אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"כל יום נפגעת איכות הטיפול בחולים, עד כדי אובדן חיים" צילום: צביקה טישלר

"כל יום נפגעת איכות הטיפול בחולים, עד כדי אובדן חיים"

דו"ח המבקר מציין כי המחלקות הפנימיות במצוקה עקב מחסור במיטות ובכוח אדם; מנכ"ל משרד הבריאות מודה שמדובר בסיכון חיים

17.05.2011, 16:00 | מיקי פלד

דו"ח חמור של מבקר המדינה על מצב המחלקות הפנימיות בבתי החולים הציבוריים חושף כי בבדיקה מדגמית שערך מצא אשפוז יתר של 15% מהחולים במחלקות הפנימיות. מזה זמן מתריעים מנהלי בתי החולים, הצוותים הרפואיים ולאחרונה גם משרד הבריאות עצמו על מצבן הקשה של המחלקות הפנימיות, שהן המחלקות הראשיות והגדולות בכל בית חולים.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, אף הודה במכתב למבקר כי "כל יום נפגעת איכות הטיפול בחולים, עד כדי איבוד חיים". לפי בדיקה של משרד הבריאות עצמו שנמסרה למבקר, העומס בבתי החולים וחוסר התקנים והמשאבים גרמו למותם של חולים.

המבקר בפברואר השנה: התפוסה במחלקות הפנימיות בבתיה"ח גבוהה מ-150% במכתב שנשלח לרה"מ, המתפקד גם כשר הבריאות נכתב כי יש לעדכן את שיטת התקינה המיושנת של הרופאים, להגביר הכשרה של אחיות וליעל את חדרי המיון כתב כלכליסט, תגובה אחתלכתבה המלאה

ניתוח של משרד מבקר המדינה לנתוני משרד הבריאות מעלה כי אחוז התפוסה במחלקות הפנימיות במהלך 2010 היה למעשה מעל 110% בכל יום ואף הגיעה ל-171% בבתי החולים מסויימים. המבקר מדגיש שאין מדובר בעומס רק בחודשי החורף עקב מגיפת השפעת, אלא בעומס כללי, שמתפרש עתה גם לחודשי הקיץ.

יש לציין, כי הוראה שפרסם לאחרונה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, קובעת תפוסה מקסימלית של 120% במחלקות הפנימיות. המבקר כותב, כי התקן במדינות ה-OECD הוא תפוסה של 85% לכל היותר, בשל הצורך להיות ערוכים לקליטה של חולים רבים באופן מיידי במקרה של מגיפה או אירוע גדול אחר.

הרופאים לא רוצים פנימית

נושא נוסף שבחן המבקר הוא כוח האדם הרפואי במחלקות הפנימיות, עליו כבר כתב המבקר בדוחות קודמים. המבקר הזכיר שוב, כי למרות שהתקינה של הרופאים והאחיות נקבעה בשנת 1976 וכבר לפני שנתיים ציין המבקר כי התקינה הנוכחית אינה מתאימה למערכת הבריאות של היום, משרד הבריאות לא טרח להקים צוות לבחינת שינוי התקינה. לא רק זאת, אלא שהמבקר מצא כי לעתים מספר הרופאים במחלקה קטן מן המספר הקבוע בהסכמי התקינה.

כך, למשל, בשבע מחלקות פנימיות שנבדקו בביקורת נמצא כי יש פער בין מספר החולים שבהם מטפל כל רופא בבתי החולים השונים וכי לעתים מטפל רופא בחולים רבים מן הקבוע בתקן, לעתים עד יותר מ-88% (במחלקה פנימית ד' בברזילי טיפל רופא אחד ב-6.5 חולים בממוצע, לעומת 3.45 על פי התקן). מכאן שמספר הרופאים בפועל קטן מהתקן, ולכן גובר העומס על הרופאים, והם כורעים תחת הנטל.

משרד הבריאות עצמו מעריך כי חסרים מאות רופאים בכלל מערכת האשפוז, בעוד בהסתדרות הרפואית מעריכים כי המחסור עומד על 1,000 רופאים. במסגרת החלטת ממשלה, בשנתיים הקרובות יתווספו עוד 160 רופאים בלבד.

המחסור בצוות רפואי יוצר גם עומס כבד מאוד על הרופאים הקיימים במחלקות הפנימיות. כך מתקיים מעגל - המחסור בכח אדם יוצר עומס שמהווה בתורו תמריץ שלילי לרופאים להתחיל לעבוד במחלקות הפנימיות, וחוזר חלילה.

בדיקה של המבקר גילתה כי במחלקות מסויימות נמצאים רק שניים או שלושה רופאים שצריכים לטפל, לקבל ולשחרר יותר מ-65 חולים בעת ובעונה אחת.

שיטת ההתחשבנות מעודדת אישפוז יתר

המבקר מקדיש מקום גם לחסרונות של שיטת ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, הידועה כשיטת הקאפ (cap). בשיטה הקיימת קופות החולים מסכמות עם כל בית חולים על כמות מסויימת של מאושפזים וטיפולים, ומעל תקרה זו הקופה תקבל הנחה בשיעור מסויים. לפיכך, יש לקופות תמריץ להפניית חולים רבים לבתי חולים שבהם הן חרגו מתקרת הצריכה, והדבר מגביר את העומס בבתי חולים אלו.

בדו"ח קודם של משרד הבריאות עצמו נכתב כי בשנת 2009 נתנו בתי החולים הנחות לקופות החולים בסך של כמילארד שקל וזהו אחד ההסברים לגירעון בתי החולים הממשלתיים, שעמד באותה שנה על כ-600 מיליון שקל.

המבקר מותח ביקורת על משרד הבריאות שאף על פי שהמשרד הוא הבעלים של בתי החולים, ולכן יש לו עניין בצמצום גרעונם, הוא גם זה שקובע את התמחיר הבסיסי, ממנו נגזרות ההנחות לקופות. בנוסף, מכיוון שמשרד הבריאות קובע מכסות הכנסה לבתי החולים, יש אינטרס להנהלת בית החולים להשאיר כמה שיותר חולים באשפוז, גם אם הם יכולים להשתחרר לביתם. זה עשוי להסביר את הממצא של המבקר בדבר אשפוז יתר של 15% מהחולים במחלקות הפנימיות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו מקבלים בברכה את כלל ההערות של מבקר המדינה בהקשר למצוקת האשפוז. לפני כשנה היה זה משרד הבריאות שהעלה קול צעקה על המצב, בעיקר למול מדיניות הממשלה שמנעה תוספת מיטות ודחתה את תוכניות משרד הבריאות שהוגשו "חזור והגש" לממשלות ישראל ב-15 השנים האחרונות. עוד בטרם תוצאות בדיקת המבקר הניע משרד הבריאות תהליך של תוספת מיטות (של 1000 מיטות, 160 לשנה ל-6 שנים מכל סוגי המיטות) ,תקנים לאחיות, תקנים לרופאים בהיקף שלא היה בעבר, ובימים אלה במסגרת המו"מ עם הרופאים, נערכת המדינה למציאת פתרונות תוך שימת הדגש שמירב המשאבים יופנו לפריפריה, למקצועות במצוקה והקלת עומסי העבודה על המתמחים לצורך שיפור רמת השירות לחולים.

"עמדה זו של המשרד הושמעה עוד לפני מאבק האחיות ומאבק הרופאים ודוח מבקר המדינה תוך הבנה שהטיפול העיקרי במצוקה המתוארת בדוח היא תוספת מיטות, רופאים ואחיות. יש לתת לאזרחי המדינה הקשישים שהם אלו שנמצאים במחלקות הפנימיות אשפוז בתנאי כבוד. התוספת שהעניקה הממשלה לא תספיק לפתור את המצוקה בטווח הקרוב ללא פעולות נוספות שעל המשרד לנקוט, אבל היא שינוי כיוון משמעותי לראשונה ב-15 השנים האחרונות. יחד עם זאת, ישנה תחושה שהדרכים הרגולטוריים של הגבלת תפוסה בשיטות שונות שחלקן אף חוקקו בחוק ההסדרים האחרון וחלקן אף הוזכרו בדוח המבקר - לא יספיקו ללא תוספת תשתיות זו שסוכמה בין משרדי הבריאות והאוצר".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לצערנו, למנכ"ל משרד הבריאות אינטרסים שונים ועל כן עד רגע זה, כשנה מאז שהוקצה התקציב לחיזוק מערך המניעה וטיפול הבית של קופות החולים, הוא לא פעל למימוש בפועל של התקציב שניתן למטרות אלה. בשנה האחרונה פעל סגן שר הבריאות בשיתוף עם משרד האוצר כדי לשדרג ולשפר את מערך האשפוז בבתי החולים באופן ניכר לצד הקצאת משאבים ניכרים לחיזוק מערך המניעה וטיפול הבית של קופות החולים לצורך הקטנת העומסים בבתי החולים. רק בחודש פברואר 2011 קיבלה הממשלה החלטה על הוספת כ-1,000 מיטות אשפוז בעלות של מעל חצי מיליארד שקל. בנוסף החליטה הממשלה על שורה של צעדים ביניהם תוספת של 160 תקנים רופאים, 190 תקני אחיות, הוספת מכשירי MRI והוספת טכנולוגיות אחרות ועוד. גם בימים אלה פועלת הממשלה בנחישות מול הסתדרות הרופאים להקצות את מירב העלות של תוספת השכר החדשה של הרופאים לפתרון הבעיות האמיתיות של המערכת ובכלל זה: מקצועות במצוקה לרבות המחלקות הפנימיות, מתן עדיפות לאזורי הפריפריה, לרופאים המתמחים ודורשים מהרופאים להתחיל בחתימת שעון אלקטרונית כפי שהצביע על הצורך בכך מבקר המדינה פעמים רבות בעבר".

תגיות