי שנאלצה לעשות מספר פעמים במזרח אירופה). הפעם זה קצת יצא משליטה, אחרי שאיזה ספסר ניסה להידחף בתור. על פי דיווח אחר, המצב היה כל כך חמור, שאחד מעובדי אפל תקף לקוח באמצעות לום. לזה אני קורא נאמנות לערכי המותג.

ועוד קצת מידידנו האויפד: אחרי שקונדה נסט התמהמהו והתלבטו והודיעו שקשה להם ושהם לא רוצים, הם הניפו בימים האחרונים את הדגל הלבן, והודיעו שהם ייצרו אפליקציה למכשיר, ספציפית למגזין "הניו יורקר". אז אם אתם רוצים לשלם לאפל 30% ממחיר האפליקציה עבור תוכן שאתם יכולים לקרוא דרך הרשת בחינם, ולדפוק את המו"ל של "הניו יורקר" באופן הזדמנות, לכו על זה. מצד שני, בדומה ל"טיים", קונדה נסט הצליחו לכופף את אפל בנושא קריטי: מנויי מהדורת הדפוס של "הניו יורקר" יוכלו לקבל את מהדורת האייפד בחינם.

הטכנולוגיה הצעירה יחסית והיעילה מאוד של RSS עוברת מן העולם, לפחות מבחינת טוויטר ופייסבוק: שני השירותים החברתיים האלה כבר לא מספקים תמיכה ישירה ב-RSS, כלומר קישורים שיאפשרו לעקוב אחרי תוכן ספציפי ישירות מהמקור שלו. הם לא היחידים, ומצבו של ה-RSS נראה עגום.

אחד הגנרלים שעבדו עם וינסטון צ'רצ'יל העיר פעם שלצ'רצ'יל היו כאלף רעיונות חדשים ביום, שעשרה מהם אכן היו טובים. התפקיד של הגנרל, לדבריו, היה לוודא שהרעיונות הטובים יקבלו תשומת לב ושהאחרים ייגנזו. משהו דומה עובר על גוגל, רק בלי העריכה: לקראת כנס Google I/O שייפתח מחר בערב, מתעד הבלוג SearchEngineLand את כל הפרויקטים שחשפה גוגל בכנסי המפתחים שלה מאז 2008, ומציין את העובדה שרובם מתו מוות שקט או הוצאו לגמלאות. יוצא הדופן הבולט, כמובן, הוא אנדרואיד.

זה היה צפוי, אני מניח: פחות משבוע לאחר חיסולו של אוסמה בן-לאדן והחגיגות בעקבות מותו (גם ברשת), יש כבר משחק מחשב שבו אתה מגלם את אנשי הקומנדו שהרגו אותו. מדובר בסיום לסדרה פופולרית של משחק קומנדו בשם Kuma Wars, שהוציאה פרק-רשת חדש מדי שבוע.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"