צילום: אריאל בשור
אבא הורה לשומר הדרוזי לירות לתוך הבאר ואז הודיע: "חיסלנו את השד שבתוך הבאר, הפועלים יכולים לחזור לעבוד"
יוסי פרשקובסקי, מנכ"ל פרשקובסקי השקעות ובניין: "אבא היה מעיר אותנו בחמש לבציר. מי שלא קם ספג סנקציות, אבל לאכזב את אבא כבר היה שוט גדול עבורנו"
נולדתי ב־1963 בראשון לציון לארנון ועדנה פרשקובסקי. סבא רבא שלי עלה בסוף המאה ה־19 בעליית הביל"ויים מאודסה, והמשפחה התיישבה ברחוב אחד העם, הרחוב השני בראשון לציון, כך שהילדים שלי הם דור חמישי בעיר. סבי היה חקלאי שסחר בקרקעות, ולאבי היו פרדסים וכרמים באזור ראשון ובאזור ענבה, והוא היה הכורם הפרטי הגדול בארץ. לכן אנחנו מאוד גאים בשם המשפחה. יש ענפים של המשפחה שעִברתו לפורת (אורי פורת הוא הבן של דודי עזריה פורת), אבל אנחנו שומרים על השם באדיקות, אף שהוא קשה להגייה.
"בכל חופש גדול, בתקופת הבציר, אבא העיר אותי בחמש בבוקר לצאת איתו לבציר ואחי שרון כבר עמד מוכן ליד הדלת. מי שלא קם ספג סנקציות, אבל לא היה צריך אותן כי לאכזב את אבא כבר היה שוט גדול עבורנו. ואז, ביום בהיר אחד, כשהגענו למצב שליקב לא היה כסף לשלם לחקלאים על הענבים, אבא החליט שזה הזמן לעשות סוויץ' ולעבור לענף הבנייה. הפרויקט הראשון שלו היה 22 קוטג'ים שנבנו על קרקע חקלאית שהופשרה בראשון לציון.
"אחד הזיכרונות החזקים שלי הוא מגיל 16. באנו לכרם, והפועלים הערבים שבצרו את הענבים לא הסכימו להמשיך לעבוד בטענה ש'יש שד בבאר שליד הכרם'. אבא לא התווכח אלא קרא לשומר הדרוזי ואמר: "שד? אני אראה לו מה זה!", וביקש מהשומר לרדת ולירות בתוך הבאר. אחר כך אבא פנה לפועלים ואמר להם בערבית: 'קטלהו', שזה בעצם: 'זהו, חיסלנו את השד', והם חזרו לעבוד בשמחה, מבסוטים. היו לו רעיונות יצירתיים ביותר, אני עמדתי לידו והייתי בשוק מהצורה שבה הוא פתר את הבעיה.
"אבא למד בבית ספר חקלאי בפרדס חנה עד גיל 16. כל החקלאים של ראשון שלחו את ילדיהם לפרדס חנה. זה היה ה'ייל' או ה'הרווארד' של ראשון. אחרי גיל 16 הוא הלך לעבוד בכרם עם סבא שלי, אבל לנו הוא תמיד אמר: 'תרכשו השכלה, הכסף הגדול בא מהראש ולא מהידיים'.
"כמה שאבא היה איש עבודה, חרוץ ובלתי מתפשר, הוא גם היה הבליין הכי גדול, אהב מסיבות, ריקודים, גם אם לפעמים ישן רק שעתיים בלילה בגלל זה. אמא שלי היא אשה שאוהבת את החיים וממנה אבא למד איך לחיות. אמא היא זאת שדחפה אותנו תמיד לעשות דברים מהנים, היא תמיד אמרה: 'החיים קצרים, תיהנו מהם. כסף לא לוקחים לקבר'. היום אנחנו עובדים קשה אבל גם למדנו ליהנות. היום כבר לא צריך לדחוף אותנו לזה".
4 תגובות לכתיבת תגובה