סקר שנערך עבור "כלכליסט" במשרדי עוה"ד בישראל מגלה: לא משתלם להופיע בבתי משפט

תחום הליטיגציה - הטומן בחובו הופעות בבתי משפט - נחשב אולי לאבן היסוד בתחום המשפט ולעיסוק המרכזי בתחום עריכת דין, אבל הוא גם אחד התחומים שהכי פחות משתלם לעבוד בהם - כך עולה מסקר מיוחד שהכינה עבור "כלכליסט" חברת GLawBAL בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ', העוסקת בייעוץ והשמה למשרדי עורכי דין.

מהסקר עולה כי העיסוק בליטיגציה אינו משתלם אפילו כשמדובר בשירותים הניתנים על ידי משרדי עורכי הדין הגדולים והיוקרתיים ביותר - ובמשרדים קטנים יותר העיסוק בתחום אף עלול לעתים להוביל להפסדים ממש ולהיות בלתי כלכלי בעליל.

על פי הסקר, במשרדי עורכי הדין האזרחיים בארץ לא ממהרים לכבות את האורות: על פי הערכות, מסתכמות שעות העבודה האפקטיביות של המשרדים ביותר מ־55 מיליון שעות בשנה - כאשר בערך שליש מהן, 17 מיליון שעות עבודה, מושקעות בתחום הליטיגציה האזרחית, לרבות תחום הנזיקין.

אם נוסיף לליטיגציה האזרחית "הרגילה" גם את תחומי חדלות הפירעון וההוצאה לפועל, או תחומים נוספים שבהם קיימת ליטיגציה (כגון בתחום הפלילי, המינהלי, דיני העבודה, תחום המשפחה ועוד), כבר יעלה שיעור שעות העבודה המושקעות בתחום לכמעט 50% מכלל העבודה המשפטית. לנוכח העובדה ששוק עורכי הדין מוצף בעשרות אלפי עורכי דין, אין פלא שהעומס על בתי המשפט והשופטים הוא כה חמור.

אפילו הגדולים לא מרוויחים מספיק

הסקר המיוחד בחן את ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה בכל אחד מתחומי המשפט העיקריים וכן את ההכנסות הממוצעות לעורך דין, בשנה, בכל מקצוע. בין השאר עולה ממנו כי במשרדים גדולים ומצליחים, שמטפלים בדרך כלל בתיקי הליטיגציה הבולטים, עומדת ההכנסה הממוצעת של עורך דין בודד על 280–558 שקל לשעת עבודה, בהתאם לרמת המיתוג וההצלחה של המשרד. במשרדים קטנים הנתונים, מטבע הדברים, נמוכים בהרבה, ושעת עבודה ממוצעת תכניס לעורך הדין 131–321 שקל בלבד לשעת עבודה בפועל.

כלל אצבע ותיק בתחום עריכת הדין קובע כי משרד מצליח מפיק רמת הכנסות ממוצעת של מיליון שקל לעורך דין בשנה. לפי הסקר המיוחד, תחום הליטיגציה רחוק מאוד מרף זה: המשרדים הגדולים ומשרדי הבוטיק המצליחים יצליחו להגיע לרמת הכנסה בתחום של 423 אלף שקל ועד 843 אלף שקל לכל היותר. במשרדים קטנים יותר רף ההכנסות השנתי ינוע בין 198 אלף שקל ועד 484 אלף שקל בשנה לעורך דין, המנסה להתפרנס מהופעות בבתי משפט.

הנתונים ממחישים מדוע משרדי בוטיק קטנים מצליחים משיגים רף הכנסות ורווח גבוה בהרבה בממוצע לעורך דין מזה של משרדי הענק, שכן הם מתמקדים בתחומים שמלכתחילה הם רווחיים בהרבה, כדוגמת מיסוי, קניין רוחני ומקרקעין. לדברי עו"ד זלמנוביץ', "בארץ זה לפחות עשור, אנחנו עדים למגמה של התמחויות ובידול של תחומי עיסוק ותתי־תחומים בתוך הסקטור המשפטי. הימים שבהם עורך הדין ידע ופעל בכל תחום משפט ללא הבחנה עברו מן העולם. ההפך - עורך דין המציג את עצמו כמומחה בכל תחומי המשפט ללא יוצא מן הכלל, עשוי לגרום אצל חלקנו להרמת גבה".

מתמודדים עם הצפת המקצוע

לא באמת "שודדים" את הלקוח "130 שקל לשעה? תמחיר שגורם בוודאות להפסד" לדברי מנכ"ל GLawBAL עו"ד דודי זלמנוביץ', הכנסה של 130 שקל לשעה אפקטיבית לא יכולה להשאיר בשום מקרה רווח למשרד ואף מותירה אותו במצב של הפסד ענת רואה, 2 תגובותלכתבה המלאה

זלמנוביץ' מוסיף כי המעבר של עורכי הדין לבידול ולהתמחות בתחומים מוגדרים נועדה, בין השאר, להתמודד עם בעיית הצפת המקצוע והתחרות הגוברת, היות "שציבור הצרכנים ייטה להיות פחות רגיש למחיר, כשהוא יודע שהוא מקבל שירות מעורך דין בעל התמחות מיוחדת".

מספר התחומים וההתמחויות הנו עצום ומגיע למאות תחומים שונים. הסקר התמקד ב־12 התחומים העיקריים. לאחר תחום הליטיגציה, המרכז כאמור שליש מהפעילות בענף, בולט תחום החברות ותחומים משיקים, שלפי הערכה עומד על 13% מהענף שהם כ־7.4 מיליון שעות עבודה בשנה. ליווי אזרחי שוטף שאינו כולל הופעות בבתי משפט מהווה כ־11% מהפעילות בסקטור המשפטי.

במשרדי עורכי הדין בישראל פועלים כ־36,700 עורכי דין מתוך כ־46 אלף עורכי דין, השאר פועלים בייעוץ המשפטי והציבורי או אינם מועסקים כעורכי דין.

ממוצע השעות האפקטיביות של עורך דין בשנה הנו כ־1,510 שעות, אך חשוב לציין כי מדובר בטווח רחב מאוד, ממשרדים העובדים סביב השעון ומגיעים עד ל־1,800 שעות עבודה בשנה, למשרדים אשר כמעט מחצית מהזמן מובטלים ומציגים פחות מ־1,000 שעות אפקטיביות לשנה לעורך דין. בניגוד למחשבה המקובלת, מבין שעות השהות של עורך דין במשרד, פחות מ־7 שעות בממוצע מושקעות בעבודה שעליה משלמים לקוחות, וגם זאת רק במשרדים היעילים ביותר.

"לרוב המשרדים אין ברירה לעסוק בתחום"

לדברי עו"ד זלמנוביץ', "לעורכי דין בתחום הליטיגציה חיים קשים ביותר, ודאי שבמשרדים הקטנים. מחיר של 130 שקל ואף 200 שקל יותיר הפסד ודאי במשרד. תמחיר של 320 שקל לשעה יכול להותיר שולי רווח מסוימים במשרד, ובלבד שהמשרד יודע לנהל תמהיל נכון של נותני השירותים בו (שותפים, עורכי דין ומתמחים).

"גם במשרדים גדולים ובינוניים תחום זה אינו מבריק, בלשון המעטה", מציין זלמנוביץ', "רוב המשרדים מסוג זה עוסקים לפחות בחלק מתיקי הליטיגציה מחוסר ברירה, בין אם כחלק מריטיינר או כחלק משירות כולל שניתן ללקוח".

עו"ד דודי זלמנוביץ': "לעורכי דין בתחום הליטיגציה חיים קשים ביותר, ודאי שבמשרדים קטנים" | צילום: אוראל כהן

זלמנוביץ' מדגיש כי כאשר מתמקדים מבין שלל תחומי הליטיגציה בתחום הנזיקין חשוב לעשות הבחנה בין משרדים המייצגים חברות ביטוח - אשר רובם עובדים בקושי על סף הרווחיות - לבין עורכי הדין המייצגים תובעים במשרדים יוקרתיים, ובפרט בתתי־תחומים כגון רשלנות רפואית - אלה יגיעו לביצועים מצוינים.

לעומת תחום הליטיגציה שכאמור אינו משתלם, בשל היקף השעות הרב שנדרשים עורכי הדין להשקיע בו, תחום שדווקא כן משתלם לעבוד בו הוא תחום המקרקעין. במשרד גדול ומצליח רמת ההכנסות השנתית הממוצעת לעו"ד בתחום זה תנוע בין 600 אלף שקל לעד 1.2 מיליון שקל בשנה, ואילו במשרדים קטנים תנוע רמת ההכנסות לעורך דין בודד בתחום מכ־190 אלף שקל לשנה ועד ליותר מפי שלושה - 675 אלף שקל בשנה.

לדברי עו"ד זלמנוביץ', תחום זה מצטיין בשונות הגדולה ביותר בין משרדים קטנים למשרדים גדולים ובינוניים. "בשל שיטת התמחיר הייחודית לעולם המקרקעין במסגרת מחירים קבועים או תעריפי הצלחה, מצליחים גם משרדי מקרקעין קטנים המלווים יזמים וקבלנים להגיע לערכי הכנסה שלא היו מביישים משרדים גדולים".

עם זאת, לדבריו, משרדים קטנים שמלווים משקי בית בשירות של מכירת דירות למשל או טיפול בליקויי בנייה, יגיעו לסף הכדאיות הכלכלית עם מחירים מגוחכים של כ־125 שקל לשעה בפועל.

כדאי במיוחד לעבוד בקניין רוחני ובמסים

שני תחומי נישה נוספים הנחשבים לדברי זלמנוביץ' לרווחיים במיוחד הם תחומי הקניין הרוחני והמיסוי. בתחום הקניין הרוחני מחזור ההכנסות הממוצע לעורך דין יכול להגיע לעד יותר מ־1.3 מיליון שקל בשנה - הסכום הגבוה ביותר מבין כל התחומים. מנגד, במשרדים קטנים המטפלים בסוגיות שוטפות הנוגעות לקניין רוחני, מחזור ההכנסות צנוע בהרבה ועשוי להסתכם ברבע מהסכום - כ־350 אלף שקל בשנה בלבד.

"תחום המיסוי כמכלול מציג ערכים גבוהים הן ביחס למחזור ההכנסה השנתי לעורך דין והן ביחס לשעת ביצוע בפועל, וזאת, באופן יחסי, גם במשרדים קטנים", אומר זלמנוביץ'. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך הנה שיטת התמחיר הייחודית בתחום, אשר נגזרת בדרך כלל מהצלחת עורך הדין בטיפול במשימה שהוטלה עליו - זו מניבה לעורך הדין (שבמקרים רבים הנו גם בעל השכלה חשבונאית) ערך גבוה ביחס לזמן המושקע על ידו.

בשונה מהתחומים המסחריים והליטיגציה האזרחית, בתחום הליטיגציה הפלילית, כאשר נדרש הלקוח לפנות לעורך הדין כדי שיגן על חירותו, רגישותו למחיר הנה נמוכה הרבה יותר - וכאן מוצאים עורכי דין, בעיקר בתחום הצוורון הלבן, המגיעים לערכי הכנסה ממוצעים גבוהים ביותר של כ־800 אלף שקל לשנה ויותר - לעורך דין בודד.