תמיר פרדר: "הציבור נכנס ויוצא שלא בזמן, ולכן לא מרוויח"

הכניסה של תמיר פרדר, סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות פסגות ואחראי על מערך ניהול התיקים, לשוק ההון הגיעה בסערה. בדיוק לפני 20 שנה, בשנת 1991, סיים פרדר את התואר הראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב והחל לשמש כמבצע בבורסה. "הגעתי לתחום די במקרה", הוא מספר. "בדיוק סיימתי את התואר וחיפשתי עבודה ושמעתי שפתחו זירת מסחר חדשה וחיפשו סוחרים. זה מאוד קסם לי. המסחר לא היה ממוחשב, פחות יעיל אבל הרבה יותר צבעוני. בזירות המסחר ספגנו אווירה: ידענו מי פועל באיזה נייר, והבורסה גאתה באותה תקופה.

פרדר שימש בתחילה כמבצע מטעם סהר ני"ע (לימים פועלים סהר). "היינו רק המבצעים אבל שמנו לב שבניגוד למבצעים מטעם הבנקים שקיבלו הוראות כתובות עם מגבלות ברורות, אצלנו ההוראות הגיעו דרך הטלפון. היינו על הקו עם הסוחרים שישבו במשרדים של הבורסה ושמעו ברמקול את המסחר".

לאחר שנתיים וחצי בתפקיד, ערב המפולת בשוק ההון ב־1994, עבר פרדר לנהל תיקים בחברת בטוחה. "כמנהל השקעות צעיר חוויתי את אחת המפולות הקשות בשוק הישראלי והחוויה הזו היתה מעצבת. היו לילות ללא שינה וזו היתה תקופה קשה".

התחושות ודאי מקבילות לאלו של מנהלים שחוו את המשבר האחרון. היתה תחושת אשמה?

"אתה יודע שאתה לא אשם אבל עדיין חש אחריות. לא הרגשתי טוב שאנשים מפסידים כסף. היו מתקשרים לקוחות מודאגים. בכל משבר אומרים 'הפעם זה אחרת', אבל בפסיכולוגיה של האנשים הדברים דומים. ההבדל מול המפולת של אז היא שבמשבר האחרון הכל היה יותר מהיר ברמת הנפילות והעליות. אחרי 1994 לקח הרבה זמן לשוק להתאושש, ובמפולת האחרונה השווקים התאוששו הרבה יותר מהיר. אחרי 1994 השוק היה מת בגלל ההלם. אנשים נכוו מאוד, ולקח להם הרבה זמן לחזור".

לפני המשבר ההוא מה חיפשו המשקיעים בניהול תיקים?

"מטיבו של שוק ההון, יש תקופת גאות לפני המשבר. בגאות אנשים פחות מסתכלים על ניהול סיכונים ויותר מחפשים תשואות. היו סוגים שונים של לקוחות, אבל בהחלט היו פוזיציות גבוהות במניות אצל חלקם והם חטפו לא מעט. באופן אישי זה לא היה קל, אבל עברתי את זה בסדר".

"אחת הבעיות אז היתה שאנשים שהשקיעו בקרנות נאמנות דרך הבנקים עשו זאת במינוף גבוה מאוד. הם היו באים עם הון עצמי ומקבלים עוד אשראי מהבנק להשקעה בקרנות שלו. כשהמחירים ירדו ההון העצמי נמחק, והבנק מכר את הקרנות בכפייה כי זה היה חלק מהשעבוד להלוואה. כך יצא שלא היתה גמישות להמתין עד שהשוק יתקן. לעומת זאת, לקוחות שהיו בניהול תיקים והצלחנו לשכנעם להישאר החזירו את ההפסדים. היום מתלוננים על רגולציה אבל יש בה משהו טוב, יש דרישה לאפיון צורכי לקוח ומנסים להתאים לו תיק".

אחרי בטוחה עזב פרדר לעבוד בקרן הפנסיה מבטחים החדשה, בדיוק בשנת הקמתה - 1995. "פיתחתי שם את תחום ניהול ההשקעות והגעתי כמנהל בודד. הסכומים היו קטנים בתחילה, ועדיין 70% מהכסף הושקעו באג"ח מיועדות ורק 30% בשוק ההון". לאחר חמש שנים, בשנת 2000, עזב פרדר לפסגות ומאז הוא שם. כיום הוא מנהל את מערך ניהול התיקים שכולל השקעות של גופים מוסדיים ולקוחות פרטיים.

איך היית מאפיין את הפרופיל של לקוח בניהול תיקים?

"בלקוחות מוסדיים יש לנו לקוחות מסוגים שונים: אוניברסיטה, בית חולים, חברות שנסחרות בת"א־100 או חברות פרטיות. מי שמנהל תיקים של לקוחות פרטיים מבין שיש להסתכל על השקעות יותר ברצינות. אחד הערכים המוספים שאנחנו מציעים הוא ניהול סיכונים. לקוחות לא תמיד יודעים לפזר את התיק בצורה האופטימלית, ואנו עושים זאת עבורם. ציבור המשקיעים, לדוגמה, מתקשה להרוויח במניות כי בדרך כלל הוא נכנס ויוצא שלא בזמן.

"ערך מוסף נוסף הוא הסתכלות פחות רגשית על השקעות. ברור שגם מנהלי השקעות מקצועיים עושים טעויות, אבל להרבה משקיעים יש בעיה למכור בהפסד בטענה ש'אני לא מוכר, אני מחכה שזה יחזור להרוויח' - וברור שזוהי חשיבה לא נכונה. אנחנו פחות מסתכלים על העבר, אלא מנסים לתת הערכה לגבי העתיד. זו בכלל לא בושה למכור לפעמים מניה בהפסד אם התחזיות שלך כלפיה שליליות".

האם זה המצב במניית טבע?

"אין ספק שלטבע יש איום של תחרות מצד כמה מתחרות בענף, אבל מצד שני המחיר של המניה כיום מגלם תרחיש מאוד שלילי ובסך הכל טבע מציגה היום מצב שבו הסיכוי מול הסיכון במחיר נראה מעניין ואנחנו חיוביים לגביה".

מה עמדתך לגבי השקעה במניות גז ונפט?

"אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו. למניית אבנר, למשל, נכנסנו לפני 4–5 שנים - בטרם גילוי את תמר ולווייתן כשעוד היה רק קידוח ים תטיס. עשינו ניתוח של המניה וראינו שהיא נסחרת בדיסקאונט עם אופציה שימצאו עוד גילוי. כשתגליות הגז נמצאו, עשינו תשואות יפות ללקוחות. הסקטור הזה היה בשנות התשעים ספקולטיבי לגמרי, אבל ברגע שיש גילויים, אפשר לבחון את הדברים בצורה כלכלית יותר".

מה קורה עכשיו בשוק?

"יש שני גורמים שמשפיעים על השוק בישראל. כמו שווקים צומחים אחרים, רואים כאן עלייה באינפלציה ובריבית בעוד שבחלק מהשווקים לא רואים את זה. בנוסף לכך, ישנם אירועים גיאו־פוליטיים שלפי ניסיון העבר, משפיעים על הכלכלה לטווחים קצרים. התמחור של המניות נראה בסדר - בעיקר אם משווים אותו לנכסי סיכון אחרים כמו אג"ח לא מדורגות, סחורות או נדל"ן בישראל. כבר תקופה ארוכה אנחנו מגדילים את רכיב חו"ל בתיקים, אבל היום, אחרי התיקון כלפי מטה בשוק הישראלי ותשואת החסר שלו מול שווקים אחרים, קצת עצרנו את ההגדלה לחו"ל כי יש הזדמנות להיכנס שוב".

למה הבנקים יורדים אם הריבית עולה?

"הירידות בבנקים מושפעות בעיקר מיציאה של משקיעים זרים. זו יכולה להיות תופעה חולפת: הבנקים מתומחרים במחירים נוחים היום אחרי הירידות הללו".