ענקיות הרשת שמעבר לחומה הגדולה: האינטרנט הסיני - תמונת מצב

שוק האינטרנט הסיני הוא הגדול בעולם, עם יותר מ-450 מיליון גולשים, וממשיך לגדול בקצב מסחרר. ייתכן שהוא גם אחד השווקים המבודדים בעולם, שמתנהל במעין יקום מקביל. יוטיוב, טוויטר ופייסבוק הם רק הדוגמאות המוכרות ביותר של שירותים ואתרים שנחסמו בסין בשנים האחרונות בהוראת השלטונות.

בשל הצנזורה התפתחו בסין מקבילות לרוב תופעות האינטרנט הגלובליות: יש מנועי חיפוש ייחודיים לסין, פורטלים, רשתות חברתיות, אתרי שיתוף תמונות וסרטונים, אתרי קניות ברשת ואפילו ספקית אנטי-וירוס. החברות האלה כמעט לא מנסות לשווק את השירותים שלהן מחוץ לשוק הסיני, ובכל זאת כמה מהן נכנסות לרשימת חברות האינטרנט הגדולות בעולם.

כדי להמשיך ולצמוח, עוד ועוד מהן נרשמות למסחר בנאסד"ק, שם המניות שלהן נחטפות כמו דים סאם חמים ונוסקות במהירות. אחרי שבחודש שעבר הכרנו לכם את וויבו, "הטוויטר הסיני", הנה עוד ענקיות הרשת שהגולש המערבי הממוצע לא שמע עליהן מעולם.

הגדולה מכולן: טנסנט

עם שווי שוק של 52 מיליארד דולר, טנסנט היא ללא עוררין חברת האינטרנט הגדולה בסין, והשלישית בגודלה בעולם אחרי גוגל ואמזון. מדובר בתמנון רב-זרועות שמציע משחקי רשת, רשת חברתית, פורטל חדשות, שירותי פרסום ברשת ושירותי ערך מוסף לטלפון סלולרי. כל אלה נתמכים בנכס היקר ביותר של החברה - שירות המסרים המיידיים הגדול בעולם QQ, הדרך המועדפת על סינים רבים לתקשר זה עם זה. לפי דיווח של החברה, בסוף 2010 היו רשומים בשירות 647 מיליון חשבונות משתמשים.

בניגוד לכמה מהחברות שנסקור כאן בהמשך, שעדיין מחפשות מודל רווח יעיל, טנסנט היא חברת הטכנולוגיה הרווחית ביותר בסין. עדות להשפעה העצומה שלה, ואולי לפסיכולוגיה של הגולשים הסינים, ניתן למצוא בכמה מקרים שבהם לקוחות החברה ערבבו את העולם הווירטואלי בזה האמיתי: טנסנט מציגה "מטבע וירטואלי" בשם Q COINS, שאיתו ניתן לרכוש מוצרים וירטואליים במשחקי רשת. בכמה מקרים מתועדים, צעירים שבילו קצת יותר מדי זמן מול המשחקים של טנסנט ניסו לשלם עם Q COINS גם בסופרמרקט האמיתי שלהם.

הרשת החברתית: רנרן

הרשת החברתית רנרן (מילולית: כולם) היא העתק של פייסבוק בעיצוב, בממשק ואפילו בהיסטוריה שלה. היא הוקמה ב-2005 על ידי סטודנטים באוניברסיטת צ'ינגחואה. הרשת נקראה אז שיאוניי, נרכשה בתוך שנה על ידי קרן הון סיכון סינית, והתחילה להציע שירותים חברתיים לציבור הרחב. בשבוע שעבר הונפקה החברה בנאסד"ק כששווייה הוערך ב-5.5 מיליארד דולר, לעומת שווי של 70 מיליארד דולר לפייסבוק.

החברה כבר הספיקה להסתבך כשנאלצה לתקן את מספר המשתמשים שעליו הצהירה בבקשה להירשם בנאסד"ק: רנרן הצהירה כי יש לה 133 מיליון משתמשים רשומים, אך מאוחר יותר נאלצה להודות כי רק כ-31 מיליון מהם פעילים ברשת באופן קבוע, לפחות פעם בחודש, וכי הצמיחה במספר המשתמשים איטית משהצהירה בתחילה.

בהתחלה נראה היה כי התיאבון של המשקיעים בניו יורק לכל מה שטכנולוגי וסיני לא מתרשם מסימני אזהרה: החברה גייסה 743 מיליון דולר בהנפקה והגיעה לשווי של 6.6 מיליארד דולר. אלא שאז הגיעה ההתרסקות הכואבת: רנרן איבדה 30% מערך המניה תוך ארבעה ימים בלבד.

ג'וזף צ'ן, מנכ"ל רנרן | צילום: בלומברג

הסינית הכי מוכרת: עליבאבא

בעוד שהמייסדים של טנסנט, יואוקו או פורטל הרשת סינה הם בוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב ובעלי ניסיון בחברות רב-לאומיות, ג'ק מה, האבא של חברת המסחר אונליין עליבאבא, הוא סיפור אחר לגמרי.

עליבאבא | צילום: בלומברג

ג'ק מה למד אנגלית בעצמו כשהתנדב לקחת תיירים זרים לסיורים בעיר הולדתו חאנג'ואו, ועבד בחברה ממשלתית עד שבנסיעה לארה"ב ב-1997 הוקסם מאפשרויות הרשת. הוא מעולם לא השתמש במחשב עד אז, אבל תוך שנה הקים את עליבאבא, שהפכה לאחת החברות המצליחות בעולם למסחר ברשת.

עליבאבא כוללת פלטפורמה לסיטונאים, שמאפשרת למשל ליבואנים בישראל להתקשר ישירות עם ספקים קטנים בסין, וכן שוק רשת בשם טאובאו, דמוי eBay, שבו אפשר לקנות כל דבר, בדרך כלל במחירי רצפה. ב-2007 עליבאבא הצליחה לגרום לענקית המסחר האמריקאית eBay להודות בכישלון ולעזוב את השוק הסיני.

היא קנתה את יאהו-סין וייסדה שירות תשלומים מיוחד בשם עליפיי, שמאפשר לרוכשים שאין ברשותם כרטיס אשראי לקנות ברשת דרך קישור ישיר לחשבון הבנק שלהם - פיתוח יעיל במיוחד לשוק מתפתח שבו השימוש באשראי עדיין לא נפוץ. עליבאבא נסחרת בבורסה של הונג קונג לפי שווי של 8.8 מיליארד דולר.

יוטיוב הסיני: יואוקו

בסין יש כמה אתרים להעלאת סרטוני וידיאו שכולם מחקים בשינויים קלים את הרעיון וגם את העיצוב של יוטיוב, כיוון שאתר שיתוף הווידיאו הגדול בעולם חסום לגלישה במדינה מאז 2009.

האתר שנחשב למוביל הוא יואוקו (youku.com), עם נתח שוק של 20% ומאות מיליוני כניסות של צופים בחודש. הוא מנוטר, כמובן: כך למשל, סרטון אנימציה קצר שרמז למעצרים של מתנגדי משטר נמחק תוך פחות מעשר דקות.

למרות זאת, האתר ממלא תפקיד חברתי, כשלעתים קרובות מועלים בו סרטונים ביתיים שמתעדים אלימות משטרתית והתעמרות שלטונית. הוא הושק בסוף 2006 והתמקד בתחילה בתוכן גולשים, אך בשנתיים האחרונות מקדם יותר תוכן מקצועי שמסופק לו בהסכמים עם יותר מ-1,500 שותפי תוכן.

יואוקו הונפקה בנאסד"ק בדצמבר, כשמחיר המניה שלה כמעט שילש עצמו ביום ההנפקה והמשיך לנסוק מאז, מה שנותן לחברה שווי שוק של 6.2 מיליארד דולר, אף שסיימה את 2010 בהפסד. ספריית הקבצים של יואוקו כללה בעבר אלפי סרטים וסדרות באורך מלא שהוצגו שם בחינם, תוך הפרת זכויות יוצרים, אך נראה כי האתר ניקה את רוב התוכן הבלתי מורשה לקראת ההנפקה בניו יורק.

אגב, מי שאינו דובר סינית יכול לראות מה התכנים הפופולריים ב-Youku Buzz, בלוג שהחברה מפעילה ובו תרגום לאנגלית של הנושאים החמים באתר.

סרטונים ביואוקו. מתעדים גם אלימות מצד השלטון | צילום: בלומברג

אבטחה וגלישה: צ'יהו 360

התוכנות של חברת האנטי-וירוס 360 Qihoo מותקנות כמעט בכל מחשב בסין. החברה נוסדה ב־2005 על ידי ג'ואו חונג־יי, שרק כמה חודשים לפני כן פרש ברעש גדול מתפקידו כיו"ר יאהו סין, תוך שהוא מצליח על הדרך להסתכסך עם ג'רי יאנג, אז מנכ"ל יאהו, וגם עם ג'ק מה, מייסד אתר המסחר ברשת הסינית עליבאבא וגורו אינטרנט מקומי.

ג'ואו חיפש את דרכו בהתחלה עם תוכנת חיפוש מבוססת תוכן גולשים שהציע לפורטלים הסיניים הגדולים, וב-2006 עבר לפיתוח אנטי-וירוס, עם השקעה של 20 מיליון דולר מקרן סקויה. למרבה האירוניה, ג'ואו ידוע בסין כ"אבי התוכנות הזדוניות", עוד מהימים שבהם הגיע ליאהו כדי לפתח תוכנה שאפשרה לגולשים לכתוב סימניות סיניות בחלון הכתובת, והתקינה עצמה במחשבים ללא אישור.

360 היתה הצלחה ענקית מהרגע הראשון, כיוון שהשוק הסיני, יותר מאחרים, מוצף וירוסים ותוכנות זדוניות. ב-2008 שחררה החברה לשוק דפדפן שהפך לפופולרי ביותר בסין אחרי אינטרנט אקספלורר, עם 19% מהשוק. 360 הונפקה בנאסד"ק במרץ השנה, לא לפני שהספיקה לייצר עוד סכסוך מתוקשר - הפעם עם טנסנט, שתבעה את 360 על הוצאת דיבה אחרי שהואשמה בהפצת וירוסים, והפעם 360 נאלצה להתנצל ולשלם קנס.

בפנייה לטעם הסיני החסכני, החברה מציעה דילים מיוחדים באתרי קניות קבוצתיות, מה שמאפשר לגולשים שמתארגנים בקבוצה לקבל הגנה טובה יותר מווירוסים. מאז ההנפקה, ולמרות ההפסד בבית המשפט מול טנסנט, מניית החברה הצליחה להכפיל את שווייה וכיום היא נסחרת לפי שווי של 3.13 מיליארד דולר.