אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אנגליה נגד אבו דאבי צילום: רויטרס

אנגליה נגד אבו דאבי

בפרמיירליג עמוסת הבעלים הזרים פטר קואטס מסטוק סיטי הוא זן נכחד: אנגלי שעשה את כספו והחליט להשקיע בקבוצה שהוא אוהד. הקבוצה משחקת כדורגל בריטי קלאסי - כדורים ארוכים ולחימה אינסוף. האם זה יספיק לעשות היסטוריה מול המיליארדרים של מנצ'סטר סיטי?

12.05.2011, 09:55 | אוריאל דסקל

גמר הגביע האנגלי יפגיש שתי קבוצות עם עבר עשיר, אבל עם ארון גביעים דליל. הוא גם יפגיש שתי קבוצות שהמניעים מאחורי ההשקעה בהן שונים לחלוטין.

מנצ'סטר סיטי נרכשה על ידי השייח' מאנסור וחברת ההשקעות של אבו דאבי כדי לקדם את הנסיכות הקטנה בעולם. הסכומים שנשפכו למועדון הקטן של מנצ'סטר חסרי תקדים - כ-570 מיליון ליש"ט בפחות משלוש שנים. השחקנים של הסיטי הגיעו לקבוצה במחירי שיא ומקבלים חוזי עתק. על פי הערכות, קרלוס טבס זוכה למשכורת של 286 אלף ליש"ט בשבוע, יאיא טורה זוכה למשכורת של 220 אלף ליש"ט בשבוע ותקציב הקבוצה באופן כללי עומד על כ־250 מיליון ליש"ט, כשלפחות 150 מיליון ליש"ט מכך מנותבים למשכורות מנופחות.

השייח' מאנסור אוהד כדורגל, לפי אנשיו, אבל כמעט לא מגיע למשחקים של הקבוצה. עם זאת, הוא ואבו דאבי נהנים מהכותרות האדירות שהחתמת שחקנים כגון טבס, טורה, דויד סילבה, נייג'ל דה יונג ואדין דז'קו הביאה להם. על פי הערכות, מנצ'סטר סיטי תחתים עוד שני שחקנים גדולים בקיץ בעסקאות שוברות שיאים. מדובר בהשקעה נוצצת של שייח' בעל סכומים שגורמים להשקעה של יותר מחצי מיליארד ליש"ט להיראות קטנה. הכסף הזה לא יחסר לו, ומנצ'סטר סיטי בת־מזל שהוא בחר בה ולא בקבוצה אחרת. אגב, בין השאר הוא בחר בסיטי בגלל הזדמנויות נדל"ן במנצ'סטר.

בצד השני של וומבלי תחכה קבוצה אחרת לחלוטין. ובעלים שונה לחלוטין. פטר קואטס הוא בן לכורה פחם מסטוק ונלקח למשחק הראשון שלו במגרש הישן של סטוק על ידי אחד מ־13 אחיו. הוא לא זוכר מי מהם, אבל זה היה ביום גשום במיוחד. 70 שנה אחרי, ההשקעה שלו אחראית ליום הגדול בהיסטוריה של סטוק - היום שבו תתמודד לראשונה בתולדותיה בגמר הגביע האנגלי בוומבלי.

"148 שנה זה זמן המתנה ארוך מספיק, לא?", אמר קואטס ל"דיילי מייל". קואטס הוא בעלים קלאסי של קבוצת כדורגל אנגלית. יליד סטוק מרקע מעמד הפועלים שעלה לגדולה ורכש את הקבוצה שהוא אוהד מהעיר קשת היום, שלא עשתה את המעבר הנכון מתעשייה ישנה לחדשה.

הוא גם זן נכחד בין בעלי המועדונים החדשים בפרמיירליג - משקיעים מארצות הברית, רוסיה, סין והמזרח התיכון. לא היה פשוט בכלל מבחינתו להביא את סטוק לפרמיירליג והסיפור קיבל תפניות רבות. אבל קודם כל קצת רקע.

שחקן סטוק סיטי ג שחקן סטוק סיטי ג'ונתן וולטרס עם אוהדי הקבוצה. כדורגל בריטי, קשוח וגברי | צילום: איי אף פי שחקן סטוק סיטי ג

סטוק סיטי עשירה. ברקע

סטוק סיטי היא קבוצה עם עבר עשיר ביותר. היא אחת מ־12 הקבוצות הראשונות שהקימו את ליגת הכדורגל הראשונה ב־1888, אבל הפעם האחרונה שלה בליגה הבכירה (לפני העפלה אליה לפני שלוש עונות) היתה ב־1985. אז ירדה באופן מביך עם 17 נקודות בלבד.

לפני 1985 היו לה ימי תהילה לא מעטים. בין השאר שיחקו בשורותיה סר סטנלי מת'יוס האגדי, והמועדון גם סיפק לנבחרת אנגליה את השוערים הגדולים ביותר בכל הזמנים - פטר שילטון וגורדון בנקס. בשנות השבעים הקבוצה כיכבה בליגה הבכירה ואף זכתה בגביע הליגה ב־1972, התואר החשוב היחיד שלה.

אבל מאז המועדון קרס, ורק לאחר שקואטס, בן כורה הפחם, הגיע לסטוק סיטי, היא החלה את דרכה למעלה. קואטס השיג את הכסף הגדול הראשוני שלו מעסקי קייטרינג באצטדיוני כדורגל (את ההסכם הראשון שלו חתם עם מנצ'סטר סיטי), ואחר כך שדרג את עצמו למקום ה־128 ברשימת עשירי בריטניה עם עסקי הימורי האונליין דרך החברה שלו bet365.

זאת הקדנציה השנייה שלו כיו"ר המועדון. את המועדון רכש תחילה ב־1989 וב־1997 עזב אחרי תבוסה 7–0 לברמינגהאם בליגת המשנה. תבוסה שהגיעה אחרי שבועות אם לא חודשים של מחאות חריפות נגדו. "קיבלתי שיחות איומים והמשטרה חקרה כל מיני איומים נגדי. זה היה חסר תקווה - החלטתי למכור. הם האוהדים של המועדון, הם לא ילכו לשום מקום", סיפר ועזב את תפקיד היו"ר אך נשאר בעל מניות הרוב.

שנתיים לאחר מכן מכר את מניותיו לקונצרן איסלנדי אך נשאר בעל "מניית זהב" עם זכות הצבעה מיוחדת. הקונצרן האיסלנדי היה אסון כלכלי עבור הקבוצה, ולאחר שהיא הידרדרה לחובות של 9 מיליון ליש"ט והיתה על סף פשיטת רגל, נמכרה חזרה לקואטס ב־2005.

קואטס החליט לחזור להשקיע ולהציל את הקבוצה שאהד בתור ילד בניגוד לרצון של רוב משפחתו ("לא התייעצתי עם אשתי לגבי זה", טען). הבעיה היתה שהוא ניסה לגייס אנשי עסקים נוספים למבצע ההצלה, אבל זה לא עזר. הוא הרים טלפונים, אבל אף אחד לא רצה להתעסק עם מועדון מליגה נמוכה השקוע בחובות.

ב-2005 חברת ההימורים שלו bet365, חברה שבתו דניס היא המייסדת והכוח הדוחף שלה, הרוויחה מספיק כסף כדי שהוא יוכל לרכוש את "הפוטרס" (הכינוי לסטוק, על שם תעשיית כלי החרס בעיר) חזרה ב-1.7 מיליון ליש"ט, לכסות חובות של 3.3 מיליון ליש"ט שהותירו האיסלנדים ולהשקיע עוד בהבאת שחקנים, וחשוב מזאת - השקעה ברכישת אצטדיון בריטאניה (על שם חברת הבנייה שגם מעניקה חסות לקבוצה) מעיריית סטוק ובבניית מתקן אימונים ב־7 מיליון ליש"ט.

אוהד מנצ אוהד מנצ'סטר סיטי מחזיק ברפליקה של הגביע האנגלי. ברי מזל | צילום: איי אף פי אוהד מנצ

כדורגל בריטי. גברי

בניגוד לרצון האוהדים החזיר קואטס את המנג'ר הלא פופולרי - טוני פוליס - לתפקיד, והוא, בהרבה מובנים, היה אחראי לעליית הקבוצה לפרמיירליג ולהגעה לשיאים מדהימים מבחינתה. פוליס היה לא פופולרי גם בגלל הכדורגל ההגנתי והגברי ביותר שהכתיב ומשחק הכדורים הארוכים של קבוצותיו. אבל החזרתו לתפקיד שלחה מסר ברור שלסטוק לא אכפת לשחק מכוער כדי להשיג הישגים כגון העפלה לפרמיירליג, וזה אכן קרה.

פוליס,על פי החישובים, הוא המאמן המוצלח ביותר ביחס לתקציב של קבוצתו. והאוהדים שלה כבר לא מתביישים בכדורגל הבריטי של קבוצתו. המועדון גם לא מתבייש בשורשים הבריטיים שלו - במיוחד לאחר הכישלון האיסלנדי. והשורשים שלו הם בעלים שהוא יליד העיר סטוק שהשקיע בקבוצה שלו כ־50 מיליון ליש"ט מכספי חברת הימורים, שזה אחד התחביבים האהובים על העם היושב בבריטניה. השאיפה היא גם לבינוניות בטוחה - לא משהו שכל כך מסתדר עם אנגליה האולטרה־קפיטליסטית והתחרותית, אבל דווקא כן עם מעמד הפועלים הבריטי שבעיקר רוצה ביטחון.

השאיפות האלה עשויות להסביר את הכדורגל ההגנתי, שמסתמך על כדורים ארוכים, שחקנים עם יותר כוח ממוח ושערים ממצבים נייחים. זה כדורגל שמטרתו הישרדות והתמקמות באזור הבטוח של הפרמיירליג.

זה לא קל. וזה דורש השקעה רבה מצד הבעלים.

הכספים לקבוצה הגיעו בעיקר בהלוואות בעלים, ואף שאין סיכוי רב שקואטס ידרוש בחזרה את הכסף ("משפחת קואטס נולדה וגדלה בסטוק, והיא לא תעשה שום דבר שעשוי לפגוע במועדון או בעתידו", לפי פוליס), מודל הנדבן הוא בעייתי ובסטוק מודעים לכך. מודל, אגב, שבלעדיו לסטוק לא היה סיכוי להעפיל לפרמיירליג או להישאר שם. "היינו צריכים להשקיע מספיק בקבוצה כדי לא לחזור בחזרה לליגת המשנה", הסביר קואטס.

אוהדי סטוק. העיר עם אחוזי אבטלה גבוהים והאוהדים רוצים ביטחון בפרמיירליג. ומדי פעם לנצח את אחת מארבעת הגדולות, צילום: רויטרס אוהדי סטוק. העיר עם אחוזי אבטלה גבוהים והאוהדים רוצים ביטחון בפרמיירליג. ומדי פעם לנצח את אחת מארבעת הגדולות | צילום: רויטרס אוהדי סטוק. העיר עם אחוזי אבטלה גבוהים והאוהדים רוצים ביטחון בפרמיירליג. ומדי פעם לנצח את אחת מארבעת הגדולות, צילום: רויטרס

שאיפות לבינוניות בטוחה

המועדון הפסיד 6.7 מיליון ליש"ט בעונת 2006, ואף שמאז הנתונים הפיננסיים השתפרו, הקבוצה לא מצליחה לסיים את העונות שלה, גם אלו בפרמיירליג, עם תקציב מאוזן. וזה חלק מהאסטרטגיה של הקבוצה, לפי הדו"חות שלה: "להמשיך להפסיד כספים כדי שתקציב השכר יהיה מספיק גבוה כדי להציב קבוצה תחרותית". זה אומר להפסיד כספים במטרה להגיע למצב שבו הקבוצה מכניסה יותר, ואז תוכל לסיים את העונה בתקציב מאוזן ללא סכנת ירידה מהפרמיירליג.

כשהקבוצה הגיעה לפרמיירליג לפני שלוש עונות, הוצאות השכר עלו מ־14.4 מיליון ליש"ט ל־40.1 מיליון ליש"ט. זה המון. במיוחד כששכר השחקנים בלבד הוא 29.7 מיליון ליש"ט (קפיצה מ־11.9 מיליון ליש"ט) וכשעלות רכישת שחקנים גדלה מ־2.5 מיליון ליש"ט בשנה ל־10.4 מיליון ליש"ט בשנה. אלו עלויות גבוהות מאוד עבור מועדון שהכנסותיו עומדות על 53.5 מיליון ליש"ט, שמתוכן 37 מיליון ליש"ט מגיעות מהטלוויזיה (הסכום צומח ביחס להצלחה בליגה) ו־10 מיליון ליש"ט הן הכנסות מימי משחק - בערך 100 מיליון ליש"ט פחות מהכנסות ימי משחק של ארסנל ומנצ'סטר יונייטד. ההכנסות המסחריות, ספונסרשיפ בעיקר, עומדות על בין 6 ל־7 מיליון ליש"ט, ואם המועדון יצליח להעלות אותן בשיעור גבוה, הוא יוכל לחיות עם תקציב מאוזן.

ההכנסות המסחריות קריטיות עבור מועדונים כמו סטוק - במיוחד בעידן הנכנס של הפייר פליי הפיננסי. המועדון, ככל הנראה, יצטרך להשקיע יותר באקדמיה של עצמו - לייצר את הכישרון שלו בעצמו. כרגע הקבוצה היא אחת המבוגרות ביותר בפרמיירליג - לוחמים מנוסים ונחושים.

הקבוצה לא תכבוש את הפרמיירליג והסיכוי שתסיים מעל המקום השמיני הוא נמוך. אבל יש רגעי תהילה פה ושם. ניצחונות על ארבע הגדולות מדי פעם ואולי גם זכייה היסטורית בגביע נגד קבוצה שלא צריכה לדאוג מדברים מעיקים כמו תחתית או בינוניות - השייח' הביא לה מספיק כסף כדי להגיע לליגת האלופות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות