בנק ישראל מתכנן להחריף את מאבקו במשקיעים הזרים

הנהלת בנק ישראל דנה לאחרונה בצעדים לצמצום היקף ההשקעות הזרות לטווח קצר. מדובר בעיקר בגופים גדולים מחו"ל בעלי אופי ספקולטיבי, כמו קרנות גידור ובנקים זרים, שממירים כמויות גדולות של מטבע חוץ במטרה לנצל את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו. המרות המט"ח לשקלים שמבצעים גופים אלה הן הסיבה העיקרית להתחזקות השקל, דבר שפוגע ביצואנים, ודרכם בכלל הפעילות הכלכלית במשק.

היפוך מגמה המשקיעים הזרים ברחו מהמק"מ במרץ לאחר גל רכישות גדול בדצמבר-פברואר, המשקיעים הזרים מימשו בחודש מרץ מק"מ בכמיליארד דולר אמנון אטד, 3 תגובותלכתבה המלאה

את הדיון בנושא קיימה הנהלת בנק ישראל במסגרת דיוני הריבית האחרונים, שהתקיימו בסוף החודש שעבר. במהלך הדיון שמעו חברי הנהלת הבנק סקירות על פעולות שבהן נקטו בנקים מרכזיים במדינות אחרות, במטרה למתן את עוצמת ההתחזקות של המטבעות שלהם. פעולות אלה הן רבות ומגוונות, ובחלק מהן נקט כבר בנק ישראל במהלך שלושת החודשים האחרונים.

ככל הידוע מתכוון בנק ישראל להחריף בתקופה הקרובה את מאבקו באותם משקיעים זרים המשקיעים בשקל לטווחי זמן קצרים. במסגרת זו הודיע הבנק בשבוע שעבר על החמרת והרחבת התחולה של צו חובת הדיווח על עסקאות החלף שקל-מט"ח ועסקאות במק"מ של משקיעים זרים. צעדים נוספים הנשקלים בבנק ישראל הם הגדלת היקף הנזילות על עסקאות החלף עם משקיעים זרים והגדלת הביטחונות הנדרשים מהבנקים לצורך ביצוע עסקאות מסוג זה.

מהלכים נוספים לצמצום היקף ההשקעות הזרות לטווח קצר נמצאים בתחום אחריותו של משרד האוצר, הפועל אף הוא בכיוון זה. המהלך הבולט בתחום זה הוא ביטול הפטור ממס הכנסה למשקיעים זרים על רווחים במק"מ, שנמצא כעת בהליך חקיקה. מהלך נוסף שבוצע על ידי כמה מדינות, ושנידון בעבר באוצר הוא הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות לטווח קצר.

ירידה בהיקף הנפקות מק"מ

בתוך כך, נמשכת הירידה בהיקף אגרות מלווה קצר מועד (מק"מ) שמנפיק בנק ישראל. מנתונים רשמיים של הבנק מתברר כי בסוף חודש מרץ הסתכמה יתרת אגרות המק"מ המונפקות בסכום כולל של כ-130.1 מיליארד שקל, לעומת יתרה של כ-132.3 מיליארד שקל בסוף פברואר. כשליש מסך האגרות המונפקות הוחזקו בחודש מרץ על ידי משקיעים זרים.

הירידה בהיקף המק"מ נמשכת ברציפות מחודש נובמבר האחרון, שבסופו הגיעה יתרת האגרות המונפקות לשיא של כ-136.2 מיליארד שקל. הסיבה לירידה מתונה ומתמשכת זו היא הצמצום ההדרגתי שמבצע בחודשים האחרונים בנק ישראל בהיקף מכרזי המק"מ החודשיים. צמצום זה נמשך גם בחודשים אפריל ומאי, כך שיתרת המק"מ הכוללת בסוף חודש זה תהיה אף נמוכה יותר מזו שנרשמה בסוף חודש מרץ.

בארי טאף, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל | צילום: נועם מוסקוביץ'

צמצום הנפקות המק"מ בא במקביל למהלך שנוקט לאחרונה בנק ישראל, להקטנת חלקם של המשקיעים הזרים בהשקעות שקליות לטווח קצר. במסגרת זו פרסם הבנק בסוף חודש ינואר טיוטת צו המטיל חובת דיווח על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. חובת הדיווח אמורה להיכנס לתוקף ב-1 ביולי.

במקביל לצמצום הנפקות המק"מ, מגדיל בנק ישראל את היקף הפיקדונות הבנקאיים אצלו, במטרה לספוג את הכספים העודפים מהשוק. אולם פיקדונות אלה חסומים למעשה בפני המשקיעים הזרים, שמשקיעים את כספם רק במק"מ. צמצום היקפי הנפקות המק"מ מגדיל את הריבית עליהן והופך אותן לכן לפחות אטרקטיביות בעיני המשקיעים הזרים.

הרקע למכלול מהלכים זה הוא הפעילות הספקולטיבית הערה של משקיעים זרים, שאחראים במידה רבה להתחזקות בשער השקל. ספקולנטים אלה מנצלים את פערי הריביות ההולכים וגדלים בין השקל לבין הדולר והיורו. בשנה האחרונה מביאים הספקולנטים הזרים לארץ כמויות גדולות של מטבע חוץ, ממירים אותן לשקלים וקונים בכסף שקיבלו אגרות מק"מ.

בראיון שנתן ל"כלכליסט" לפני מספר שבועות, אמר מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל בארי טאף כי החל מחודש ספטמבר האחרון התחיל הבנק לזהות מגמות ספקולטיביות בשוק הכסף המקומי. "לא מדובר בהצפה או במלחמה, ולא בשום דבר כזה", אמר אז טאף, "אלא פשוט בניצול של הפרשי ריביות ושל הפרשי תשואות בין מטבעות שונים. מדובר בעיקר בתנועות הון לטווח קצר, שהן באופן טבעי הרבה יותר מסוכנות".