מוטי זיסר: "בנק הפועלים לא דוחק אותי אל הקיר"

בנק הפועלים מאיים בנקיטת צעדים משפטיים נגד מוטי זיסר, בעל השליטה באלביט הדמיה. כפי שנחשף באתר "כלכליסט" אתמול, אירופה ישראל - החברה הפרטית של זיסר - לא עמדה בהחזר קרן של 100 מיליון שקל שהיתה אמור לשלם לבנק בחודש מרס, ולא שילמה את החוב עד כה. בנוסף, לא נענה זיסר לדרישת הבנק להגדיל את הבטחונות להלוואה שקיבל. בנק הפועלים הודיע לזיסר כי הוא רואה את הדבר בחומרה, וכי יפעל נגדו באמצעים משפטיים.

המגעים בין זיסר לבנק כבר אינם מתקיימים בצורה ישירה, אלא בין עורכי הדין של הצדדים: עו"ד אלכס הרטמן שמייצג את הפועלים, ועו"ד ליפא מאיר, פרקליטו של זיסר.

ל"כלכליסט" נודע כי מקור החוב בהלוואה שנלקחה לפני 10 שנים. אירופה ישראל קיבלה אז מימון של 225 מיליון דולר מהפועלים לרכישת השליטה באלביט הדמיה, והספיקה להחזיר לבנק 50 מיליון דולר, אך בימי הגאות באמצע העשור

הקודם, לאחר שאלביט הדמיה הגיעה לשווי של 1.6 מיליארד דולר, זיסר נטל חוב של 100 מיליון דולר נוספים.

מדוע החליטו בפועלים לפתוח בצעדים משפטיים נגד זיסר? לכאורה, מדובר בהליך לא מקובל כלפי לקוח בסדר הגודל הזה, המאחר בתשלום בחודשיים. אלא שזיסר לא עמד גם במועד התשלום הקודם, וכפי שפורסם ב"כלכליסט" בדצמבר 2010, הוא פרע החזר של 100 מיליון שקל באיחור, ולאחר התדיינות ממושכת עם הבנק. הפעם החליטו בבנק הפועלים שלא להמתין, ולנקוט בצעדים משפטיים מיידיים נגד זיסר.

אתר "כלכליסט" פירסם את הידיעה אתמול, בלעדית, בשעה 14:48. התגובה היתה מיידית וכואבת. מניית אלביט הדמיה שעד אז נסחרה בירידה של 4%, צנחה במהירות וסיימה את היום בירידה של 17.7%, כששווייה נחתך ב־155 מיליון שקל ונעצר על 723 מיליון שקל בלבד - נמוך יותר ממחיר השפל שבו נסחרה ב־2008. בכך, השלימה אלביט הדמיה קריסה של 52% בתוך שנה.

גם סדרות האג"ח השונות של החברה נפלו אתמול בשיעורים חדים שבין 4.6% ל־11.8%, ונסחרו בתשואות שנתיות לפדיון של 9.5%-11.6%.

לאלביט הדמיה חוב פיננסי כולל של 8.05 מיליארד שקל לעומת נכסים פיננסיים בשווי 2.5 מיליארד שקל בלבד (נכון לסוף 2010). התחייבויות החברה מהוות 80% מסך המאזן, שהסתכם בסוף השנה שעברה ב־10.7 מיליארד שקל.

"אלו עליות ומורדות טבעיות של כל יזם"

"אני לא מתכוון להתייחס למספרים. אירופה ישראל היא חברה פרטית ואין לה קשר לאלביט, שעומדת בפני עצמה", אמר אתמול זיסר ל"כלכליסט". "אני רוצה לומר לכם משהו: אני לקוח של בנק הפועלים כבר 20 שנה. התחלתי את דרכי מכלום. את כל הדברים הגדולים עשיתי עם הבנק הזה ואני מדבר על הון של מאות מיליוני דולרים שהייתי צריך עד שמכרתי את הקניונים. הפועלים היה חלק בלתי נפרד מכל המערכת הזו.

"לכל יזם, כמו גם לי, יש עליות ומורדות במשך 20 שנה. לא תמיד אתה אוהב את מה שהבנק נותן לך, לא תמיד הם אוהבים את מה שאתה נותן להם. אז מה? הפועלים הוא ביתי והוא ימשיך להיות. מערכת היחסים שלנו היא מכובדת וקורקטית, וכל מה שאתה שומע זה שמועות מרושעות. אם הקדוש ברוך הוא ייתן לי בריאות, אהיה לקוח של הבנק עוד 20 שנה".

הפתרון לצניחת האג"ח פלאזה סנטרס ואלביט הדמיה יבצעו רכישה עצמית של אג"ח ב-300 מיליון שקל מנכ"ל אלביט הדמיה: דירקטוריון והנהלת הקבוצה החליטו כי לאור המחיר ההזדמנותי אליו הגיעו אגרות החוב שלנו, המהלך המתבקש והנכון הוא רכישה עצמית של אגרות החוב שהם לוי, תגובה אחתלכתבה המלאה

זיסר מוסיף: "אינני מבין את תגובת המשקיעים למניית אלביט הדמיה משתי סיבות: אחת, מה הקשר בין החברה הפרטית שלי לאלביט? יש הפרדה מוחלטת. בנוסף, אין חברה בארץ שיש לה על את הנכסים שיש לאלביט".

איזה אינטרס יש לבנק לדחוף אותך אל הקיר?

"אף אחד לא הדביק אותי אל הקיר. אם יש מה לפתור, אפתור את זה עם הבנק, אבל אין שום בעיה, וגם אם יש — אלביט לא קשורה לשום דבר. אני לא מוסמך יותר מזה לדבר על החברות הפרטיות. תשאל כל איש עסקים, נושא ההלוואות שלו נידון אל מול הבנק פעם או פעמיים בכל שנה. אין יזם שלא עובר הליך של בקשה לדחיית תשלומים לתקופות שבהן צפוי תזרים טוב יותר".

יש לנו תחושה שבבנק מוטרדים מיכולת ההחזר שלך.

"אני לא חושב שזה המצב, אסביר לך גם למה. אלביט היא חברה ששווה הרבה מאוד כסף: יש לנו מלון בבוקרשט, לדוגמא, עם אלף חדרים, שמכניס 16 מיליון יורו בשנה".

תודה שזו אחת השנים המאתגרות בתולדות אלביט הדמיה.

"לפני 8 שנים היינו כבר בסרט דומה - השקענו תקופה ארוכה במזרח אירופה ונחשבנו לשוטי הכפר. בנינו עוד קניון ועוד קניון, כל הזמן היו הוצאות, ואנשים לא הבינו מה אנחנו עושים. פתאום, אחרי שביצענו את האקזיט הראשון, המניה של אלביט עלתה ב־60%-70% בכל שנה. במשך 8 שנים אנשים התרגלו שזו חברה שנותנת תשואה גבוהה, והפכנו ליקירי הכפר.

"צריך לזכור שזו חברה יזמית, ותמיד יש תקופות שבהן היא יוזמת ועוברת מזירה אחת לשנייה. בתקופות האלה היא משקיעה הרבה מאוד כסף, ולא יכולה להציג את אותן הכנסות שהראתה בחיי היום־יום הרגילים. עכשיו אנחנו נמצאים בתוך תקופה כזו, אבל קרובים לסיומה. עברו שלוש שנים מאז שנכנסנו למיזמים החדשים ואין ספק שהשנה הזו תראו תוצאות.

"מה שאתה רואה עכשיו זו 'עייפות החומר' של משקיעים שמאמינים כי במקומות אחרים ההזדמנויות יותר קורצות, ואפשר לעשות תשואות טובות יותר מאשר במניה שלנו. לכן אתה רואה ירידה במניית אלביט הדמיה, וחש בפחות אהדה, למרות כל הקבלות שיש לנו. אין לי ספק שעד סוף השנה הסנטימנט החיובי יחזור אלינו".

אתה מדבר על המניה, אבל אסור לשכוח גם את האג"ח שלכם, שנסחרות בתשואות גבוהות.

" גם אני הסתכלתי על המסכים ונדהמתי. לדעתי זה מצב זמני, שיימשך רק כמה ימים. "זו חברה - אחת הטובות שיש - ואני מזכיר לך שיש לה 2.4 מיליארד שקל במזומן. אין עוד חברות רבות שעושות מה שאנחנו עושים באותו סדר גודל, שהן כל כך נזילות. קנינו 48 מרכזי קניות בארה"ב עם שותפים, והשנה נפתח שני קניונים בהודו ובפולין.

"הדברים האלה נותנים וייתנו פירות ויכניסים זרם הכנסות לקבוצה. יכול להיות שהיה סנטימנט שלילי, אך אין לי ספק שהמגמה הזו תתהפך בימים הקרובים. אין סיבה שיתייחסו כך לחברה עם מזומנים בסדר הגודל הזה.

רן שטרקמן, מנכ"ל משותף באלביט הדמיה

"ברור שבתקופה הזו אי אפשר לממש נכסים באירופה, אבל יש מקומות שבהם רואים תזוזה. ברומניה קיבלנו לאחרונה מימון לשני פרויקטים: לבניין משרדים גדול, קאזה רדיו, ולמרכז קניות בעיר טימישוארה. כשהמערכת הבנקאית מוכנה לתת מימון לעיר שדה ברומניה, אתה מבין שדברים מתחילים לזוז.

"בפולין אנחנו בונים שני קניונים חדשים, הראשון יפתח באוקטובר והשני בשנה הבאה, ובסרביה פותחים גם קניון, שקיבל כבר מימון. כל הדברים האלה יכולים לייצר מזומנים. בתקופת מעבר בין מימושים לבין בנייה מחדש תמיד חברה כמו שלנו תמיד סובלת. היו לנו שנתיים כאלה עכשיו".

למה החלטתם לקנות עכשיו אג"חים?

"כי השוק ייצר הזדמנות. יש כאן מסר שהחברה נזילה, וכשיש הזדמנות עסקית היא מנצלת אותה, ויש גם מסר שהחברה מאמינה ביכולותיה. אנחנו מתכוונים לקנות אג"ח ב־300 מיליון שקל כי זו באמת חברה חזקה עם עסקים חזקים".

מה היקף האג"ח שרכשתם אתמול?

"לפחות 50—60 מיליון שקל".

ולמרות זאת האג"ח המשיך לרדת.

"אני לא רוצה להתווכח עם השוק. זה גם פחות חשוב לי, כיוון שאני יודע שהחברה מצויינת. אין לנו מה להסתיר. אנחנו יודעים אילו פרויקטים יש לנו ואילו דברים טובים הולכים לקרות. החובה שלי כמנהל היא להביא בסוף תוצאות טובות. אני 20 שנה בעולם העסקים, תראה את הדברים שעשיתי בארץ, ושעשיתי בעולם. ברוך השם, לא 'דפקתי' אף פעם פרוייקט, ומי שהיה איתנו לאורך השנים עשה טוב.

"לפעמים אתה מקבל כתף קרה משוק ההון, אבל לא צריך לכעוס, אלא לקבל זאת בהבנה. הרבה שנים טובות לפנינו, והציבור ימשיך ליהנות מאיתנו. מי שיש לו חזון נשאר, ומי שעצבני קצת, מוכר. לא קרה שום דבר".

"השוק חי משמועות, אך האמת תגבר"

אז איך נוצר משבר האמון הזה בינך לבין השוק?

"אני לא רואה בזה משבר אמון. זה עייפות חומר של משקיעים. מי שימכור יצטער על זה מאוד".

בפסגות מעריכים שהחברה שלך בקשיים גדולים. הם נתנו הוראת מכירה פנימית לניירות שהחזיקו.

"איך הם יכולים לומר שהחברה בקשיים? רק הקניונים שלנו בארה"ב שווים 105 מיליון דולר. אני לא בטוח שבפסגות חושבים ככה. אנחנו בקשר כל הזמן עם שוק ההון".

ומה אתה שומע?

"שיש עצבנות. שוק ההון חי משמועות, אין לי הסבר אחר לזה. שום דבר הגיוני לא היה צריך לפגוע באיגרות החוב שלנו. אני אומר לך באחריות: על ציר הזמן, בשלב מסויים, האמת תמיד גוברת על כל דבר אחר, וזה מה שיקרה".

יש לך מחשבות לממש את זרוע הביומד שלך, אלביט מדיקל, או את החברה־הבת שלה, אינסייטק?

"אני יכול להבטיח דבר אחד: השנה תהיה באינסייטק פריצה מאוד גדולה, חד משמעית. החברה לא תעשה את זה בעצמה, אלא עם שותף אסטרטגי, ואז לכל מי שמסתכל על המחיר של אלביט, הוא ייראה לו מצחיק".

אמרת כבר לפני 5 שנים שתנפיק אינסייטק במיליארד דולר.

"קח חברה כמו פיליפס, שהיא בין שלוש הגדולות בעולם, שמשקיעה בטכנולוגיה דומה כ־300 מיליון דולר, ומודה בגלוי שלא הגיעה אפילו ל־20%—30% מהיכולות שאינסייטק פיתחה בעשור האחרון. ג'נרל אלקטריק היא עדיין שותפה, ויש עוד שותפות פוטנציאליות נוספות. בתוך כמה שנים כ־50% מהפעילות בחדרי הניתוח תתבצע באמצעים לא פולשניים - ואינסייטק היא הראשונה שהחלה בטיפולים לא פולשניים בסרטן.

"כדי למסחר את אינסייטק צריך להביא חברה שיש לה אלפי סוכנים בכל העולם, שותף אסטרטגי, ובזה אנו עוסקים בשנה האחרונה. אני אומר לך שזה יקרה כבר השנה. החברה תתחיל למכור בקצב אחר לגמרי. זו חברה שצריכה להגיע למכירות של מיליארדי דולרים בשנה. יש לה תשע אפליקציות, מטיפול בסרטן עצמות ופרוסטטה ועד לנוירורולוגיה, הפרעות תפקוד, גידולים במוח, וסטרוק (שבץ). זה שוק של מיליארדי דולרים, ובשנה האחרונה החברה עשתה התקדמות משמעותית בקבלת אישורים".

יש מועמדים שמדברים איתכם?

"הרבה מדברים על אפשרויות שונות של השקעה - תמלוגים או רכישת נתח בחברה. יש לנו הצעות מכל המיגוונים. אתן לך דוגמה של חברה בשם אינטואיטיב סרג'יקל, חברה שהחלה כסטארט אפ באותה תקופה של אינסייטק וייצרה את רובוט דה וינצ'י, מוצר פולשני במידה מסויימת. אנחנו עושים אותם דברים כמוהם, בלי לפלוש לגוף. החברה שלהם שווה 11 מיליארד דולר בוול סטריט ומוכרת ב־900 מיליון דולר, והיא המודל שלנו".

"אני לא כועס, רק עצוב על איבוד הסבלנות"

עוד מוסיף זיסר: "החוב של אלביט פרוס ל־15 שנה, ובשנה צריכה להחזיר 250 מיליון שקל. אנחנו מממשים, ועומדים לקבל הכנסות גדולות מארה"ב. אלביט היא באמת חברה בריאה. אותו תהליך שקרה לפני 8 שנים, כשכולם בעטו לנו בראש ואחר כך נהנו, מתרחש שוב עכשיו, גם בתחום הרפואי וגם בנדל"ן. אני לא כועס, אלא עצוב על כך שאנשים מאבדים סבלנות.

"אלביט זו נושאת מטוסים גדולה, ובתקופות שבה אתה צריך אוויר, יש חלק שנותנים לך, ויש כאלה שמחליטים שלא.

"אפשר להתווכח אם ארנה הוא קניון טוב או לא, אבל אתה לא יכול להתווכח שהוא נמכר ב־145 מיליון דולר. אז פתאום כולם אמרו, 'הלו, הוא הביא שם הרבה כסף' אחרי שאמרו שהוא מפסיד שם".

בהודו העסקים לא נראים כל כך מעודדים, התחלת לצאת משם.

"זה בכלל לא נכון. החלטנו לצאת מבניית בתי חולים בהודו, ובמקום זאת להיכנס לבתי חולים קיימים. הבנו שבנייה של בית חולים תקח 9 שנים. עצרנו ושינינו כיוון חרי השקעה לא גדולה. חוץ מזה אנו מושקעים שם בנדל"ן במאות מיליוני דולרים.

"אנו עומדים לפתוח את הקניון הכי יפה בפונה, הודו, בהשקעה של 86 מיליון דולר, קניון של 46 אלף מ"ר, בספטמבר, ויש לנו שני פרוייקטים למגורים, בצ'נאי ובנגגלור, שיחלו בבניה עוד השנה.

"בכל פעם שהולכים להשקעה במדינה חדשה אי אפשר לצפות לזבנג וגמרנו. אתה צריך להיטמע במקום, ללמוד את המערכת, את המיסים, זה לוקח 4-5 שנים. בהונגריה לקח לי 6 שנים עד שמכרתי את הקניון הראשון. בהודו אנחנו כבר נמצאים 5 שנים.

"2009 היתה השנה של עין הסערה מבחינתנו, כשהשקענו הרבה וגבינו מעט. 2010 היתה טובה ו־2011 תהיה עוד יותר טובה, כשהפרויקטים בארה"ב יבואו לידי ביטוי. היום בארה"ב אתה יכול גם לקבל מימון לכל עיסקה. יש לנו 105 מיליון דולר שמושקעים שם בקניונים, ונקנה עוד השנה.

"קח גם את קרן הריט האוסטרלי שנכנסנו אליה. את המניות הראשונות בה רכשנו ב־15 סנט, ואת רוב המניות ב־40—50 סנט למניה. היום המניה שווה כבר 90 סנט".