דו"ח טכנולוגי: קוראי ספרים דיגיטליים? הקוראות אוהבות את זה

כשאתה הולך אל האשה - אל תשכח את הנוק

הקורא הכבד של ספרים דיגיטליים, אומרים נתונים חדשים, הוא בעצם קוראת. או ליתר דיוק, אשה בת 44 שמעדיפה רומנים ומשקיעה יותר כסף ברכישת ספרים מאשר בעבר, ושקוראת את הספר שלה על מכשיר ייעודי, לעיתים קרובות "נוק" של בארנז אנד נובל.

נשים מהוות כיום 66% מכלל קוראי הספרים הדיגיטליים, בעוד שב-2009 הן עדיין היוו מיעוט של 49%. קוראים "כבדים" מהווים כ-18% מכלל רוכשי הספרים הדיגיטליים, אבל הם קונים את רוב הספרים. טאבלטים, מצד שני, הם בעיקר צעצוע של גברים (56%). מכירות ספרים דיגיטליים מהוות בינתיים רק 11% מכלל המכירות של ספרים, אבל כפי שאפשר ללמוד מההודעה האחרונה בנושא של אמזון, המצב משתנה במהירות.

הנוק הצבעוני, במיוחד, הוא להיט בקרב נשים, כפי שגילו להפתעתם מו"לים של מגזינים. האייפד אולי לא יציל את המגזינים, אבל הנוק הצבעוני, שממצב את עצמו בין קורא ספרים שגרתי לבית טאבלט, הוא הפתעה נעימה מאוד מבחינת מגזיני הנשים. מאז נובמבר, הנוק מכר יותר ממיליון וחצי עותקים של מגזינים, או מנויים למגזינים.

הנוק כל כך מצליח, למעשה, עד שלפחות קבוצת משקיעים אחת רוצה לקנות את בארנס אנד נובל רק בשבילו, כי היא משוכנעת שהוא הולך לנצח ושהאפליקציה שלו תהפוך למועדפת על כל מי שקורא ספרים באמצעות טאבלטים. ג'ף בזוס ואמזון, מאחוריכם.

אפל: אנחנו מחויבים למפתחים שלנו. בערך

 

כשבוע לאחר שטרול הפטנטים לודסיס העלה את המפתחים של אפל על ראש שמחתו ותבע להם את הצורה, ומספר ימים לאחר שהמפתחים פתחו בחרם על אפל ששמרה על שתיקה, טרחה החברה לפקוח עין עצלנית ולהתייחס לנושא.

בניגוד למקרים אחרים, שבהם מישהו שהיה מאיים על פטנט של אפל היה זוכה מיד לתביעה נגדית, אפל הודיעה שהיא דוחה בכל לשון את הפעולות של לודסיס, והיא מבקשת מלודסיס להתנהג יפה ולמשוך את התביעות שלה נגד המפתחים. מה חסר פה? נכון, התחייבות חד משמעית לעמוד לצידם של המפתחים בבית המשפט ולסייע להם תקציבית.

אפל מצהירה שהעובדה שהיא רכשה רשיון מלודסיס אומרת שהיא יכולה להעניק אותו גם למשתמשיה, כפי שעשתה, טענה שלודסיס לא מקבלת: בבלוג שלה כתבה החברה שהרשיונות שעבורם שילמה אפל לא מרשים לה "לפזר אבק פיות" על המפתחים שלה ולהעניק אותם גם לה.

אבל אפילו אם אפל אכן תתייצב לצידם של המפתחים בבית המשפט, ואפילו אם היא תפצה אותם על הוצאותיהם,זה לא יחסוך מהמפתחים את הטרטור: אנשים שבסך הכל רצו ליצור אפליקציה יצטרכו להגירר לשיחות ארוכות עם עוכרי דין, ואם לודסיס תתבע אותם באיזה חור - הם יצטרכו לגרור את עצמם לשם. מזרח טקסס היא מקום מועדף בהקשר הזה, ועל טקסס כבר אמר הגנרל שרמן שאם היה מחזיק בבעלותו אותה ואת הגיהנום, הוא היה משכיר את טקסס ועובר לגור בגיהנום. בקיצור, אם גם קודם זה לא היה תענוג גדול לעבוד בשביל חשבון הבנק של סטיב ג'ובס, עכשיו זה עוד פחות.

I can has news

בן הו הוא יזם רשת מצליח, שידוע בעיקר בזכות אתר הלולקאטס I can has cheeseburger?, אחת הסיבות העיקריות לקיטורים על כך ש"כל מה שיש ברשת זה חתולים ופורנו". עכשיו הוא מפנה את תשומת ליבו לאתרי חדשות: הוא רוצה לארגן אותם מחדש, ומתלונן על כך שהאתרים כיום מציגים חדשות "כמו ב-1899".

הפרויקט של הו, שמכונה "מובי דיק", אמור לארגן מחדש את האופן שבו אנחנו חווים חדשות, כאשר השינוי העיקרי יהיה הצגה של מידע עדכני, בסגנון RSS או רשתות חברתיות: כרגע רוב אתרי החדשות בנויים בשכבות, וכתבות עוברות מדי פעם שכתוב, שמוסיף מידע שלא היה קיים שם קודם ומערב אותו עם מידע קיים. זה נפוץ במיוחד במסיבות עיתונאים דרמטיות, או להבדיל בפיגועים: הידיעה הראשונית עוברת עדכונים במשך שעות.

על פי החזון של הו, אתרי החדשות יציגו למשתמש קודם כל את החומר שהוא לא ראה קודם לכן, והוא יוכל לציין חלקים מידיעות חדשותיות ככאלה שכבר קרא. כמו כן, הפורמט יציג את אתרי החדשות השונים זה בצד זה, והקוראים יוכלו לדרג את אמינותם. הפרויקט, שנמצא בשלבים ראשוניים, מזמין את עזרת הציבור.

הקץ ל-Jpeg?

 

מקלדת ה-Qwerty, שרובנו מקלידים באמצעותה, מבוססת על מקלדות של מכונות כתיבה של המאה ה-19. מטרתן של אותן מקלדות היתה להאט את מהירות הכתיבה של המשתמש, כדי שהסלילים של מכונת הכתיבה לא יסתבכו זה בזה. באופן דומה, הרבה מאוד דברים בעולם הטכנולוגיה מבוססים על מצב דברים שפשוט לא רלבנטי לימינו.

אחת הדוגמאות הבולטות היא פורמט כיווץ התמונות המקובל, Jpeg, ששולט בתמונות המופיעו ברשת. הוועדה שהתחילה לדון בג'ייפג התכנסה ב-1986 ויצרה את התקן שלה ב-1992. כלומר, לפני כמעט 20 שנה.

הרבה השתנה מאז, הן מבחינת הצילום הדיגיטלי והן מבחינת יכולות הדחיסה, אבל ג'ייפג לא השתנה הרבה. בסוף 2010 החליטה גוגל לעשות משהו בנידון: היא פתחה את הקוד של WebP, פורמט שיכול להקטין את גודלן של התמונות ב-40%, ולהקל על הפצתן.

השבוע עשתה גוגל צעד נוסף במאמציה להוציא את ג'ייפג לגמלאות: הדפדפן כרום ושירות התמונות פיקאסה החלו לתמוך ב-WebP. בקרוב התמיכה בפורמט החדש תגיע גם ל-App Engine, ענן הפיתוח של גוגל. הדפדפן אופרה כבר תומך בו, אבל שאר הדפדפנים - של מיקרוסופט, מוזילה ואפל - עדיין לא. במילים אחרות, גסיסתו של ג'ייפג צפויה להיות ארוכה.

קצרצרים

 

אחרי ההיסטריה הגדולה, המשקיעים מתחילים לקבל שכל: מניית לינקדאין ננעלה אתמול בירידה 8.3%, אחרי שהיא כבר צנחה ביותר מעשרה אחוזים והתאוששה קלות. האמת, סביר לגמרי: לינקדאין הצליחה להשיג רווח של 15 מיליון דולר ב-2010, שזה נחמד בלי שום ספק אבל לא מצריך הערכת שווי של אלוהים יודע כמה מיליארדים. בעיה נוספת של לינקדאין: מדובר באתר לקורות חיים. חלק ניכר מהמשתמשים לא נכנס אליו שוב ושוב, אלא אם מפטרים אותם או משהו. כרבע ממשתמשי לינקדאין לא נכנסו לפרופיל שלהם ברבעון הראשון של 2011.

הצרות של סוני מסרבות להיגמר: לא רק שהחברה נאלצה לרשום הפסד של כמה מיליארדים עקב רעידת האדמה והצונאמי ביפן, אתר המוזיקה שלה ביוון נפרץ, וההאקר פירסם את פרטיהם של המשתמשים. מה שרק מזכיר לנו למה לרוב ילדי המרתפים האלה אין יכולת לתקשר עם בני אדם מן השורה: רובנו כבר הבנו לפני שבוע שהבדיחה מיצתה את עצמה.  

טוויטר שברה עוד חומה: אחרי שהגולשים הבריטים מרדו בצו איסור הפרסום הגורף על שמו של כדורגלן שנמצא בהליכים משפטיים, המהלך נשא פרי כאשר חברי פרלמנט ציינו בדיונים את שמו של הכדורגלן, כיוון שלדבריהם החוק הגיע לנקודת האבסורד. מאחר שחברי פרלמנט נהנים מחסינות, ולעיתונים מותר לצטט - לתועלת הציבור - את מה שאומרים חברי פרלמנט במסגרת תפקידם, הצו מת לכל דבר ועניין. אפילו ראש הממשלה קמרון אמר שהוא, "כמו כולם", יודע במי מדובר, קרי ברייאן גיגס. כל העסק שבר שיאים של גיחוך, כאשר העניין הבריטי בפרשה הכניס את גיגס - זמנית - לרשימת הנושאים הלוהטים של טוויטר.

בריטי בולט שלא מתרשם מטוויטר הוא סר טים ברנרז לי, ממציא הרשת כפי שאנו מכירים אותה.לדבריו, טוויטר היא מדיום "שאי אפשר לנהל בו דיון שקול": הקיצור שהשירות כופה על משתמשיו מאלץ אותם להקצין את האופן שבו הם מבטאים את עמדותיהם, ועל כן הוא כלי של קיצונים ולא של מתונים.

ולידיעה אחרונה מהממלכה המאוחדת: רוב העולם התוודע לקיומה של הנסיכה ביאטריס רק כאשר הפכה למם בזכות הכובע המשונה שחבשה בחתונה המלכותית. עכשיו ביאטריס מכרה את הכובע במכירה פומבית, ולא מעט בזכות המם הצליחה לגרוף תמורתו יותר מ-130 אלף דולר. ביאטריס יצאה נסיכה ותרמה את הכסף לשתי מטרות טובות, תוך שהיא מאחלת לרוכשת "שתיהנה ממנו כפי שאני נהניתי". נו, אז תופעת רשת מסוגלת להביא גם לתוצאות חיוביות.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"