טסים, בונים, לא משתוללים: חברות הבנייה הישראליות חוזרות לחו"ל
אחרי שהמשבר הכלכלי טרף להן את הקלפים, חברות הבנייה הישראליות החלו להסתער מחדש על פרויקטים מעבר לים. אלא שבניגוד לעשור הקודם, הפעם הן עושות את זה בצורה מתונה יותר ואפילו משתפות פעולה ביניהן. "כלכליסט" בדק את תחזיות הבכירים בענף לעתיד הקרוב. יש מקום לאופטימיות
שלוש שנים לאחר הטראומה הכלכלית חובקת העולם שעצרה לא מעט פרויקטי ענק שבהם היו מעורבים יזמים וקבלנים ישראלים - בחברות הפועלות בחו"ל כבר מרשים לעצמם לדבר על התאוששות. הבום הגדול של העשור הראשון בשנות האלפיים אולי לא יחזור על עצמו בקרוב, אבל הפעילים הבכירים בענף סומכים על היתרונות היחסיים של הישראליים בדרך להצלחה החדשה. לאור ההתעוררות בדקנו באילו מקומות בעולם ניתן להרגיש התאוששות ואילו יעמדו בראש מצעד המכרזים הממשלתיים, וגם ניסינו לפענח אם הקבלנים הישראלים מצליחים לעמוד בסטנדרטים העולמיים.
"סדר הגודל של פרויקטים שהחלו לפני 2008 כנראה כבר לא יחזור על עצמו, כי המשבר הכלכלי גרם לכולם ללחוץ על ברקס, אבל גם במצב הנוכחי החברות הישראליות יודעות איך לתמחר נכון ולהיות תחרותיות - ולכן הן מצליחות בפרויקטים הגדולים מעבר לים", טוען מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג.
כשמדובר במגה פרויקטים בעת משבר, גינזבורג יודע על מה הוא מדבר. לפני פרוץ המשבר נכנסה החברה־האם אפריקה ישראל לכמה פרויקטים שאפתניים, שגם גינזבורג עצמו מודה כי במצב הנוכחי איש לא היה נותן להם אור ירוק. קניון אפי מול במוסקבה, שייחנך החודש, הוא מעין עיר קטנה המשתרעת על פני 170 אלף מ"ר ועלות ההקמה הכוללת שלו עומדת על 563 מיליון דולר שקל. פרויקט נוסף של אפריקה הוא קניון קוטרצ'ן ברומניה המשתרע על פני 215 אלף מ"ר ובהקמתו הושקעו כ־300 מיליון יורו. במונחים ישראליים מדובר בשטח גדול יותר משטחי המשרדים במגדלי עזריאלי.
"היום אף אחד לא היה חושב שיש הצדקה לקניון כמו קוטרצ'ן", אומר גינזבורג. עם זאת, הוא מוסיף כי הניסיון שצברו החברות הישראליות בשנים האחרונות בפרויקטים ענקיים, מסובכים ומורכבים, מעמיד אותם כיום במקום גבוה יותר בהיררכיית החברות המתחרות בזירה הבינלאומית מול חברות ממערב אירופה או אמריקה. משהו בסגנון "מה שלא הורג אותך מחשל אותך".
בלי מגה־פרויקטים
התחזית של גינזבורג היא כי השינוי הראשון שיחול בתקופה הקרובה יהיה בפרופורציות של הייצור הנדל"ני המכונה "מגה־פרויקט". "אני מאמין שמכיוון שיש צבר קרקעות רב של חברות נדל"ן ישראליות בחו"ל, הפיתוח לא ייפסק, אבל כבר עכשיו ניתן לראות שההיקפים ירדו. אם לפני 2008 הם היו בהיקף של 300 אלף מ"ר, אז כעת פרויקט ענק הוא בהיקף של 80 אלף מ"ר", מסביר גינזבורג. "אז במקום מאות מיליוני דולרים להקמה, מדובר בעשרות מיליוני דולרים, אבל אלו עדיין פרויקטים גדולים".
גם בקרב החברות הישראליות המספקות חומרים לפרויקטים בחו"ל מרגישים את השינוי. מנכ"ל חברת הקרמיקה נגב אבי מוטולה מסכים עם גינזבורג. לדבריו, לפני כארבע שנים קיבלה הנהלת החברה החלטה אסטרטגית להתרחב לפרויקטים מעבר לים ומאז היא סיפקה את מוצרי הקרמיקה שלה בעיקר לפרויקטים של קבוצת אפריקה ישראל. בימים העליזים סיפקה נגב אריחי ריצוף וחיפוי בהיקף של 100 אלף מ"ר לקניון אפי מול במוסקבה לבדו. עלות העסקה הזו עמדה על כ־7 מיליון שקל בכל שנה - במשך שלוש שנים. לדברי מוטולה, ההיקפים ירדו אבל החברה התברגה בינתיים במקום טוב בין החברות המתחרות על עבודות בפרויקטים גדולים בחו"ל.
"אנחנו מספקים עכשיו את כל האריחים, החיפויים והכלים הסניטריים באצטדיון הלאומי של רומניה בבוקרשט", הוא אומר. "מדובר באספקה בהיקף של כ־3 מיליון שקל וישנם עוד פרויקטים רבים שכבר יצאו לדרך בהיקפים דומים. אני גם לא רואה פרויקטים ענקיים כמו קוטרצ'ן או אפי מול בצנרת, אבל העובדה שסיפקנו חומרים בפרויקט בסדר גודל כזה הכניסה אותנו לשוק של הגדולים. זה נותן לנו אפשרות להתרחב ולהתפתח למקומות חדשים".
רוסיה כיעד ראשון
מהשיחות עם מנכ"לי החברות עולה כי רוסיה, שעליה הימרו כמה טייקוני נדל"ן ישראלים לפני המשבר, היא הראשונה להתאושש ממנו. מנכ"ל מירלנד, זרוע הנדל"ן של אליעזר פישמן ברוסיה, רומן רוזנטל, מאמין כי המדינה הצפונית כבר יצאה מן המשבר. לדבריו, החברה כבר החלה בשלב הראשון של פרויקט ענק בסנט פטרבורג הכולל כ־9,000 יחידות דיור, 60 אלף מ"ר מבני ציבור ושני פארקים עירוניים. "רוסיה הפגינה ביצועים מעולים ב־2010 עם צמיחה של 114% בתל"ג ומחירי הנפט הצומחים תורמים לכלכלתה", אומר רוזנטל.
קבוצת אלקטרה היא דוגמה נוספת להתבייתות על רוסיה. בשנת 2010 הקימה החברה את אלקטרה איסט־יורופ, שמתחרה במכרזים לבניית מערכות אלקטרו־מכניות כמו מערכות חשמל במתח נמוך וגבוה, מיזוג אוויר ואינסטלציה ברוסיה וברומניה. "רוסיה מתאוששת בקצב גבוה יותר ממדינות אחרות, ואנחנו חושבים שיש לה פוטנציאל גדול יותר ממדינות אחרות", אומר מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר. לדבריו, גם בפן היזמי החברה לא מהססת להשקיע במדינה, וכיום מחזיקה אלקטרה בקרקע חקלאית שהופשרה בסנט פטרבורג ועליה מקודמת תוכנית מתאר לכ־25 אלף יחידות דיור על כ־2.5 מיליון מ"ר. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב־1,000 דולר לכל מ"ר, ומחירי המכירה מוערכים ב־2,500 דולר למ"ר. בחישוב מהיר מגיעים לסכומים שמצטברים למיליארדי דולרים.
ומה קצב ההתאוששות במקומות אחרים בעולם? לדברי דויטשר, "רומניה מתאוששת לאט כיוון שפרויקטים רבים שהחלו במדינה היו תוצאה של ספקולציה. בבולגריה, לעומת זאת, כבר ניתן להרגיש התאוששות, ובפולין, שספגה מכה, העבודה נמשכת כרגיל. דויטשר סבור כי בהודו, סין ומדינות אפריקה הצמיחה המואצת תייצר פרויקטים רבים שגם יתאפיינו בהיקפים גדולים".
מנכ"ל דניה סיבוס גינזבורג מסמן את רוסיה גם כן, אך מוסיף את ארצות הברית למפה. לדבריו, "בישראל ובארצות הברית תהיה בקרוב שיבה לבנייה ציבורית אחרי שנים ללא השקעה בתחום זה. דווקא בהודו", הוא טוען, "אני לא חושב שצריכים אותנו. יש להם יכולות ועובדים זולים".
המשבר לא בתשתיות
אם יש תחום שהמשבר לא הצליח להקפיא זהו ענף התשתיות הלאומיות. לדברי המשנה למנכ"ל בקבוצת שיכון ובינוי נדל"ן עמית שגב, הסיבה לכך היא הצורך בכבישים ובגשרים. הצורך הזה נותר קשיח גם בתקופה הקשה במדינות המתפתחות, והעובדה היא שהממשלות, שהן הלקוחות העיקריים, הצליחו לקבל מימון מהבנקים הבינלאומיים גם בימים שבהם יזמים לא הצליחו.
"בסולל בונה הפעילות לא ירדה ואפילו עלתה. בארצות אפריקה, מרכז ודרום אמריקה ומרכז אסיה התחושה שלנו היא שהממשלות המשיכו להוציא מכרזים", אומר שגב. "המקום היחיד שבו המשבר יצר קושי הוא במכרזי BOT, שבהם היזם מממן את הבנייה הציבורית תמורת זיכיון הפעלה לכמה שנים. בתקופת המשבר 80%–90% מהפרויקטים של סולל בונה היו במימון ממשלתי. חששנו להיכנס למימון כשהשווקים הפיננסיים היו חלשים מאוד".
שגב מאמין כי בתקופה הקרובה חלקם של מכרזי BOT בעוגת מכרזי התשתיות הלאומיות בעולם יגדל. "מכרזים מהסוג הזה מאפשרים לממשלות להפנות תקציבים לתחומים אחרים, ולכן הרצון שלהן לבחור בהם הוא גדול. אני מקווה שזה יתאפשר גם במצב הנוכחי של השווקים הפיננסיים", הוא ממשיך.
לדבריו, גם סולל בונה רואה במכרזים מהסוג הזה הזדמנות להגדלת רווחים: "אם יש פרויקט של מיליארד דולר ואנחנו מנהלים אותו כמו שצריך - הרווח גדל, לוחות הזמנים מצטמצמים ואפשר להגיע בסופו של דבר לתוצאות טובות יותר. מצד שני, יש בהחלט יזמים שהשיטה הזו לא טובה להם. יש חברות שהפסידו כסף בדרך הזו, לכן מאוד חשוב להגיע לחו"ל עם ניסיון - ולסולל בונה יש ניסיון של עשרות שנים בחו"ל".
להרשמה לועידת הנדל"ן לחץ כאן
3 תגובות לכתיבת תגובה