ברבר צדיק: "בעל שליטה בבנק חייב החזקות ריאליות"

סמדר ברבר צדיק, מנכ"ל הבנק הבינלאומי שנשלט על ידי קבוצת פז, התייחסה בפאנל שהתקיים בוועידת שוק ההון של גלובס ו-BDO הנערכת היום (ד') בת"א, לשאלה האם נכון להילחם בריכוזיות ולדרוש הפרדה מהטייקונים של החזקות פיננסיות לצד החזקות ריאליות.

לדבריה, "מי שמחזיק בבנק צריך הון קבוע, כרית ביטחון של בעל שליטה. מאיפה יהיה לבעל שליטה כרית ביטחון מספקת כדי להיות בעל שליטה בבנק? הוא חייב החזקה ריאלית. אחרת לא נוכל למצוא בעלי שליטה שיקנו בנקים. החזקה ריאלית היא מקור להון. אם אנחנו רוצים יציבות במערכת הבנקאית בישראל צריכים בעצם לאפשר לבעלי השליטה הון שמקורו בהחזקה ריאלית".

אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס שבשליטת קבוצת דלק הודה שיש בעייתיות מסויימת בריכוזיות הזו, אך לא חשב שהפיתרון הוא בחיוב של בעלי השליטה למכור אחת מההחזקות, או הריאלית או הפיננסית: "יש פוטנציאל לבעייתיות בין החזקה ריאלית לפיננסית. השאלה האם צריך לפתור את הבעייתיות באמצעות איסור של החזקות כאלה או שיש פתרון אחר.

"אם אני מסתכל על הרגולציה שהולכת ומתגברת, יש בהחלט הסדרה של אותם ניגודי עניינים ואפשר לשפר את מה שנותר לשפר באמצעות חקיקה נוספת ולאו דווקא איסור. התפקיד של הקונגולומרטים הוא להשביח את ההתחזקות שלהם. זה מה שהם יודעים לעשות ולא צריך למנוע את זה מהם. חלק מהביטוחים של קבוצת דלק נמצאים אצל חברת הבת הפניקס אבל חלק אצל אחרים. קבוצת דלק מחלקת את הביטוחים שלה, למשל יונל כהן, מנכ"ל מגדל, מספק את הביטוחים של קבוצת שחר מקבוצת דלק. הוא נתן מחיר יותר טוב".

מנכ"ל מגדל יונל כהן | צילום: אוראל כהן

יונל כהן התייחס לחוק האכיפה המנהלית של רשות ני"ע: "לגבי תאגידים אני חושב שתמיד אפשר היה להטיל עליהם קנסות וגובה הקנסות לא אמור לזעזע תאגיד כזה או אחר וזה לגיטימי לתת קנס לתאגיד שעושה טעות.

"אכיפה מנהלית בישראל, בדרך שהולכת דרך רשות ני"ע ודרך המפקח על הביטוח ביחס לנושאי משרה שמקבלים אחריות אישית, הלכה צעד אחד רחוק מידי. זה עלול להכניס את המנהלים להקטנת סיכונים. תמיד יכולות להיות טעויות. זה יכניס את הגופים לתהליך שיכביד על קבלת החלטות ויקשה על נטילת סיכונים שזה חלק ממהות של גוף. המפתיע באכיפה מנהלית שאי אפשר לבטח או לשפות את המנהלים וכשמסתכלים על זה בעולם, זה קיים רק בישראל ובצרפת.

עידו נויברגר, מנכ"ל משותף בדש איפקס, מודאג מהרגולציה ההולכת ומתגברת: "האנרגיה של הקבוצה שמופנת לרגולציה גדלה משמעותית לעומת מה שהיה לפני שנתיים ושלוש וזה לא מידתי ופוגע בהתנהלות של הגוף. רגולציה היא הוצאות וזמן ניהולי, אנחנו יכולים להשקיע את זה אבל הגופים הקטנים לא ישרדו ויהיו אמצעי עבורנו לגדול באמצעות רכישות.

"הכוונות טובות ואני בעד רגולציה. גם משקיעים ישראלים וגם זרים יעדיפו שוק מפוקח, אבל הקצב שהדברים נעשים וזה שיש כמה רגולטורים שפועלים על שוק מסויים שלאו דווקא מסונכרנים אחד עם השני, יוצר בעיות לא קלות. אני לא רוצה להגזים אבל המטה שלנו מקדיש לטובת רגולציה עשרות אחוזים מהזמן אם לא רוב הזמן וזו נורית אדומה".