בשעה לא טובה

לא היה יכול להיות משחק אטרקטיבי יותר בגמר גביע המדינה. מכבי חיפה נגד הפועל תל אביב, כשהשתיים מסיימות את העונה בטעם של תחרות, אחרי ששיטת הקיזוז הזוועתית שוב החמיצה את טעם המשחקים האחרונים בליגה.

אצטדיון רמת גן יהיה מלא הערב, ובערוץ 10 המשדר את המשחק מ־21:00 ייהנו מרייטינג נאה - זה בטוח. ואולם, השידור המאוחר ביום חול פוגע בצופים פוטנציאליים רבים.

במקרה הטוב צפוי המשחק להסתיים ב־22:30, ואם ילד מחיפה שבא למשחק עצמו ירצה להישאר לטקס הענקת הגביע המרגש, הוא ייאלץ לצאת מהאצטדיון באזור השעה 23:30 ולהגיע הביתה הרבה אחרי חצות. ולמחרת עוד להגיע לבית הספר.

זה חוסר רגישות נפוץ בכדורגל הישראלי לאנקדוטות הקטנות האלה.

אוהדי כדורגל רבים לא לוקחים את הילדים שלהם למשחקי ליגה אבל רוצים להיות שותפים לחוויה כמוגמר הגביע. והם רוצים להביא גם את הילדים שלהם, שלעתים בני פחות מ־10. רבים מהם נאלצו לוותר על התענוג היום בגלל השעה. ואלה לא רק אוהדים רגילים. אני מכיר בכירים בחברות ציבוריות ובבתי השקעות בשוק ההון שוויתרו על המשחק בגלל השעה המאוחרת. והם אלו שצריך לקרב אותם למשחק, כי הפוטנציאל של ההכנסות מהם לכדורגל הרבה יותר גדול מאשר מחיר כרטיס הכניסה.

דוברת ההתאחדות נימקה את ההחלטה לשבץ את המשחק ביום רביעי בשעה המדוברת בכך ש"בהתאם להסכם שנחתם עם הזכיין, יש לו זכות לבקש את השעה הנוחה לו לשידור, והיא מאושרת על ידינו אם היא במסגרת ההיגיון. גם משחקי ליגת האלופות, כולל הגמר, מתחילים בשעה 20:45 שעון אירופה".

עם זאת, באירופה יש אילוץ של שידור המשחק לעשרות מדינות, שבהן השעות שונות והרגלי תרבות הספורט אינם אחידים. בישראל אפשר לצפות מההתאחדות להיות קצת יותר עקשנית מול הטלוויזיה. הרי בערוץ 10 לא יוותרו בקלות על משחק כזה, והשעה 19:00 היא שעה מספיק טובה - הרייטינג יישאר אותו רייטינג, ומספר רב יותר של צופים צעירים יוכל ליהנות גם מהמשחק.