היום שאחרי הרכישה: האם סקייפ תצדיק את תג המחיר שלה?

ניסיון נואש להידמות לגוגל ופייסבוק / אילון גנור

אילן גנור. "העסקה תוכח כחסרת ערך למיקרוסופט"

בתחילת שנות ה־2000 שוחחתי עם ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, בניסיון לעניין אותו בשילוב של יכולת דיבור על הרשת של החברה. חשבתי להכניס כפתור לאתר של אמזון שיאפשר ללקוחות ליצור קשר קולי דרך המחשב עם נציג שירות הלקוחות של החברה (זה היה בדבוס ב־1999). חשבתי שזה רעיון מבריק, שישדרג את האינטרקציה בין הלקוחות לאמזון. בזוס, אחד היזמים המבריקים בתולדות האינטרנט שהקים חברה לתפארת, אמר "חס וחלילה, זה רק יוסיף רעש במערכת וסירבול, והרי כל הרעיון הוא לחסוך את מרכזי השירות הטלפוניים ואת העלויות שלהם". הוא חשב על עולם עתידי ומודלים עתידיים ולא על העתקת מודלים עסקיים ישנים. בעולם העתידי של האינטרנט לא צריך היה, להערכתו, לשוחח עם נציג שירות הלקוחות.

לדעתי, eBay לא הבינו את זה כשהם קנו את סקייפ. העסקה הזו היתה חשודה בעיניי. המניעים במקרים כאלה אינם תמיד עסקיים נקיים. להערכתי, היו שם מניעים זרים של אחת מקרנות הון הסיכון החשובות בחוף המערבי. זהו לקח נוסף לסטארט־אפים ישראליים, לחשוב היטב מיהן הקרנות המושקעות אצלם ואיפה עוד הן מושקעות.

לא נראה לי שבeBay העמיקו במודל העסקי העתידי בדומה לג'ף בזוס. eBay ראו רק את מספר המשתמשים שיגיעו אליהם, אבל לא הצליחו לתרגם זאת לכסף. וגם היום, לסקייפ אין הכנסות משמעותיות והיא אינה מהווה איום אמיתי על חברות הטלקום, שבעבר רעדו מאיום ה־VoIP.

זה נשמע לי כמו צעד נואש — מיקרוסופט, שאינה ממש מבינה את עולם האינטרנט, מנסה בכל מחיר להידמות לחברה מתקדמת כמו פייסבוק או גוגל. מיקרוסופט החמיצה בזמנו את הווב, אחרי נטסקייפ, והחמיצה דברים נוספים בכל הקשור לאפליקציות אינטרנט מתקדמות וחדשניות. אפשר לומר שמיקרוסופט מעולם לא השיקה מוצר אינטרנטי חדשני, ויש שיאמרו שגם בעולם שלפני האינטרנט היא לא חידשה דבר ותמיד הביאה מוצרים חדשניים של אחרים עם מכונת שיווק חזקה יותר.

ערך של 9 מיליארד דולר זה פנטסטי לבעלי המניות בסקייפ, ועוד במכירה שנייה. מיקרוסופט רוכשת כאן בסיס לקוחות גדול ולאו דווקא יכולות טכנולוגיות מרשימות. אולם להערכתי, בדומה למרבית העסקאות הגדולות מסוג זה, גם זו תוכח כעסקה חסרת ערך למיקרוסופט ובעלי מניותיה — כמו עסקת המיזוג של AOL עם טיים וורנר, כרומטיס ועסקאות ענק רבות נוספות.

סקייפ נכנסה לתחום ה־VoIP בשלב מאוחר והיא דורכת על הרבה פטנטים של חברות אחרות. להערכתי, היא פוגעת גם בפטנטים שווקלטק מכרה כמו גם של חלוצים אחרים בתחום, ועסקת הרכישה תפתח פתח לתביעות רבות לנוכח הכיסים העמוקים של מיקרוסופט.

הכותב הוא ממקימי ווקלטק ולשעבר מנכ"ל החברה, ממציאת ה־VoIP

מהלך חשוב שמאחוריו רציונל עסקי עמוק / עמיחי אורן

עמיחי אורן. "הרכישה מספקת למיקרוסופט הזדמנויות רבות"

במיקרוסופט לא ממהרים לבצע רכישות בסכומים גדולים, והרכישה הגדולה האחרונה שביצעה החברה היתה לפני כמה שנים. לכן, אם הם הכניסו את היד עמוק לכיס, כנראה שמאחורי מהלך זה עומד רציונל עסקי עמוק.

יש כמה צירים שבהם סקייפ יכולה להשתלב במוצרי מיקרוסופט: הראשון, בתחום הארגוני, באמצעות חיבור של סקייפ והתשתית שלה לחלונות ולאופיס. זה יכול להיות חיבור מעניין מאוד, ואם מיקרוסופט יטמיעו את סקייפ בפתרונות שלהם, הם יוכלו להגדיל את מספר המשתמשים ואת ההכנסות.

דובר גם על חיבור בין סקייפ לבין קונסולת אקס־בוקס, אבל זה ערוץ שאני פחות מאמין בו. חיבור אחר, בין סקייפ למערכת ההפעלה לסמארטפונים ווינדוס פון 7, גם כן יכול להתברר כצימוד מעניין מאוד: אם סקייפ תגיע כחלק מובנה של מערכת ההפעלה לטלפון, יכול להתפתח משחק מסקרן בתחום הסלולר שישפיע גם על ספקיות הסלולר וגם על חברת אפל. אחרי הכל, למיקרוסופט יש עכשיו תשובה משלה ל־Face Time של אפל. השאלה היא מה יקרה עם אפליקציות סקייפ לאנדרואיד ולאייפון, שזוכות להצלחה רבה.

צימוד מעניין נוסף הוא בין מיקרוסופט וסקייפ לבין פייסבוק: למיקרוסופט יש אחזקות בפייסבוק, ובשנה האחרונה נראו כמה שיתופי פעולה בין הרשת החברתית לסקייפ (למשל, אפשרות לצפות בעדכונים מפייסבוק בסקייפ). אם סקייפ תשמש כגשר לפייסבוק, ייתכן שהדבר יצדיק את השווי הגבוה של העסקה.

רכישת סקייפ מספקת למיקרוסופט הזדמנויות רבות, ומדובר במהלך חשוב וכנראה גם נבון. אפל כבר לקחה למיקרוסופט את הבכורה בתור מותג הטכנולוגיה הגדול, וגוגל היא גורם רציני בתעשייה. בעזרת סקייפ, מיקרוסופט יכולה להפוך לגורם מוביל בתחום המכשירים הניידים, בתחום הווב ובתחום העסקי.

הכותב שימש סמנכ"ל הטכנולוגיות של Jajah וכיום מנהל הפיתוח של Vonage. מאמר זה אינו מייצג את עמדת Vonage

אל תמהרו להספיד את מיקרוסופט, שוב / איתי שמושקוביץ

איתי שמושקוביץ. "סקייפ עדיין מובילה את שוק השיחות הבילאומיות"

משתמשי טוויטר מיהרו לשלוף שלשום את חוש ההומור ולחבוט במיקרוסופט, ופרשנים שונים כבר מצאו שם הולם לשידוך בינה לבין סקייפ: ברית הלוזרים או חיבור בין שני אנדרדוגים.

ההגדרה הזו מוזרה, בלשון המעטה. סקייפ היא אולי לא סיפור ההצלחה העצום שחזו לה בעבר, אבל היא עדיין מובילה את שוק השיחות הבינלאומיות, נהנית מצמיחה מתמשכת ונתפסת כשם גנרי לתחום ה־VoIP — כמו אייפוד לנגן מוזיקה או אופיס לתוכנות משרדיות. מכירתה ל־eBay ב־2005 אמנם היתה טעות ושני הצדדים חיפשו דרך לסיים את הקשר, אבל בכל זאת, סקייפ היא ממש לא אנדרדוג.

במקרה של מיקרוסופט ההגזמה גדולה עוד יותר, שלא לומר פראית. חברה שנסחרת לפי שווי של יותר מ־200 מיליארד דולר, שולטת באופן מוחלט בשוק מערכות ההפעלה למחשבים, משיגה בכל חודש עוד ועוד נתח שוק עם מנוע החיפוש שלה על חשבון זה של גוגל, ופועלת במגוון עצום של תחומים — זה לוזר זה?

גוגל ופייסבוק, שרצו גם הן לרכוש את סקייפ, הן הרבה יותר סקסיות. בדרך פלא, רבים לא זוכרים לגוגל את כישלונותיה בתחומי פעילות שונים וניסיוניים, וכאלה היו לא מעט. ולמרות זאת, גוגל עדיין נתפסת כחברה צעירה וצבעונית שזוכה ליחס של חברת סטארט־אפ, אף שמדובר כבר מזמן בחברת ענק שמעסיקה עשרות אלפי עובדים בכל רחבי העולם וכבר לא רחוקה משווי השוק של מיקרוסופט.

מהצד השני קשה להבין איך פייסבוק ניסתה בכלל לרכוש את סקייפ: על הנייר היא אולי שווה עשרות מיליארדים, אבל לרשת החברתית אין כיסים עמוקים מספיק לבצע רכישה בהיקף כזה, גם לא כשתג המחיר היה "רק" 3–4 מיליארד דולר.

מיקרוסופט היא לא לוזר ולא אנדרדוג, היא רק חברה עם תדמית אפורה יחסית ומהירות תגובה נמוכה לשינויים הטכנולוגיים, שסופגת מאיתנו קללות בכל פעם שיש איזו בעיה במחשב — ובחלק מהמקרים בצדק. חשוב לזכור שהגב האדיר שהענקית מרדמונד תיתן לסקייפ יכול לשדרג משמעותית את היכולות של שתי החברות.