הון אנושי: באנגלית הוא נשמע יותר טוב
מפגש לשכת המסחר ישראל־אמריקה בבית שגריר ארצות הברית השבוע מלמד: רוב אנשי העסקים הישראלים נגד ביבי. האמריקאים דווקא בעדו
ביבי, אובמה, אובמה, ביבי - איזו מתיחות היתה בין שני אלה במסיבת העיתונאים. זה היה עימות מנומס, דיפלומטי, אבל עימות. דו־קרב בין שתי מדינות בשידור חי. יומיים אחר כך אני בדשא מול הים אצל השגריר האמריקאי בהרצליה פיתוח, בטקס חלוקת תעודות הוקרה של לשכת המסחר ישראל־אמריקה, שעתיים אחרי הנאום "המרוכך" שנשא אובמה מול ועדת איפא"ק. מרוכך? תלוי את מי שואלים.
תמר גיא, מנכ"לית לשכת המסחר, אמרה: "הנאום של אובמה היה מאוד מעודד. כל חששותינו נעלמו", אבל משה ארנס, כיום יו"ר קרן ההון סיכון תעוזה, אמר: "לא ריכוך ולא נעליים. הוא דבק בקווי 67', שזה אסון מבחינתנו. אני תומך באסטרטגיה של ביבי. מעולם לא היה נשיא אמריקאי שהתבטא בצורה כזאת. חישקו אותנו ועשו לנו אמבוש". אמרתי לו שהמילה "לחשק" יצאה מהלקסיקון קצת אחרי ימיו העליזים בשביעיות של הליכוד, והלכתי לבקש תגובה מדייב ברנט, ממלא מקום השגריר, שהצטרף לנסיעתו של נתניהו לוושינגטון. ברנט אמר בצער: "חבל שאתם לא מבינים שמה שאובמה עושה הוא הדבר הכי טוב שיכולתם לקבל מאיתנו. הוא עומד על רגליו האחוריות כדי למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית".
אחרי הקוקטייל הגיעה שעת ארוחת הערב וחלוקת הפרסים. עופרה שטראוס, שאמורה להחליף בחודש הבא את חמי פרס כיו"ר לשכת המסחר, לא הגיעה לאירוע, מה שיצר מבוכה קלה אצל המארחים. רמי שביט, שבא לקבל את הפרס לאופיס דיפו שבבעלותו, אמר: "הגיע הזמן שאקבל קצת כסף מהאמריקאים אחרי המיליונים שאני שופך עליהם". אמרתי לו שכדאי שיסגור כפתור בחולצה לפני שיעלה לקבל כסף מהאמריקאים. ליד הבריכה הוא פגש את יאיר סרוסי, שהגיע לאירוע בחברת אירית איזקסון ולילך אשר טופילסקי, שממונה על החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים. אחרי שהחליפו ביניהם כמה דאחקות, תפס שביט את אשר והתכוון לזרוק אותה לבריכה. הבטחתי שאעשה מזה עניין גדול אם הוא באמת יפיל אותה למים. אחר כך דיברתי עם סרוסי על אובמה. בכל זאת, זו לא קייטנה פה. "אני חושב שמה שאובמה אמר לא כל כך בעייתי", אמר, "ביבי קצת מגזים". איכשהו נדמה לי שרוב בכירי הקהילה העסקית מסכימים איתו, כי ביום שישי הייתי באירוע של טייקון הטבק החיפאי אייל דוידס, ורוב הבכירים שהגיעו אליו היו גם הם בדעה שביבי טועה. אפילו זכי רכיב, שהיה לדקה אחת מו"ל חשוב בישראל, אמר: "אני חושב שביבי טועה. כמו"ל, הייתי בעד קידום השלום וקידום עתיד המזרח התיכון. בינתיים אני לא עושה עסקים בישראל, ובמקום זה רכשתי חברת סלולר גדולה בברזיל". אמרתי לו שגם זה סוג של נחמה.
בין מקבלי הפרסים היתה גם גיוון אימג'ינג, שבראש הדירקטוריון שלה עומד ישראל מקוב. מקוב, שהיה במצב רוח טוב, אמר שהוא מוכן לתת לי לבלוע פעם את ההמצאה שלו - מצלמה זעירה הנתונה בתוך קפסולה - "ואז אוכל לראות מה באמת נמצא בתוכך". אמרתי שחוץ מחומוס והרבה שמפניה אין שם מה למצוא. בסיום הארוחה תפסתי שיחה עם המיליארדר אלפרד מאן, שזכה באות הוקרה על תרומה של 100 מיליון דולר לטכניון, ושאלתי אותו אם הוא חושב שביבי פועל נכון. "אובמה איבד אותי ואת הכסף שלי", אמר. "אני לא אתמוך בו יותר, וגם הרבה יהודים יעשו כמוני". אמרתי לו שהקהילה
העסקית מאוד לא מרוצה מהמצב המדיני ומהנהגתו של ביבי, וסיפרתי לו על הפורום שהקים עידן עופר לקידום השלום עם הפלסטינים. "מי זה עידן עופר?", שאל מאן, "אף פעם לא שמעתי עליו, וזה כנראה אומר שהוא לא כל כך חשוב. ולקהילה העסקית שלכם אין כסף כמו שלנו, העשירים באמריקה, יש. ואנחנו תומכים בביבי. פגשתי אותו והתרשמתי שהוא המנהיג המתאים ביותר לישראל". אמרתי לו: "עכשיו אני מבין למה ביבי עושה מה שהוא רוצה ולא שם על הקהילה העסקית, כי יש לו אתכם", ומאן אמר, "זה נכון, אתה צודק מאוד".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה