"פישר לא היה צריך להוריד את הריבית כל כך"

בתחילת השנה הציגו בתי ההשקעות את תחזיותיהם ל־2011, שהיו אופטימיות וצפו עלייה של 10% במדדים המובילים בשוק המקומי. אלא שזמן קצר לאחר מכן התרחשו אירועים לא צפויים, ובראשם ההפיכה במצרים, שאתגרו את התחזית לצמיחה בשוק ההון הישראלי. בפאנל למשקיעי פרימיום של קלי שוק הון שנערך אתמול (ג') התכנסו בכירים מתחום ניהול ההשקעות כדי לדון בשאלות המטרידות את המשקיעים הפרטיים כיום: האם וכיצד לפזר חלקים גדולים יותר בתיק ההשקעות לח"ול, באילו אפיקים כדאי להתמקד בסביבת ריבית עולה, ואיזה תמהיל בתיק ההשקעות עשוי לספק למשקיע הגנה מקסימלית בפני האינפלציה.

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית השקעות אלטשולר שחם, הופתע מאירועי החודשים האחרונים, אך לא שינה את מדיניותו בעקבותם. "גם בתחילת השנה ראינו שיש צורך לבצע פיזור השקעות, ורוב מנהלי ההשקעות הפנימו שאי אפשר להישאר רק בארץ". לדבריו, בחודשים האחרונים רואים יציאה איטית של גופים מוסדיים להשקעות בחו"ל על חשבון החלק המקומי. "יותר גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים מפנים את השקעותיהם לחו"ל בתחום המניות, אך מגמה זו לא מתרחשת בתחום האג"ח וזו טעות לדעתי".

"בכל הנוגע לעולם ההשקעות, החשש הוא שישראל תהפוך לסיכה עוד יותר מסוכנת באטלס הגדול של העולם", מזהיר יעקב וינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון. "ייתכן שמעתה ואילך הזרים יעדיפו להשקיע במדינות מפותחות אחרות, ופחות בישראל. שוק ההון הישראלי עלול לאבד את היתרון היחסי שהיה לו".

עוד סבור וינשטיין כי העולם המערבי טרם הפנים לחלוטין את השפעת המהומות בעולם המוסלמי. "המזרח התיכון הולך לכיוון מוסלמי קיצוני, והשינוי עלול להיות גדול מאוד".

צבי סטפק, יאיר לפידות, יעקב וינשטיין, גילעד אלטשולר | צילום: עמית שעל

יאיר לפידות, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות, תומך בעמדתו של וינשטיין לגבי ההשקעות, אך סבור כי עדיין לא ברור איך ישפיעו האירועים במזרח התיכון על השוק המקומי. "המצב באזור לא התייצב, וסטיית התקן עדיין גדולה מאוד", מסביר לפידות. "ברור שהתלקחות במזרח התיכון היא תסריט לא טוב לכלכלת העולם. מניות ברחבי העולם ייפגעו, ובארץ הפגיעה עלולה להיות קשה עוד יותר.עם זאת, לא בטוח שכל זה יקרה".

גם צבי סטפק, יו"ר מיטב, סבור שאירועים פוליטיים משפיעים על הבורסה, אולם לאורך השנים השפעתם נשחקת. "מלחמת לבנון השנייה השפיעה על שוק ההון הישראלי לתקופה קצרה בלבד, ולכן אי אפשר לדבר בהכללה על השפעת גורמים גיאו־פוליטיים על שוק ההון. כשיש חוסר וודאות יש להגן על תיק ההשקעות - בעיקר מפני ירידה חזקה מאוד בשוק המניות - ולכן יש לעגן בתיק ההשקעות נכסים שמתנהגים בצורה שונה משוק המניות כמו זהב". לאור זאת, מאמין אלטושלר כי יש לקבל החלטה מושכלת בנוגע להשקעה באג"ח. "גם באג"ח קונצרניות וגם באג"ח מדינה יש ערך מוסף ולכן צריך לבחון באיזה מח"מ כדאי להשקיע ואיך לפזר את ההשקעה". לדבריו, מומלץ כי עיקר אחזקות האג"ח יהיו במדינות דוגמנת קנדה, אוסטרליה וארצות הברית, ומיעוטן יושקע במדינות בעלות סיכון גבוה ופוטנציאל רווח גדול כמו ברזיל, רוסיה וסין.

וינשטיין הוסיף כי בעת פיזור ההשקעות יש לשקלל את מטבע המדידה. "כשמנהלים תיק בח"ול במטבע זר, יש לקחת בחשבון את הסיכון של המטבע. ללקוח שמוטרד מתסריטים שונים שעלולים לפגוע בשוקי החוב הסולידיים בארץ, אציע כתחליף לאג"ח ממשלת ישראל להחזיק באג"ח קונצרניות במח"מ קצר כמו נסטלה או מקדונלד'ס".

משתתפי הפאנל התייחסו גם להשקעות באג"ח קונצרניות בדירוג נמוך, אולם הציגו עמדות מנוגדות. לפידות ציין כי להערכתו אפשר למצוא אג"ח בעלות תשואה עודפת שמצדיקות את הסיכון הקיים בהן, ואילו ויינשטין הבהיר כי "יש בעולם ההשקעות נטייה להאמין שמה שהיה הוא שיהיה, והתפקיד שלנו הוא לשים סטופ ולהגיד ללקוח מה לעשות. ברמות סיכון מסוימות לא תמיד נכון להגדיל חשיפה לאגרות חוב". סטפק הצטרף לדבריו וציין כי "במצב הנוכחי, אג"ח לא מדורגות יכולות להיות מסוכנות יותר ממניות". לפידות לא השתכנע: "אג"ח תמיד יהיו פחות מסוכנות ממניות ובמשבר הפיננסי האחרון שוק האג"ח ירד פחות לעומת שוק המניות".

פאנל המומחים לא נותר אדיש גם לדילמת הריבית העומדת בפני בנק ישראל. "הכל מתחיל בטעות ראשונית ואז קשה לתקן. מלכתחילה לא היה מקום להוריד את הריבית כל כך, כמו שלא היתה הצדקה להוריד אותה בארה"ב לרמה של אפס", ציין וינשטיין.

לדבריו, אחת הבעיות הגדולות בעולם כיום היא הציפייה לאינפלציה, שמובילה בין היתר לתוספות שכר. "אני סבור שבכל העולם האינפלציה תהיה הרבה יותר גבוהה, ולכן המשקיע צריך להיות במח"מ לא ארוך, ולנוע בין הצמוד לשקלי".

אלטשולר הציג עמדה סותרת וציין כי העלאת הריבית מגולמת בתשואות אגרות החוב, אולם אף מנהל לא ממליץ להשקיע באג"ח ארוכות למרות ששם נכון להיות. סטפק חיזק את דבריו והוסיף: "אם בכל זאת יש סיכון בארוכות הוא לא מגיע מכאן, אלא מהכיוון של האג"ח הממשלתיות בארה"ב".