איך מודדים את הסיכון

חברת מורנינגסטאר נעזרת במדד סיכון ייחודי אשר פועל באופן שונה ממדדי הסיכון המסורתיים יותר כדוגמת הבטא וסטיית התקן. מתודת מורנינגסטאר "מענישה" סיכון גבוה (תנודתיות) ומתגמלת תשואה גבוהה בכל מצב. שיטת חישוב הסיכון יוצאת מנקודת הנחה כי הפחד הגדול ביותר של משקיעים הוא להפסיד כסף, כאשר הפסד מוגדר כביצועי חסר ביחס לתשואה חסרת סיכון (תשואה פחותה מתשואת המק"מ). לכן, מדד הסיכון של מורנינגסטאר מתמקד רק בסיכון להפסדים.

• סיכון מורנינגסטאר: חישוב פרמטר הסיכון של קרן מתבצע על ידי חיבור כל התשואות החודשיות העודפות והחסרות של הקרנות בקטגוריה וחילוק במספר החודשים. המספר שמתקבל הנו ממוצע הסיכון של הקטגוריה, ומולו כל קרן נמדדת. ככל שהמספר נמוך יותר, הסיכון נמוך יותר.
  

• תשואת מורנינגסטאר: תשואה זו הנה תשואה עודפת בניכוי עלויות נוספות (כגון שיעור הוספה) ותשואת המק"מ. השימוש בתשואה עודפת במקום בתשואה גולמית מבוסס על ההנחה כי קרן צריכה להיות מתוגמלת רק על יכולתה להניב יותר מאשר תשואת המק"מ, שבעיקרה הנה תשואה חסרת סיכון. התשואה נמדדת בהשוואה למדד המק"מ או בהשוואה לממוצע התשואה של הקבוצה - הגבוה מביניהם.
  

• תשואה מתואמת סיכון: התשואה מתקבלת באמצעות הפחתת תשואת מורנינגסטאר בפרמטר הסיכון. התוצאה הנה ייצוג מדויק של תשואת הנכס המתחשב ברמת הסיכון שלו. תשואה מתואמת סיכון, על פי מורנינגסטאר, מהווה מדד חשוב ביותר לקביעת טיב הניהול של הקרן משום שבראייה ארוכת טווח של שלוש שנים אחורה, המשקיע יכול לשפוט את היקף הסיכון שנדרש לשם השגת התשואה הכוללת. התמקדות בתוצאה הסופית בלבד (התשואה הגולמית) אינה משקפת את הסיכון שנלקח.