שדה חלופי, שדה משלים ומה שביניהם

מדי פעם כשעולה לדיון נושא הקשור בתעופה בארץ, עולה גם נושא שדה התעופה המשלים ו/או השדה החלופי לנתב"ג. כך גם במשבר האחרון, משבר הדלק הסילוני המזוהם - כשהמטוסים נאלצו 'לנדוד' לתדלוק בשדות תעופה בקפריסין או ביוון. בבואנו לדון בנושא אני מציע להפריד בין שני המושגים: 'שדה חלופי' ו'שדה משלים', על מנת שנוכל להבין אותם טוב יותר. כך ניתן יהיה להצביע טוב יותר על הפתרון, בטרם מדברים על חלופות כמו "תמנע", "צקלג", "מגידו" ועוד.

שדה חלופי (Alternate) הינו שדה המאפשר נחיתה של מטוסים במקרה בו השדה הראשי נסגר. שדה משלים (Secondary) הינו שדה אשר אליו מופנית התנועה האווירית באופן שוטף, כאשר השדה הראשי לא יכול לקבלה עקב מגבלות עומס או בעיות תשתית. אגב, מקובל בעולם כי השדה המשני זול יותר להפעלה ולכן מושך אליו את כל מפעילי הטיסות הזולות.

שדה משלים יכול ואפילו רצוי שיהיה גם שדה חלופי, אך שדה חלופי לא יכול להיות שדה משלים. השדה הראשי לנחיתה בישראל הינו נמל התעופה בן גוריון. השדה החלופי הוא עובדה, אך זה שדה תעופה מוגבל מאוד. לגבי שדה משלים, כזה אין במדינה.

לגבי נתב"ג, למרות הדעה הרווחת בציבור, מדובר בשדה מתקדם בעל תשתיות טובות (בוודאי לאחר השיפוץ המתבצע בו כעת). הוא מנוהל היטב על ידי רשות שדות התעופה ומפוקח נכון על ידי רשות התעופה האזרחית, רמת הבטיחות בו טובה והכל יחסית לעולם המערבי כמובן.

אלא שלנתב"ג שני חסרונות: הראשון, הוא קרוב למגבלת הקיבולת הטכנית של המסלולים וקיבולת זו לא ניתן להגדיל ללא הזזת ישובים ושינוי תוכניות מתאר; השני, רוב שירותי הקרקע מופעלים על ידי רשות שדות התעופה ולכן אין בשדה תחרות, דבר שמייקר מאוד את הפעילות בו.

הפתרונות? הפוליטיקה מובילה אותנו לפתרונות פוליטיים המשקיטים את השר והמפלגה, יקרים וללא תאריך יעד ברור. יש פתרונות, הם תחת היד, רק צריך להחליט עליהם, ללא השקעות, ללא רעשים, הם פשוט קיימים:

חיל האוויר בעזרתם של האמריקאים, בנה את שדה התעופה נבטים שבנגב שהינו בעל תשתיות מעולות, מתאים לנחיתת מטוסים גדולים, נמצא בשטח פתוח המאפשר גידול, ולכן יכול לשמש גם כשדה משלים לנתב"ג, גם כשדה חלופי למדינת ישראל וגם (לא פחות חשוב) לפיתוח הנגב וליצירת מאות אלפי מקומות עבודה בפריפריה. מדוע זה לא קורה? כי משרד הביטחון וחיל האוויר לא אוהבים את הפתרון שהינו הזול, הפשוט, הנכון, הזמין והמקצועי ביותר לשתי הבעיות.

על מנת ששדה התעופה בנבטים יוכל להתאים לתפקיד זה, כל שנדרש הינו בניית טרמינל אזרחי אחד או שניים באמצעות יציאה למכרז, כך שגורמים פרטיים ויעילים יוכלו להתחרות אחד בשני וגם ברשות שדות התעופה, ולייצר משיכה לחברות שכר וחברות Low Cost לפעול מישראל בצורה מסיבית. פתרון זה יכול להביא יותר תיירות למדינת ישראל, להגדיל את התיירות בנגב, לייצר עוד מקומות עבודה, להוזיל את הטיסה לנוסע הישראלי ועוד.

פתרון נוסף הוא שדה התעופה בעקבה. שדה התעופה באילת ממוקם במרכז העיר, על אדמות יקרות ואינו מתאים לתפקידו כשדה בינלאומי וכשדה פנים ארצי גדול. אלא כשמרימים את העיניים מעבר לגבול באילת, רואים את העיר עקבה שבה שדה תעופה יחסית מודרני שמאפשר נחיתת מטוסים גדולים. ניתן להשתמש בשדה עקבה במקום באילת, לבנות טרמינל חדש בצד הישראלי וכך השדה ישמש גם את הירדנים לתיירות בירדן, גם את ישראל לתיירות לאילת, גם יחסוך כספי ציבור, גם תיחסך פגיעה קשה בטבע בהקמת שדה תעופה חדש באזור תמנע וגם נחזק את השלום עם ירדן. שדה משותף מסוג זה ניתן לראות באירופה (ז'נבה), כך שלא נהיה הראשונים במציאת פתרון זה.

הפתרונות קיימים תחת ידנו, אך האם אנו באמת רוצים לפתור את הבעיה או להנציח אותה?

הכותב הוא מנכ"ל בקבוצת תעבורה אחזקות ולשעבר סמנכ"ל התפעול, קברניט והטייס הראשי של חברת אל על.