פוקוס על מערכת הבריאות: כשמשרד האוצר מזלזל בקיום בכבוד

משרד האוצר צפוי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לביטול המכרז לשירותי סיעוד לקשישים. זאת לאחר שבית המשפט קבע כי המכרז שפרסמה המדינה ב־2007, לאספקת שירותי אשפוז סיעודיים, לוקה בחוסר סבירות כה קיצוני שיש לבטלו. עם זאת, השופטת מיכל אגמון־גונן קבעה כי המוסדות שכבר זכו במכרז ימשיכו בפעילותם מול המדינה עד לתוצאות המכרז החדש.

"התנהלות המדינה ותחשיב הנתונים שהציגה בחוות דעתה לגבי אופן קביעת תעריף יום אשפוז סיעודי במכרז מעלים חשש כבד כי התעריף לא נקבע על סמך תשתית עובדתית ראויה ומספקת, ואינו משקף את המחירים והעלויות נכון למועד פרסום המכרז", כתבה השופטת בפסיקתה.

"אין דבר כזה שלא בדקנו את העלויות באופן יסודי", אמר אתמול גורם במשרד האוצר ל"כלכליסט". "עשינו בדיקה מקיפה, החל מעלויות התקורה והשוטפות של מוסדות האשפוז עד לעלויות הפרוצדורות הרפואיות, ושכרנו חברת ייעוץ שתעשה גם היא תחשיבים. היא בחנה שוב אם התעריפים שהיו בפיילוט מתאימים למכרז הארצי ותיקנה בהתאם. אם המכרז היה כה לא כלכלי, מדוע נכנסו אליו 28 מוסדות אשפוז חדשים שהיו צריכים להשקיע כספים בבניית תשתית?".

בפסק הדין כתבה השופטת כי להחלטתה הובילו שתי טענות מרכזיות. הראשונה היא כי המדינה בחרה להשתמש בזכותה שלא לפרסם את פירוט התמחיר שביצעה, שקבע את התעריף האחיד במכרז, ולכן אין לדעת אם הוכנס רווח סביר למוסדות האשפוז - מה שעלול להביא לקיצוץ השירותים לקשיש. מדוע סירבה המדינה לחשוף את התמחיר? לדברי הגורם באוצר, "לא רצינו לחשוף אותו כי הוא היה נושא לפופוליזם. על כל תעריף אפשר להתווכח".

כמות כוח האדם הוכפלה, התמחור נותר אותו דבר (המצולם אינו קשור לכתבה) | צילום: אביגיל עוזי וטל שחר

"השופטת עשתה טעות"

במהלך הדיונים בעתירה, שהגישו 17 מוסדות אשפוז סיעודיים נגד המכרז, בייצוגם של עו"ד אילן שביט וירון סילבר ממשרד שביט, בר־און, גלאון, צין, יגור ושות', כתבה השופטת כי המדינה לא ביצעה תחשיב מסודר לגבי התעריף הראוי ליום אשפוז. למעשה בתמחיר שהגישה לבסוף המדינה לבית המשפט הודתה המדינה שבמכרז - שפורסם ב־2007 - היא התייחסה למחירים שהיו נכונים ל־2005, ורק עתה עדכנה את התעריפים כך שיתאימו למחירים ב־2009. בארבע השנים הללו בלבד עלו המחירים במשק ב־12.2%.

בפסק הדין כותבת השופטת כי רק לכבודו של בית המשפט "בוצעה בדיקת עלויות יסודית", אולם גורמים במדינה דווקא אומרים כי הטעות היתה של השופטת, שלא שמה לב כי התעריפים במכרז מוצמדים למדד אשפוז בבתי החולים הגריאטריים, שקובעים שרי הבריאות והאוצר.

בנובמבר 2007, לאחר שבע שנות התדיינות ושנה אחת של תוכנית ניסיונית בפתח תקווה, פרסמה המדינה את המכרז לאספקת שירותי אשפוז סיעודיים. המדינה קבעה תעריף של 311–290 שקל ליום אשפוז, בהתאם לסל האשפוז ולמצב הקשיש, וכל 320 המוסדות בעלי רישיון משרד הבריאות יכלו להשתתף בו.

המחיר במכרז התבסס על לקחי התוכנית הניסיונית שנעשתה במשך שנה בנפת פתח תקווה, במטרה לראות אם מכרז כזה אכן יכול לעבוד כמו שצריך. באותו פיילוט הגדירה המדינה כמות מסוימת של כוח אדם מינימלי לכל מוסד אשפוז, וכאשר ראתה כי כמות זו אינה מספיקה כדי לספק שירותי אשפוז נאותים לקשישים, הכפילה במכרז הסופי את כמות כוח האדם המינימלי הדרוש. התמחור לכוח אדם במכרז הסופי, לעומת זאת, נשאר אותו הדבר.

התעריף שקבע המכרז נע בין 290 שקל ליום אשפוז עבור סל האשפוז הבסיסי, לבין 301.6 שקל ליום אשפוז עבור סל האשפוז הגבוה ברמת התשתית הגבוהה. לגבי חולים תשושי נפש התעריף הקובע נע בין 299.8 שקל ליום אשפוז עבור סל האשפוז הבסיסי ברמת התשתית הבסיסית, לבין 311.79 שקל ליום אשפוז עבור סל האשפוז הגבוה ברמת תשתית גבוהה. התשואה השנתית, שהיא הרווח של בעלי המוסדות, שהציב משרד הבריאות למוסדות האשפוז, עמדה על 4.5% לשנה.

בתי האבות שלקחו חלק בעתירה טענו, באמצעות תחשיב של יועץ כלכלי מטעמם, כי התעריף המינימלי צריך לעמוד על 336 שקל ליום אשפוז, כלומר כ־16% ( 46 שקל) יותר מאשר התעריף המינימלי שנקבה בו המדינה. לפי התחשיב שלהם, הרווח צריך לעמוד על 8.7% לשנה.

תשואה של 3.5% לשנה

עלייה של 50% בהזדקנות האוכלוסייה ההזדקנות המואצת תביא ללחץ מוגבר על מערכת הבריאות דו"ח חדש של ה־OECD מצא כי ב־2030 יהוו בני 65 ומעלה בישראל כ־14% מכלל האוכלוסייה לעומת 9.8% כיום - עלייה של 50% מיקי פלד, 7 תגובותלכתבה המלאה

95% מהמוסדות שהשתתפו במכרז אכן זכו בו בסופו של דבר, בעיקר מכיוון שהמדינה זקוקה לכל מיטה אפשרית, שכן ברשותה רק 1,800 מיטות סיעודיות, לעומת יותר מ־15 אלף מיטות במוסדות הפרטיים. מספר הקשישים הסיעודיים עומד כיום על כ־17 אלף, והשאר נמצאים בבית - אם מרצונם ואם מכיוון שאינם יכולים לשלם את תעריף האשפוז. המדינה מממנת 69% מהקשישים הסיעודיים ותשושי הנפש במוסדות האשפוז.

טענתה השנייה של השופטת הסתמכה על דו"ח מבקר המדינה מ־2008, שלפיו התמחור אינו מבוסס מספיק כדי שיהיה מאוזן בין צורכי הקשישים, המסגרת התקציבית והרווח של מוסדות האשפוז. "מן הראוי שלפני יציאה למכרזים על שירותי אשפוז יבחנו המשרדים הנוגעים בדבר מדדים חשובים וכן יפנו למומחים בתחומי גריאטריה, פסיכוגריאטריה ורווחה", מצטטת השופטת את דברי המבקר. "במהלך זה צריך לתת את הדעת מראש לא רק לחיסכון הכספי שהוא עשוי לאפשר אלא גם - ובעיקר - לפגיעה אפשרית בציבור הקשישים ובמשפחותיהם ולחשש לפגיעה בתנאי העבודה של העובדים... אם מרכיב הרווח לא נלקח בחשבון במסגרת התעריפים שנקבעו במכרז, הוא מופחת מעלות השירות שניתן למאושפז".

"אחת המסקנות ממכרז הפיילוט היתה כי צריך לקבוע תעריף אחיד לפי רמת השירות, וכך ליצור תחרות על איכות השירות וגם לתת תמריץ למוסדות האשפוז להשתפר ולהעלות את רמת השירותים והתשתיות", אמר הגורם באוצר ל"כלכליסט". אותו גורם ציין כי מנהל אגף גריאטריה במשרד הבריאות, ראובן כהן, כתב בעצמו לבית המשפט כי "תוצאות המכרז העלו את רמת השירות שקיבלו הקשישים ואת מצבם הפיזי והנפשי". לכן, אומר הגורם, "תלונות מנהלי בתי האבות הן תוצאה של חששם שהרווח המטורף שהם עושים ייחתך. זה לא נורא אם הם ייסעו בב.מ.וו במקום במרצדס".

התשובה: איחוד רשויות

לדברי דודי ברימר, ממובילי העתירה ובעל שמונה מוסדות סיעוד, "לדעתנו הם חשבו שיהיו פילנתרופים שבסיכומו של דבר לא נורא אם לא יקבלו את התשואות המתאימות. אני מפסיד כסף על כל מאושפז שמגיע ממשרד הבריאות, ואני מאוזן רק כי יש אנשים פרטיים שמשלמים 20% יותר. תשואה להון סבירה היא 7%–8% לשנה, והיום היא עומדת על פחות מ־3.5%. משרד הבריאות שולט על 70% מהשוק ולכן אנחנו חייבים להיכנס למכרז. אחרת אני סוגר את השערים שלי".

פרופ' דב צ'רניחובסקי, מומחה לכלכלת בריאות מאוניברסיטת בן־גוריון ומרכז טאוב, היה בין אלו שעסקו מטעם המשרד לענייני גמלאים במכרז הסיעודי לפי פרסומו ב־2007.

"במסגרת המועצה שקמה לנושא במשרד לענייני גמלאים ביקשנו את התמחיר, אבל משום מה לא הצלחנו לקבל משהו מסודר", אומר צ'רניחובסקי.

לדעתו, על המדינה להקים רשות מרכזית שתטפל בקניית שירותי הסיעוד לקשישים בתקציבים הקיימים, העומדים על יותר מ־2 מיליארד שקל. רשות זו תאחד את התקציבים המפוזרים היום במשרדי הממשלה — משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטוח הלאומי. כך, הוא אומר, יוכלו להיחסך עלויות מטה והנהלה רבות שיופנו לטובת שיפור השירות לקשיש ללא תוספת תקציב למדינה.

רשות שכזו תוכל לטפל בקניית שירותי האשפוז והעזרה בקהילה מקופות החולים או מוסדות האשפוז בהתאם לצורך, ותמנע את ההתרוצצות של משפחות הקשישים ואת תופעת "דחיפת העלויות", שבה כל מוסד מנסה להעביר את הקשיש לטיפולו של מוסד אחר כדי לחסוך בתקציב.

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד בודק את השלכות החלטת השופטת".

ממשרד האוצר נמסר: "אנחנו לומדים את פסק הדין, ובכוונת המדינה לערער עליו".