חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי
דני דנון יודע מה טוב, עופר עיני מאחר את הרכבת, סטיב ג'ובס מרגיז את המפתחים, טראמפ נופל עם בן לאדן, עובדי הקבלן שוב נעלמים ומה בעצם הבעיה עם לקרוא לילדה לייק ולקבל סטייק מהעבודה?
היועץ הסודי של נתניהו: דנון יודע מה טוב
יש משהו מסולסל מדי, כמעט כמו אונומטופיאה, או יוגורט, ב"דני דנון". הצלצול מזכיר באורח חשוד את שמו של דנידין, הרואה ואינו נראה מספרי הילדים. אולי "דני דנון" הוא בלש משטרה בספר מתח נחות, ואולי הוא בכלל חבר כנסת. להבדיל מהשם המובחן ציפי חוטובלי, שקשה לשכוח, "דני דנון" הוא שם שכיח. אתם בוודאי תוהים איך "דני דנון" קשור לחיים שלכם בכלל. ובכן, "דני דנון" הוא לא סתם חבר כנסת, אלא סגן יו"ר הכנסת, מ"מ יו"ר הקואליציה וגם יו"ר הליכוד העולמי. השבוע הוא קרא לבנימין נתניהו להחיל את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון - זו העצה שהוא העניק לראש הממשלה לקראת נסיעתו לוושינגטון! כן, כדאי לכם לא לזלזל ב"דני דנון". מי שמתעלם מ"דני דנון" הופך בעצמו לחלק מ"דני דנון". במידה כזו או אחרת, כולנו "דני דנון".
יואל אסתרון
יו"ר ההסתדרות מאיים על השר: עיני מאחר את הרכבת
עופר עיני התייצב השבוע במלוא אונו לצדם של עובדי הרכבת שפצחו בשביתה פתאומית והותירו על הרציפים עשרות אלפי נוסעים מתוסכלים וזועמים. בכנס הנדל"ן של "כלכליסט" השבוע הוא הזהיר, אישית, את שר התחבורה שלא ינסה להפריט את הרכבת, אחרת, כך אמר, "תיתקל בי בכל העוצמה". כי עיני הוא מנהיג פועלים אמיתי שטובת העובד עומדת אצלו מעל לכל. אלא שהפעם, כך נראה, כשל יו"ר ההסתדרות בהבנת הנקרא. כלל לא בטוח שבהתנגשות חזיתית בינו לבין שר התחבורה יהיה זה השר כץ שייאלץ להתקפל. התאונות והקרונות שעלו באש, האיחורים הכרוניים וההשבתות המתוכננות והלא מתוכננות, כל אלה השניאו את הרכבת על הציבור. אם הממשלה תביא תוכנית של ממש לשיפור השירות, גם אם מדובר בהפרטה, הציבור יתמוך בה בגדול, גם אם עיני יתייצב נגדה "בכל העוצמה".
גבי קסלר
הורים ישראלים קראו לבתם לייק: לייק איט אור נוט
זוג הורים ישראלים החליט לקרוא לבתם הטרייה "לייק", על שם הכפתור מהפייסבוק, והרשת היתה כמרקחה. בפייסבוק ובטוויטר איחלו הגולשים לשניים בעיקר צורות שונות ומשונות של עיקור, והחגיגה התקשורתית עדיין בעיצומה, עם אזכורים ב־CBS, רויטרס ו"הדיילי מייל". ללא ספק, בני הזוג נגעו בנקודה רגישה, אבל מהי בדיוק? פרט לרצון להתפרסם, נדמה שנחצה כאן גבול. הרי כל המשווקים ומנהלי המדיות החברתיות מנסים יום יום למשוך את הגולשים החוצה מפייסבוק, לדחוק את עשרות מעריצי המותגים לפעילות בעולם האמיתי - ורצוי בקופות. הגבולות בין העולם הוירטואלי לזה שבחוץ הולכים ומיטשטשים, וזה נעשה בכוונה ובהתלהבות. אחת התוצאות, בסופו של דבר, היא ילדה בשם לייק.
מיכל פלד פליישר
השליט של אפל לא חס: ג'ובס עם היד על השלטר
סביב האייפון והאייפד צמחו לאחרונה מאות חברות שמתפרנסות רק מפיתוח אפליקציות ייעודיות. אבל בחודשים האחרונים מתברר שהמודל העסקי הסקסי הזה הוא הימור גדול מאוד. תשאלו את המפתחת של אפליקציה בשם iFlow, שנאלצה לסגור את הפעילות שלה השבוע, כשאפל שינתה את מדיניות התשלומים שלה. "אל תעשו משהו שעלול להכניס הרבה כסף, כי אם תרוויחו הרבה כסף אפל תיקח לכם את זה", אמר מנכ"ל החברה שוב ושוב בראיונות במהלך השבוע. אנדרואיד של גוגל, המתחרה הגדולה, לא יכלה להתפלל לאיש יחסי ציבור טוב יותר.
איתי שמושקוביץ
הטייקון פיטר את עצמו: טראמפ נופל עם בן לאדן
המיליארדר דונלד טראמפ סיים השבוע חודשים של ספקולציות כשהודיע כי לא יתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2012 מטעם המפלגה הרפובליקנית. חוץ מלהפיץ קונספירציות בנוגע למקום הולדתו של אובמה, העמדות הפוליטיות של טראמפ היוו תחרות אפילו לשרה פיילין: נגד הפלות, נגד נישואים חד־מיניים, נגד פיקוח על הפצת כלי נשק, נגד סיוע בינלאומי ובעד החרפת הלחימה בעיראק ובאפגניסטן. למרות הכל, טראמפ זכה לפופולריות עולה ונחשב עד ממש לאחרונה כמתמודד חזק. הקמפיין המבטיח קרס בבת אחת כשאובמה הודיע על חיסולו של בן לאדן, וזכה שוב באהבת הקהל. כל מה שנותר לטראמפ היה לפרוש מההתמודדות רגע לפני שכל הסיפור נהיה מביך. ההיסטוריה עוד תבחן זאת, אבל יש סיכוי לא רע שבמותו הציל בן לאדן את עתידה של אמריקה.
תומר זלצר
שביתת המנקות: עובדי הקבלן לא מאיימים על אף אחד
שבוע סוער פקד אותנו. הסורים עלו על הגדרות, התפרעויות שטפו את עיר הבירה, וראש הממשלה נעמד על הרגליים. בשולי הדברים הקיומיים האלה קרו שני דברים שלא תפסו כותרות: בבאר שבע שבתו ליום אחד עובדות הניקיון של אוניברסיטת בן־גוריון בדרישה לשפר את תנאי ההעסקה שלהן כעובדות קבלן. לעובדות האלה אין את הכוח הפוליטי של ועד עובדי הרכבת, ולכן גם אין שום עופר עיני שייצא להגנתן. רק קומץ סטודנטים שראה בכך מטרה ראויה. בירושלים, בינתיים, דאגו שר הפנים וכנסת ישראל לאשר בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק שקובע, בקיצור נמרץ, כי עובדים זרים בענף הסיעוד לא יוכלו לשנות את האזור הגיאוגרפי של עבודתם. שנאמר, היום אלה העובדים הזרים, מחר יהיו אלה עובדי הקבלן. מי שחושב שישראל צעדה השבוע צעד נוסף אל עבר העבדות מודרנית, אולי אינו רחוק מן המציאות.
שאול אמסטרדמסקי
אברם פוטר מווסטהאם: גרנט נפל על התחת
"מסר לבעלים של ווסטהאם: יש לכם אוהדים מסורים ושחקנים טובים - תמנו מנג'ר ראוי בפעם הבאה". כך סיכם הנרי ווינטר, הפרשן המוביל של "הדיילי טלגרף", את הקדנציה של אברם גרנט בווסטהאם. זו קדנציה שהסתיימה בפיטורים מבישים, מיד אחרי הפסד גורלי. אחרי שירד פעמיים ברציפות לליגת המשנה עם שתי קבוצות שונות, ברור שגרנט פשוט לא מתאים לרמות האלה. מתברר שיש גבול לאן שאתה יכול להגיע עם הלשון בלבד.
אוריאל דסקל
בנמל מתעקשים על הסטייק: האנטריקוט במקומו מונח
אני דווקא ממש בעד עובדי נמל אשדוד - לפחות בכל הנוגע לבונוס הסטייק החודשי שלהם. מה רע כל כך, בעצם, בזה שהם מקבלים ממקום העבודה שלהם שתי ארוחות משפחתיות מפוארות מדי חודש? הכי מעולה: גם בונוס שאפשר אשכרה ליהנות ממנו, גם חיזוק משמעותי לעולם הקולינריה הישראלי. למעשה, זה רעיון כל כך טוב, עד שחבל לבזבז אותו רק על אלף עובדים. במקום לקלקל - הבה נשכפל. אם בנמל מקבלים, אין סיבה שכל הסקטור הציבורי לא יקבל. למי מגיע יותר מחיילי צה"ל? וגם לסקטור הפרטי מגיע, שהרי ידוע שאנחנו אוכלים הכי הרבה חצץ. וגם לתושבי עיירות הפיתוח (גם ככה אין להם מבחר מי יודע מה). והמורים. והרופאים. והעובדים הסוציאליים. יש לי כבר סלוגן - "יש ארוחות חינם". ויפה שעה אחת קודם.
אורן הוברמן
תגובה אחת לכתיבת תגובה